השטח ביהודה ושומרון מבעבע. רק השבוע קיבלנו תזכורת נוספת לנפיצות המצב באיו"ש, עם שלושה פיגועים בתוך יממה, שניים מהם עם ירי בנשק. את המחיר צה"ל כבר משלם, ובריבית כפולה: פחות אימונים לחטיבות הסדירות, יותר זימונים לאלפי לוחמי מילואים לתעסוקות מבצעיות של חודש, ובעלויות של מאות מיליוני שקלים.
עד לפני כשנה וחצי ביצעו את משימות הביטחון השוטפות ביהודה ושומרון רק 13 גדודים. מאז החלו גלי הטרור באזור הוכפל מספר הגדודים לכ-25 בממוצע, ועדיין מדובר בכמעט רבע מהגדודים שפעלו בשטח בשיאה של האינתיפאדה השנייה, לפני כ-20 שנה. את הפער הזה בכמות הלוחמים שפועלים בשטח ניתן לזקוף לא מעט לטכנולוגיות המתקדמות והמודיעין המשופר, שלא היו כאן לפני שני עשורים.
עשרות אלפי פלסטינים עם נשק חם
עשרות ההרוגים בפיגועים ביהודה ושומרון מתחילת השנה הם רק הקדימון לבאות, רוב המגמות באיו"ש הן שליליות. היום שאחרי אבו-מאזן במובנים רבים כבר כאן, ובאוגדה המרחבית תיקפו רק לאחרונה תוכניות אופרטיביות מחודשות לתרחישי הסלמה גדולים. מדובר בהסרת אבק של יותר מעשור לתוכניות ההתקפיות של צה"ל באיו"ש, שבמקרה אושרו אצל מפקד פיקוד המרכז, אלוף יהודה פוקס, לפני המבצע בג'נין.
לפי חלק מההערכות באמ"ן, בכל בית שישי בערים ובכפרים הפלסטיניים יש כלי נשק כלשהו, לא חוקי או חוקי של פעיל במנגנוני הביטחון הפלסטיניים. מדובר בכמות אדירה וחסרת תקדים של רובים, שמעולם לא הייתה ביהודה ושומרון.
המשמעות של המצב הזה פשוטה – יש כעת עשרות אלפי חמושים פלסטינים בנשק חם, רובם תקניים, בשטח שמתגוררים בו מאות אלפי ישראלים. אל מול אלו משקיע אגף המודיעין בצה"ל את כל משאביו ויכולות המעקב, הגילוי, ובעיקר ההתרעה, כדי להעניק למקבלי ההחלטות התרעה אסטרטגית לרגע שבו הכאוס האלים יתפשט מצפון השומרון דרומה.
קציני אמ"ן פיתחו כלים שמאפשרים זיהוי מקדים להתפרקות הסדר הקיים, שכבר היום לא יציב. זאת לקראת הרגע שבו אלפים, ואולי רבבות חמושים, בהם גם מהמנגנונים הפלסטיניים, ייצאו לעשרות פיגועי ירי ביממה בכבישים, בצמתים וביישובים. זה אמנם נשמע דמיוני, לאור האחיזה הטובה יחסית של מפקדי המנגנונים באנשיהם, אבל גם במחצית השנייה של שנות ה-90 היה קשה לדמיין מהפך דמים כזה בהובלת הרשות הפלסטינית.
רבים מאנשי המנגנונים מסומנים היום ברחוב הפלסטיני כבוגדים, בגלל חשד לשיתוף פעולה עם ישראל. בודדים מהם הפנו בשנתיים האחרונות את נשקם נגד ישראלים. ועדיין, בעת הזו וברוב הגזרות, המנגנונים עדיין חזקים ופועלים לסכל גם טרור שעלול להיות מופנה נגד ישראלים, בתיאום עם גורמי הביטחון.
"הכניסה הגדולה של התחמושת – מערביי ישראל"
חלק ממתווי הפיגועים בשנה החולפת היו קשים עד בלתי אפשריים להערכה, בטח להתרעה. כך היה עם המחבל בן ה-17 שיצא למסע הרג שכלל דקירות ודריסות סמוך לאזור התעשייה של אריאל בנובמבר שעבר. מסע שבו נרצחו שלושה ישראלים. מניע לאותם פיגועים לא חסר.
לפי מערכת הביטחון, חלק גדול מפיגועי "הבודדים" היה בתגובה לאירועי פשיעה לאומנית שבוצעו על ידי יהודים נגד פלסטינים בלתי מעורבים. לעתים אירוע כזה מוביל לפיגוע קשה ביותר. וכשיש מניע, אין ממש בעיה להשיג את כלי הרצח. נשק קר, כמו סכין או רכב, זמין מיידית לכל אחד, ואילו נשק חם ניתן להשיג בקלות יחסית ביהודה ושומרון.
"היום כבר פחות מאתגר להשיג נשק, ויותר קשה להשיג תחמושת", אמר רס"ן ט', קצין הבינה הרשתית (קב"ר) של אוגדת איו"ש, שסיים בימים האחרונים את תפקידו. "הכניסה הגדולה של תחמושת לאיו"ש מגיעה מעבריינים מקרב ערביי ישראל. מדובר בכמויות גדולות יותר ממה שמוכר. הכסף – מגיע מאיראן באמצעות חמאס והג'יהאד האיסלאמי".
התשלומים לטרור נהיו פשוטים יותר מבעבר. לא עוד מזוודות כספים במזומן, או העברות בנקאיות בדרכים עקיפות של צדקה. הכספים כעת מועברים באמצעות אפליקציות אלטרנטיביות. בקצה, לעתים, יושב נער בן 15 ממחנה הפליטים ג'נין, שעומד בשעת אחר הצהריים על קו הרכס שמעל הבית, יורה על אוטומט לכיוון כללי של יישוב מרוחק יחסית בגלבוע, ומתעד את עצמו.
הזירה באיו"ש דומה יותר ללבנון ועזה
בינתיים, היכולות של יחידה 8200 מוטלות למערכה באיו"ש. במבצע "בית וגן" בג'נין זכו לוחמי חטיבת הקומנדו למעטפת ששמורה בדרך כלל לתמרון בתוך עזה או בדרום לבנון. אנשי המודיעין התריעו בזמן אמת לכוחות על הימצאות חמושים בפינות נסתרות ומאחורי מחסות, מטרים לפני שהלוחמים צעדו לעברם. כך, יכלו החיילים לפגוע בהם מהקרקע או מהאוויר וגם להימנע מפגיעת מטעני חבלה מוטמנים.
המבצע חשף מאות מטעני חבלה ברמה טובה, חלקם במשקל גדול, שהוסתרו באדמה, ובהיקפים שהפתיעו גם את חלק מגורמי המודיעין. המפלצת שהחלה לגדול בג'נין כללה, כך הסתבר בתום המבצע, גם אמצעים שמוכרים יותר מזירות אחרות כמו עזה ולבנון.
ומול אתגרים שדומים לזירות אחרות – מביאים אמצעים דומים. "זה לא מובן מאליו שכיום למח"ט מנשה יש תא תקיפה אווירית, והוא מוסמך להשתמש בו", אמר רס"ן ט' על הכלי ההתקפי, שנמצא בדרך כלל בידיים של מפקדי חטיבות מרחביות באוגדת עזה. "אנחנו מיומנים יותר בהתאמת כוח ספציפי למשימה ולכן ברוב ההפעלות יש לנו הצלחה".
במשך חודשים ארוכים עמלו רס"ן ט' ואנשיו על הכנת מבצע "בית וגן" מאחת הזוויות המודיעיניות המרתקות ביותר – ריכוז המעקב הסיגנטי, בהאזנות מסוגים שונים, אחר מחבלים ותשתיות הטרור.
לדברי ט', מה שראינו במבצע היה רק השלב הראשון בפעולה שכללה יותר מאלף לוחמים: "המנגנונים חזרו לפעולה אחרי המבצע בג'נין, אבל לא במקומות הכי מורכבים. הם מנסים לצאת הכי טוב מכל הצדדים. בעבר הלא רחוק, להגיע לקו בתים עשירי בתוך מחנה הפליטים היה דורש אישור רמטכ"ל. במבצע נהנינו מחופש פעולה מלא, שצפוי להישמר".
"היכרנו רבים ממחסני המטענים, אבל אנחנו מנהלים גם מתח בין מה המחיר של כניסת כוח לאתר ולהשמיד מחסן כזה, לבין הסיכוי שמטען ממנו יתפוצץ בתחנת היסעים", הסביר רס"ן ט'. "קודש הקודשים שלנו זה לייצר התרעה, ולא רק נקודתית לפיגוע – אלא לבוא עם כל המודיעין למקבלי ההחלטות. המטרה שהם יוכלו לנקוט במדיניות שיבחרו לאיו"ש – שימור הקיים או מתיחת הפעולות לקצה".
בזמן שרבים מפנים אצבע מאשימה לרשות הפלסטינית, רס"ן ט' סבור שצריך לפעול בצורה נרחבת כדי לחזק את מעמדה ברחוב הפלסטיני. "אבו מאזן עדיין כאן, גם כמדיניות. להערכתנו, יורשיו ירצו לשמר את גישתו למען שלמות אש"ף והמוסדות הפלסטיניים מול איום ההשתלטות של חמאס. יש לנו אינטרס שהרשות תישאר דומיננטית וקיימת. התקוממות עממית נגד מצד הרחוב הפלסטיני חמורה מאינתיפאדה נגדנו מבחינת ההשפעה על המצב".