ממשלת בריטניה שוקלת לבטל אישורים נוספים לייצוא נשק לישראל, אם תיושם החקיקה להפסקת הפעילות של סוכנות הפליטים של האו"ם (אונר"א) בישראל. בבריטניה דווח כי שר החוץ ישראל כ"ץ הבטיח למקבילו הבריטי, דיוויד לאמי, כי "המהלך השנוי במחלוקת לא ייאכף מיד".
שרת הפיתוח הבינלאומי של בריטניה, אנליס דודס, דיברה על "המחויבות הנחרצת של הממשלה לחוק הבינלאומי". חברי פרלמנט בריטים גינו את המהלך של ישראל, שלמעשה מפסיק באופן גורף את פעילות אונר"א בשטח ישראל. דודס הוסיפה: "באשר להשלכות בקשר לנושא הזה, אני מתייחסת להחלטה האחרונה שקיבלנו בבית הנבחרים לגבי רישוי ייצוא נשק לישראל".
2 צפייה בגלריה
כ"ץ ולאמי בחודש יולי. בבריטניה דווח ששר החוץ הבטיח שהחוק "לא ייאכף מיד"
(צילום: שלומי אמסלם לע"מ)
בחודש שעבר הודיעה הממשלה הבריטית כי השעתה כ-30 רישיונות ייצוא נשק לישראל בשל "חששות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי". חברי פרלמנט בריטים מפעילים לחץ על ממשלתם להגיב בתקיפות להחלטת ישראל בעניין אונר"א, שלמרות שהתקבלה בכנסת שלשום, לא תיושם במשך 90 יום לפחות. בעקבות אותה החלטה, ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף בריאיון ב"דיילי מייל" את מקבילו הבריטי קיר סטרמר ואת מפלגת הלייבור שבראשה הוא עומד: "החלטותיו פוגעות בישראל, מסר נוראי לחמאס".
דודס הוסיפה: "ראש הממשלה הבהיר שאנחנו מודאגים מאוד מהעברת הצעת החוק, מה שמביא את העבודה החיונית של אונר"א למען הפלסטינים לבלתי אפשרית, ומסכן את כל הסיוע ההומניטרי בעזה". כשנשאלה מה הפעולות המיידיות שבריטניה נוקטת בגישה לסיוע בעזה, אמרה דודס כי בריטניה משתמשת ב"כל מנוף אפשרי" כדי ללחוץ על ממשלת ישראל לשינוי המצב.
לאחר מכן היא הדגישה: "בכל הנוגע לסנקציות, אנחנו בודקים אותן. היינו מאוד ברורים שהפעולות של אלה שמקדמים התנחלויות בלתי חוקיות ואלימות כלפי הפלסטינים בגדה המערבית אינן מקובלות לחלוטין".
היא גם אמרה שלבריטים יש אמון שאונר"א מנסה כעת להגיע ל"סטנדרט הגבוה ביותר של ניטרליות" לאחר שנמצאו ראיות ברורות לקשרים של אנשי הארגון לחמאס ולטבח ב-7 באוקטובר.
אתמול פנה מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש במכתב לנתניהו, יממה לאחר אישור החקיקה בכנסת נגד אונר"א, וכתב לו כי ההשלכות יכולות להיות "הרסניות", כלשונו. "החוקים עלולים למנוע מאונר"א להמשיך בעבודתה החיונית בשטח הפלסטיני הכבוש, הכולל את הגדה המערבית, מזרח ירושלים ועזה, ולגרום להשלכות הרסניות עבור הפליטים הפלסטינים, בהתחשב בכך שאין כיום חלופה ריאלית שיכולה לספק את השירותים והסיוע הנדרשים", כתב גוטרש בין השאר.
מזכ"ל האו"ם ציין במכתבו כי "חובות ישראל לפי הדין הבינלאומי" לאפשר לאונר"א להמשיך לפעול בשטחים, וגם במזרח ירושלים. "על פי ההחלטות והדעות של גופי האו"ם המרכזיים המוסמכים, האו"ם רואה בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, ובעזה חלק מהשטח הפלסטיני הכבוש, ואין לישראל זכות לריבונות או להפעלת סמכויות ריבוניות על שטחים אלה", כתב לראש הממשלה.
במקביל, ארה"ב הודיעה אמש כי החקיקה עשויה להביא להשלכות בהתאם לחוק האמריקני ומדיניותה של וושינגטון. "ארה"ב מוטרדת עמוקות מהחקיקה. לאונר"א יש תפקיד מיוחד בעזה, והבהרנו לישראל את הדאגות וההתנגדות שלנו לחקיקה", מסרה מחלקת המדינה האמריקנית, מבלי לפרט אילו השלכות עלולות להיות.
לפי הצעת החוק, שאושרה במליאת הכנסת ברוב עצום, אונר"א לא תפעיל כל נציגות, לא תספק כל שירות ולא תקיים כל פעילות, במישרין או בעקיפין, בשטח הריבוני של מדינת ישראל. כך למעשה הפעילות של אונר"א במזרח ירושלים תופסק וסמכויותיו של הגוף אמורות לעבור לאחריותה ולשליטתה של ישראל. בישראל כרגע לא יודעים איך יהיה אפשר ליישם את הוראות החוק, וב-90 הימים הקרובים - עד שהן ייכנסו לתוקף - יקיימו דיונים משפטיים במשרד החוץ על משמעותן המעשית.
דובר מטעם משרד החוץ הבריטי מסר: "השעינו רישיונות ייצוא רלוונטיים לישראל לשימוש במבצעים צבאיים בסכסוך בעזה, בעקבות בחינה שהסיקה שיש סיכון ברור שפריטי ייצוא של בריטניה עשויים לשמש לביצוע או לסייע בביצוע הפרות חמורות של החוק ההומניטרי הבינלאומי. לא היינו מגיבים לספקולציות לגבי החלטות עתידיות של ייצוא נשק".
