התארגנות הרשויות לאפשרות של הצפות בחורף
(צילום: אביהו שפירא, משי בן עמי)
חודשי החורף בישראל מלווים זה כמה שנים באירועים חריגים של הצפות ושיטפונות במרכזי ערים ויישובים. כבכל שנה, עוסקים ברשויות המקומיות בחיזוק התשתיות על מנת למנוע סכנות וקורבנות בנפש. רגע לפני הכניסה לעונה הגשומה, ניסינו לבדוק באולפן ynet כיצד מתמודדים בשלוש ערים מול החשש לחזרה לתמונות דומות גם בחורף הקרוב.
בנהריה, העיר שמזוהה הכי הרבה בשנים האחרונות עם הצפות ושיטפונות, נעשו כמה פעולות כדי להפחית בצורה ניכרת את הסכנה. ראש העיר רונן מרלי אמר בהקשר זה: "בסך הכול עברנו את החורפים האחרונים בסדר. נהריה קולטת לתוכה 59 קמ"ר של מים שמגיעים מגב ההר, ופשוט זורמים לתוך העיר. כל מה שלא מצליח להיכנס לתוך נחל הגעתון - שוטף בעצם את הגעתון. זה מה שקרה לנו ב-8 בינואר 2020, בשנה שעברה הגעתון גם עלה על גדותיו אבל זה היה פחות גרוע.
"בסך הכול אנחנו קולטים את כל המים, ומה שצריך לעשות זה לעצור את המים בגב ההר. יש תוכנית ממשלתית לעניין הזה, חלק ממנה כבר בוצע באזור מאגר יחיעם. יש עוד שני מאגרים שצריכים לבצע באזור אושרת ועברון. אנחנו עושים כל כך הרבה פעולות, כך שאני מאמין שהאירועים של ינואר 2020 לא יחזרו על עצמם".
- אז אתה אומר לתושבי נהריה "יהיה בסדר"?
"עוד פעם, יש תוכנית ממשלתית להקמת שלושה מאגרים כדי לקלוט את המים בגב ההר. מאגר אחד כמעט הושלם באופן סופי. המאגר הזה יקלוט מאות אלפי קו"בים של מים. אלו מים שלא יגיעו לתוך העיר נהריה, שזה כבר הישג אדיר. שני המאגרים הנוספים בתוכנית הממשלתית בעבודה.
"אנחנו עשינו ואנחנו עושים כל יום כדי לדאוג שהחורף הזה יעבור בשלום, בעזרת השם. אנחנו לא יודעים הרי כמה כמויות מים ובאיזה קצב יירדו המים, אבל תושבי נהריה יכולים להיות בטוחים שאנחנו עושים הכול כדי לדאוג לכל נושאי נושאי ההצפות בתוך העיר, ולעשות הכול לאגור כמה שיותר מים במאגר יחיעם שכבר מוכן במזרח העיר. אנחנו עושים כל מה שאפשר - פתחנו נוקדים, הבאנו טכנולוגיות חדשות. מה שלא נעשה עשרות שנים בעיר נהריה מתחת לפני הקרקע, עושים עכשיו".
גם בכפר סבא בשרון ידעו כמה חורפים של הצפות. ראש העיר רפי סער אמר בהתייחסו לנושא כי "כשנבחרתי הקמתי 'פורום חורף' והתחלתי ישר להשקיע בתשתיות בצורה מסיבית מאוד, בעיקר בצפון מזרח כפר סבא, באזור השכונות המזרחיות, ששם היו הצפות גדולות מאוד. ההשקעה הייתה מטורפת, השקענו קרוב ללמעלה מ-30 מיליון שקל בבריכות איגום, בהחדרת מים לתוך האדמה, בעבודת ניקוז ענקית שיש עכשיו ברחוב ויצמן. התושבים משתאים למה עושים כאלה עבודות גדולות, אבל אנחנו מבינים שמזג האוויר משתנה".
- אנחנו במדינת ישראל ויודעים מה קורה כשאומרים "יהיה בסדר" ו"עשינו הרבה". יש גם ביקורת על הממשלה מצד ראשי רשויות בנושא הזה.
"אני לא חיכיתי לממשלה, החלטתי לפעול לבד. הפניתי תקציבים גדולים מאוד לטובת העבודות האלה. המדינה נתנה לנו פרויקט שנקרא 'מהיר לעיר' תקציב של למעלה מ-15 מיליון שקל עבור עבודות שאני דרשתי לעשות אותן בתוך כפר סבא ברחוב הראשי.
"בשנתיים האחרונות אנחנו רואים שהיו מופעי גשם, אבל לא היו הצפות גדולות. היו במקומות נקודתיים, אבל איכשהו הצלחנו להוריד את המפלס של המים ואני חושב שנתנו פתרון לבעיה. זה לא פתרון של מאה אחוז כי אי אפשר לדעת מה יהיה בגשם הגדול הבא, אבל אנחנו כבר רואים סוג של עדנה בכפר סבא בגלל ההשקעה הגדולה מאוד".
ראש מנהל התפעול בעיריית חיפה אוהד דורפמן אמר: "בחיפה יש מבנה טופוגרפי ייחודי, המים מתנקזים לאזורים מסוימים, לנקודות תורפה שאנחנו כל השנה עסוקים בלזהות אותן ולטפל בהן מבעוד מועד לקראת החורף. יש לנו שינויי אקלים בשנים האחרונות, שבהן אנחנו רואים מערכות חורף חזקות, של כמויות מאוד גדולות של מים שיורדים בבת אחת וגורמים באמת לאותם שיטפונות.
"עשינו טיפולים מאוד משמעותיים כדי להימנע מהמראות האלה שאתם מכירים. כמובן שיכולות להיות עוד הצפות, אבל טיפלנו בכל נקודות התורפה כולל במנהרה שהוצפה ברחוב חלוצי התעשייה - שם קופחו חיי אדם לפני חמש שנים. הפעילו שם פרויקט של עצירת התנועה בכניסה למנהרה.
"אין ספק שאי אפשר לדעת מה יהיה, אבל אני מסכים עם קודמיי שאנחנו כרשויות מקומיות נעשה הכול כדי לתת לתושבים את הביטחון, בעיקר כדי למנוע נזק לחיי אדם".
