בית המשפט המחוזי בחיפה התיר היום (ראשון) לפרסם כי תושב הצפון כבן 60, לשעבר קצין צה"ל בדרגה בכירה, הורשע בעבירות מין חמורות שביצע כלפי בתה של אשתו מנישואיו השניים, מאז שהייתה בת 11 ועד הגיעה לגיל 14.
הפרשה כולה נדונה ב"דלתיים סגורות", והכרעת הדין ניתנה לפני שבועיים. היום התירו השופטים אבי לוי, ערן קוטון ואיל באומגרט, את פרסום הכרעת הדין, למעט הפרטים המזהים של המעורבים.
הנאשם, ששירת שנים ארוכות כקצין וכמפקד בצה"ל, נישא לאחר גירושיו לאמה של המתלוננת בשנת 2010. בני הזוג עברו להתגורר ביחד, כל אחד עם ילדיו מנישואיו הראשונים.
בכתב האישום נטען כי החל משנת 2010 ועד לשנת 2013, בעת שהמתלוננת הייתה בת 11 ועד גיל 14, ביצע בה הנאשם מעשים מיניים שונים. בהזדמנויות רבות הוא ביצע בה מעשי אונס, ובמקרים אחרים ביצע בה מעשים מגונים כאשר הניח את ידו על חזה ואיבר מינה מעל ומתחת לבגדיה, "לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני".
באחד המועדים, כך נטען, בעת שהמתלוננת הייתה תלמידה בכיתה ו' או ז', צפתה בטלוויזיה ביחד עם בנו של הנאשם וישבה על הספה, אז עיסה הנאשם את גופה. לאחר שהמתלוננת ובנו של הנאשם נרדמו, ביצע בה הנאשם מעשה אינוס.
במועד אחר, לאחר שהמתלוננת נרדמה בחדרה, נכנס הנאשם לחדר והחל לגעת בגופה. המתלוננת שהתעוררה, העמידה פנים שהיא עדיין ישנה. הנאשם הכניס את ידיו מתחת לבגדיה ותחתוניה, ליטף אותה ובהמשך אנס אותה. באמצעות סנגוריו עורכי הדין משה גלעד ורינת גלעד, כפר הנאשם בעבירות המיוחסות לו.
בהכרעת דין מנומקת קבעו השופטים כי הקשיבו בקשב רב לעדות המתלוננת. "התרשמנו באופן ישיר מדבריה, מאופן מסירת הדברים, ממנעד קולה בעת שענתה על השאלות, מהתנהגותה והתנהלותה הכוללת, ושקלנו בכובד ראש את טענות הצדדים. בכלל זה נתנו דעתנו למחדלי החקירה שהיוו מטרה לחיצי באי כוח הנאשם".
השופטים הוסיפו כי "להתרשמותנו הבלתי אמצעית המתלוננת אמינה מאוד, וגרסתה מהימנה מאין כמותה. גרסתה בדבר המאורעות שבכתב האישום לא נמסרה כמשנה סדורה ולא היה בה שמץ של דקלום. הקושי של המתלוננת למסור את הדברים ולהיזכר באירועים שהתרחשו לפני כעשור היה ניכר, וכך גם רצונה לדייק בדבריה ולא למסור דברים שבהם אינה בטוחה. עדותה של המתלוננת לוותה לעתים בבכי בלתי נשלט, באמרות שהעידו על הכאב ותחושת המלכוד שבהם הייתה נתונה, וכן ביטאו השלמה עם מצב, שלא היה לה שליטה עליו".
לדברי השופטים המתלוננת תיארה הן בחקירותיה והן בעדותה בבית המשפט כיצד העמידה פני ישנה בכל פעם שנאשם נגע בה, וכיצד התנתקה גופנית ונפשית מהסיטואציה, על מנת שלא לחוות אותה כלל. "כן תיארה בעקביות מדוע לא רצתה לחשוף את המעשים, הן בשל חששה כי לא תזכה לאמון והן משום שלא רצתה לפרק את נישואיה של אמה", ציינו השופטים. בסופו של דבר, קבעו השופטים כי הם מרשיעים את הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, ריבוי עבירות אינוס וריבוי עבירות של מעשים מגונים שביצע במתלוננת.
בתום הכרעת הדין, התייחסו השופטים להתמשכות ההליכים והתנהלות היחידה החוקרת. "חקירות מן הסוג הנדון אמורות להיעשות בזריזות ויעילות, מתוך כבוד להליכי החקירה וכבוד לנחקרים. החקירות אמורות היו להיות מתועדות, מקיפות, וכוללות ביקור במקומות הרלוונטיים, ללא קשר למגבלות ומשאבים שאינם גבוהים במקרה כמו המקרה דנן".
"בעת כתיבת הכרעתנו", הסבירו, "חלפו כתשע שנים מיום הגשת התלונה. החקירה בהליך התנהלה יותר משנתיים, תיק החקירה עבר למשרדי המאשימה והחלטה בגינו התקבלה רק בחודש יוני 2016, כשלוש שנים לאחר יום הגשת התלונה. הוגש ערר, חלפו שנתיים, הוגש כתב האישום, והחלו הליכי המשפט. ההליכים נמשכו יותר מארבע שנים, בין היתר בשל מגפת הקורונה ומדיניות הבידודים. אין לנו אלא להצר על רצף מצער זה של אירועים, שגרם לכך שעננת ההליכים מרחפת מעל ראשם של הצדדים במהלך תשע וחצי שנים".
סנגוריו של הנאשם, עורכי הדין משה גלעד ורינת גלעד מסרו: "אדם מבוגר שכל חייו שרת את עם ישראל בתפקידים בכירים נחקר לפני כ-10 שנים על עבירות מין בבת רעייתו. הוא משוחרר ופרקליטות מחוז חיפה סגרה את התיק נגדו. לפני חמש שנים פרקליט מפרקליטות המדינה מחליט לפתוח את התיק שוב וכיום הוא מורשע. בישראל של היום זה המצב הרגיל ולא היוצא מן הכלל. אחוזי ההרשעה בעבירות מין מרקיעים לשמיים ולא תמיד בצדק. אנו מכבדים את הכרעת הדין של השופטים וחולקים על קביעותיהם, במלוא הכבוד הראוי. הקביעה הסופית תהיה של בית המשפט העליון בערעור. ההרשעה לכשעצמה לאדם כזה היא מכת מוות וגזר הדין עוד יוסיף עליה".
עורכות הדין תמי אולמן ושחף אולמן, ועורך הדין יעקב שלומוביץ, המייצגים את המתלוננת, מסרו: "הפרקליטות סברה שאין ממש בתלונת המתלוננת ועל כן סגרה את התיק. רק לאחר שהמתלוננת פנתה אל משרדנו, והגשנו ערר שהתקבל, נפתח התיק, הוגש כתב אישום והנאשם הורשע בדין".