משה עציון (88), מוותיקי קיבוץ נירים שבעוטף עזה, אותר היום (ראשון) ללא רוח חיים על קבר בנו, זאביק, שהיום זהו יום השנה השביעי (לפי הלוח העברי) לנפילתו במבצע צוק איתן. זאביק ז"ל היה רבש"ץ הקיבוץ שנהרג מרסיסי פצמ"ר ששוגר לקיבוץ ויחד איתו נהרג שחר מלמד. באותה התקרית נפצע קשה גדי ירקוני, אז רכז המשק של נירים והיום ראש מועצת אשכול - ואיבד את שתי רגליו.
עציון האב, שהיה ניצול שואה, יצא בשעות הבוקר מביתו בקיבוץ - ומשלא חזר כעבור כמה שעות החלו חיפושים אחריו שהגיעו גם לבית העלמין המקומי, שם נמצא על קברו של הבן. עומר עציון, בנו של זאביק ונכדו של משה, סיפר כי הוא לא חושב שיש קשר למותו של אביו לבחירה של הסב. "סבא היה חולה מאוד ולכן בחר לסיים את חייו. אולי היו דברים שהרגיש שאני לא יודע, אבל הוא לא רצה להיות נטל. לי הוא אמר לאחרונה שהוא מוכן לסיים את חייו. ביום שישי אמרתי לאמא שהוא יכול לעשות דבר כזה, הייתה לי הרגשה. הוא סבל מאוד מבחינה רפואית, ופשוט לא רצה לסבול. סבא הבין שהוא עשה את שלו בחיים ואין דרך לעזור לו".
"משה עמד בגבורה לא רק בשכול אלא גם בנסיבות חייו כניצול שואה", אמרו בקיבוץ. "מאז מותו של זאביק, היה משה שקוע במאמץ אינסופי להיות ראוי למורשתו של זאביק כפי שהאמין וסיפר בעשרות מקומות ואירועים. עבור משה, מותו של זאביק היה עוד מכה ועוד ניסיון שהגורל העמיד בפניו כחלק מתקומת העם היהודי בארצו - והוא היה נחוש לעמוד בכל בראש מורם. משה נסך בכולנו גאווה ואמונה שהכל אפשרי".
עוד ציינו כי "בשנה שעברה הוציאה לכבודו המשפחה ספר על חייו, מהילדות בקרקוב, הרעב בסיביר, המסע לארץ דרך טהרן וסופו בהשתקעות כאן בנירים. בכולם עמד בזכות אופיו האופטימי ויכולתו לקום מכל מכה שספג. שם הספר היה 'תמיד בדרך'. היום הסתיימה הדרך. קיבוץ נירים אבל עם משפחת עציון ונוצר את זכרו של משה".
במועצה האזורית הוסיפו כי "משה היה דמות מוכרת, פעילה אהובה ומוערכת באשכול. סמל לערכי נתינה, אהבת אדם והארץ. המועצה משתתפת בצער המשפחה, רעייתו, בתו, כלתו והנכדים ושל כל קהילת נירים". עציון ייטמן מחר בשעה 18:30 בבית העלמין של קיבוץ נירים.
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כגון ער"ן בטלפון 1201 או באתר סה"ר.
