"הבן שלי נרצח. אין הגדרה אחרת למה שעשו לו". כך אומר בכאב גדול משה קסטלמן, אביו של עו"ד יובל קסטלמן ז"ל, שנורה למוות בידי שני חיילי מילואים לאחר שחיסל ביום חמישי האחרון באקדחו את שני המחבלים שביצעו את הפיגוע הקטלני בירושלים. הם ירו בו אחרי שזיהו אותו בשוגג כמחבל, אף שבתיעוד מהאירוע נראה קסטלמן מרים את ידיו לאות כניעה והוריד את חולצתו כדי להראות להם שאינו נושא מטען חבלה. אחד החיילים צפוי להיחקר בימים הקרובים תחת אזהרה במצ"ח, ומחר יילקח נשקו לצורך בדיקה.
אביו וחבריו של יובל קסטלמן שנורה בשוגג בפיגוע בירושלים
(צילום: ליאור אל-חי)
יובל נורה למוות יום לפני יום הולדתו ה-39, ונפצע תחילה באופן אנוש אך מותו נקבע כמה שעות לאחר מכן בבית החולים שערי צדק בבירה. אתמול, ממש ביום הולדתו, הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקריית טבעון, היישוב שבו גדל. הוא התגורר במבשרת ציון ועבד כעורך דין בנציבות שירות המדינה. יובל הותיר אחריו את אביו, את אמו אתי, שלוש אחיות ואח ואת אשתו של האב, תמי - שסייעה בגידולו והייתה קשורה אליו מאוד.
"יובל היה תמיד בחור חדור מטרה", מספר אביו בריאיון ל-ynet. "הוא היה בוחר מטרה ומשיג אותה. הוא השיג שלושה תארים אקדמיים, היה בתחילת דרכו במג"ב עוטף ירושלים, אחר כך במשטרה הכחולה, עבר לרשות להגנת הצרכן בתפקיד ניהולי ואחר כך עבר לנציבות שירות המדינה, כי הוא סיים משפטים ועשה שם את הסטאז'. שם הוא גם נשאר לעבוד, במחלקה המשפטית, כל חוות הדעת במינוי בכירים בנציבות שירות המדינה כמו מנכ"לים של משרדי ממשלה ועוד".
אביו של יובל הוסיף כי הזינוק של בנו לסייע בנטרול המחבלים מעיד על אופיו הנחוש: "יובל היה בחור שלא מהסס. כשהיה צריך להיכנס למגע ולעזור, כמו במקרה הזה, שבו אזרח עצר את הרכב וזינק לזירה ולא שרד אותה. גם בעזרה לחברים, הוא תמיד נרתם. זה פשוט אובדן גדול בשבילנו".
על האירוע עצמו סיפר כי בנו היה בדרך מביתו במשרת ציון לעבודתו בנציבות שירות המדינה, כשהוא חמוש באקדח שלו. הפיגוע והירי הקטלני בשוגג אירעו בחמישי בבוקר, ולדברי האב רק בשעות אחר הצהריים למדו בני המשפחה שבנם פצוע באורח אנוש. "הודיעו לנו באופן עקיף. התקשרו מימ"ר ירושלים ואמרו שנמצא אצלם הנשק שלו, הארנק שלו והטלפון שלו. נסענו מיד לבית החולים, ושם התברר לנו עד כמה המצב שלו אנוש. מהבוקר עבדו עליו וניתחו אותו, אך לצערנו אחרי כמה שעות נקבע מותו".
האב מוסיף כי אחרי שהתבררו לו נסיבות האירוע הוא הבין שמדובר ב"מחדל אדיר". לדבריו, "זה לא אמור היה לקרות. החיילים התנהגו שם בצורה שלומיאלית. גם לי יש נשק אישי, ואני מודה שאני לא יודע מה אעשה בפעם הבאה. אם אני רואה שנכנסים מעורבים כאלה שמסכנים אותי, אז אולי אעדיף שלא להתערב".
הוא הוסיף: "בני ראה את האירוע מהרכב שלו. עצר מיד, יצא מהרכב שלו, התקרב אל המחבלים ממש, רגעים לפני שביצעו את הרצח והתכוונו לחזור לרכב שלהם. יובל הגיע מטרים ספורים מאחד המחבלים וירה בו. פתאום התחילו לירות עליו".
משה מדגיש כי בנו עשה כל שביכולתו כדי להבהיר לחיילים שהוא לא מחבל: "יובל התיישב על הכביש, הרים ידיים. הוא ידע בדיוק מה לעשות. פתח את החולצה להראות שאין לו חגורת נפץ, הרים ידיים, צעק להם: 'אני ישראלי, אל תירו' - והם ירו בצורה בלתי נתפסת. אני יכול להבין אם הוא היה נפגע מהירי של המחבלים, כי זה הסיכון שלקח, אבל הוא עזר להציל חיים ורצחו אותו. איך חייל מילואים שלומיאל כזה, שלא ראוי בכלל להחזיק נשק, ניגש אליו ויורה בו?".
משה דרש בדבריו חקירה יסודית של האירוע, וטוען שמדובר ברצח לכל דבר: "הבן שלי הוצא להורג, הוא נרצח. נרצח על ידי החיילים האלו. אני לא חוקר, אני מבין בדיעבד שלא ביצעו נתיחה בגופה, שאין להם את הקליעים, אני לא יודע על מה הם מתבססים. אבל הם צריכים לבצע פה חקירה מלאה ושלמה ולהגיע לעובדות ופה זה צריך להסתיים בכתב אישום. אין שום דרך אחרת. מי שביצע את הירי הזה צריך לעמוד לדין על רצח".
לדבריו אי-אפשר לומר שהחיילים טעו כשירו בבנו: "מבחינתי אין שום אפשרות שיקבעו שהחיילים טעו על רקע המצב המלחמתי. אם תהיה כזאת מסקנה, אני איאבק בה. כל בר דעת רואה מה קרה שם. הוצאה להורג".
לבית המשפחה בקריית טבעון הגיעו חבריו הטובים של יובל, שתומכים ומחזקים אותה. עו"ד עמית שלף, חבר קרוב ליובל שגם מייצג את המשפחה, אמר: "מה שהתרחש זו הוצאה להורג בשידור חי. אין הגדרה אחרת. יובל, גיבור ישראל, זיהה את האירוע, הבין מצוין מה מתרחש. בזכותו נמנע פיגוע גדול בהרבה. הוא תיפעל את האירוע וחיסל את שני המחבלים הארורים ולאחר מכן חוסל בעצמו בידי חיילים צה"ל.
"יובל הבין וזיהה והבין את הסיטואציה שהוא עלול להיחזות כמחבל, ולכן פעל והגיב בצורה מעולה. הוא הוריד את הז'קט על מנת שכל חייל וכל אדם שנושא נשק יוכל לראות שהוא אינו נושא חגורת נפץ. את האקדח שהיה בידו הוא השליך מספר מטרים ממנו. ירד על ברכיו, הרים את ידיו וצרח בכל כוחו: 'לא לירות, לא לירות'. ובא אותו חייל, וחרף תחנוניו של יובל, פותח באש עליו ויורה פעם אחר פעם. לאחר הירי, רואים את יובל קם ומנסה לדלג לאחור, והמשיכו לירות בו.
"כחבר טוב שלו, אני בטוח שהוא לא האמין למראה עיניו שחיילים יורים בו. הוא בוודאי לא הבין איך יכול לקרות כזה דבר נורא. איזו עוד פעולה יובל היה צריך לעשות על מנת שלא יירו בו באותו אירוע. הוא עשה כל מה שהוא היה יכול", הוסיף עו"ד שלף.
שלף מזהיר גם הוא מהאפקט המצנן שיכול להיות לירי בקסטלמן, באופן שבו אזרחים חמושים אחרים יחששו להתערב בפיגועים עתידיים כד לא לסכן עצמם: "יש נהלים שנכתבו בדם. אם אותו חייל היה פועל לפי הנהלים, יובל היה יושב כאן ומספר איך חיסל את שני המחבלים ולא אני הייתי צריך לספר עליו. קשה לנו לעבור לסדר היום על כך שאותו חייל כרגע לפי מיטב ידיעתנו חזר לשרת במדינה שבה הוא משרת.
"היום זה יובל מחר זה האזרח הבא. יידע כל אזרח חמוש נושא נשק, שאם יתפעל אירוע לטובת הציבור, גם אם הוא ירים ידיים ויצעק שהוא לא מחבל, יש סיכוי שיירו בו. וכמו במקרה של יובל ינסו לטאטא את זה. אותו חייל לא נחקר תחת אזהרה נגבתה ממנו עדות פתוחה והוא שוחרר".
ילד על שמו של יובל
גיא איצקוביץ', חברו הטוב של יובל קסטלמן, ששירת עמו כסייר בתחנת חיפה, מספר על אדם משימתי ומקצוען, "מהטובים שיש לנו". החברות הקרובה ארוכת השנים אף הובילה את גיא ואשתו לקרוא לבנם בן הארבע בשם יובל - על שמו של קסטלמן.
"יובל תמיד רצה לעשות טוב לאנשים. הוא היה איש ביטחון. כשהוא ראה את הפיגוע הוא עשה מה שלימדו אותנו במשטרה. הוא חתר למגע. זה עלה לו בחיים בגלל רשלנות נוראית. מכעיס אותי שאם המצב היה הפוך ואני הייתי עכשיו במקומו, והוא במקומי, יובל לא היה יושב חצי דקה עד שימצו את הצדק עם אותם חיילים שפתחו עליו באש. במקרה הזה הופרו הנהלים. הבן אדם נכנע, הרים ידיים והוציאו אותו להורג. יש נוהל מאוד ברור. אדם שמרים ידיים והוא לא חמוש יותר, אתה צריך לעצור אותו חי ולא להוציא אותו להורג".
חקירת המקרה נמשכת, אבל שני חיילי המילואים שירו ביובל – ולפי המשטרה גם היו מעורבים בסיכול המחבלים עצמם – טרם נחקרו. אתמול מסר צה"ל כי מי שיחקרו את התקרית אלו רק השב"כ והמשטרה, אבל אחר כך חזר בו והודיע כי גם מצ"ח תשתתף בחקירה. המשטרה אישרה לשחרר את גופתו של קסטלמן מבלי לבצע נתיחה לאחר המוות ולקבוע מאיזה נשק נורה – וייתכן שהדבר יקשה על קביעת ממצאים. החקירה עצמה בנושא לא עברה תחילה למצ"ח ונותרה במחוז ירושלים של המשטרה, בגלל הזירה האזרחית שבה התרחש הפיגוע.
ראש הממשלה נתניהו על הפיגוע בירושלים
(צילום: לע"מ)
המקרה הטרגי של קסטלמן הציף גם מחדש את החשש מההשלכות של החלוקה הנרחבת של נשקים לאזרחים בצל המלחמה, מהלך שאותו מקדם ביתר שאת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. במסיבת העיתונאים שכינס הערב נשאל ראש הממשלה בנימין נתניהו על החשש שמביעים מבקרי המהלך, והדגיש כי במקרה הנוכחי אזרח חמוש הוא זה שהביא לסיכול המחבלים.
"ברגע שאתה מחלק נשק במספרים גדולים - מקרים כאלה יכולים לקרות", הודה נתניהו. "אבל אנו יודעים שבגלי הטרור בעשור האחרון הימצאותם של אזרחים חמושים הרבה פעמים הצילה את המצב ומנעה אסון גדול. זה קרה עשרות פעמים. במצב הקיים צריך להמשיך במדיניות. אני בהחלט תומך בה. יכול להיות שנשלם מחירים. אלה החיים. במציאות הנוכחית - יכול להיות שנשנה אותה בהמשך - אבל עכשיו היא מצילה חיים".
בהכנת הכתבה השתתפו לירן תמרי ואיתמר אייכנר
