בנט על החיסון השלישי: "כמה שפחות נדבר, ככה זה יותר קרוב"
(צילום: משי בן עמי)
ההתפרצות בישראל עברה ביממות האחרונות נקודה קריטית. לפני שבוע היו בערך 60 חולים קשים. נכון להערב, מדובר ב-145. מספר המאומתים חצה את קו ה-2,000. מספר המונשמים עודנו נמוך מאוד, אבל הכפיל את עצמו ביממות האחרונות. ישראל נושאת עיניה לבריטניה, שם הייתה עלייה ענקית במספר הנדבקים אבל ללא השפעות חריפות על מצוקת האשפוז בבתי החולים ומספר החולים הקשים.
למרבה הצער, הנתונים הראשוניים – וכדאי להדגיש זאת, כי רבים מקווים שאלה ישתפרו – מצביעים על כך שבישראל היחס בין מאומתים למאושפזים וחולים קשים גרוע משל הבריטים. נתונים שפרסמו מומחי האוניברסיטה העברית מציגים תמונה טובה של יעילות החיסונים נגד תמותה (91%) אך ירידה ביעילותם במניעת מחלה קשה לכ-80%. במחקר המקורי של פייזר מדובר היה על למעלה מ-90%, וכך חשבו בישראל עד לפני כמה שבועות.
לגבי היעילות נגד הדבקה ממש, משרד הבריאות פרסם לפני כשבוע נתון ממנו עולה יעילות נמוכה ביותר. מומחים מתעקשים כי הנתון הזה הוא בלתי אפשרי, והוא תוצר של בעיות מתודולוגיות בבדיקה. משרד הבריאות בודק שוב את התצפיות שלו, משום שהן חריג עולמי - אין בשום מקום בעולם נתונים כה נמוכים על יעילות החיסון.
נתונים כאלה, בתמצית, יכולים להיות מוסברים באמצעות אחת משתי דרכים: או ששיטת החישוב שגויה בשל המספרים הקטנים של חולים עד כה בישראל ובעיות אחרות, או שאכן יעילות החיסון מצויה בדעיכה בשל חלוף הזמן או בגלל זן הדלתא.
מצב העניינים הזה מורכב, דורש החלטות מהירות ונוקבות של הממשלה. עד עתה נראה שהיא בוחרת בדוגמה הבריטית. שם החליטו אל מול הגאות במקרים להמשיך כרגיל, ואכן, אפשר להבין מדוע בישראל מביטים בלונדון בערגה: הירידה שם במספר המקרים מרשימה מאוד, והיא החלה כמה ימים אחרי "חג החירות" שבו השתחררו הבריטים מההגבלות כולן. האם הגיעו בבריטניה באמצעות החיסון (וגם באמצעות המחלימים) לחסינות עדר – גם מול הדלתא? ייתכן. אבל ייתכן שזו הפוגה זמנית בהתפרצות. כרגיל בפרשת הקורונה, נבואות וגם תחזיות הן עניין מסוכן.
מה ההבדל המרכזי בין ישראל ובין הבריטים? הוא כפול. ראשית, החיסונים שלנו אחרים, ולכאורה נחשבים לטובים יותר. בנוסף, הבריטים החליטו לרווח באורח משמעותי את מתן המנה השנייה. ובמילים אחרות: אם יש בעיות של דעיכת החיסון, הסיכוי שזה יפגע בהם הוא נמוך יותר משל מדינת ישראל הזריזה, שמיהרה לחסן את האוכלוסיות המבוגרות שלה לפני חצי שנה ויותר – ובשתי מנות, לפי הוראות היצרן.
כרגיל, שנת הלימודים היא המוקד והסערה היסודית בניהול האירוע הזה. הצפי הוא שמשרדי הבריאות והחינוך יתפשרו על בידוד של 72 שעות לכיתות בבתי ספר יסודיים שבהן נמצא חולה ובדיקות שישחררו את הכיתה בחזרה ללימודים לאחר מכן. לראשי רשויות מקומיות יהיה כוח רב בניהול התפרצויות מקומיות. האם זה יספיק? בכלל לא בטוח.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון לא חששה אתמול בשידור חי למתוח ביקורת על מהלכיו של ראש הממשלה נפתלי בנט בניסיונו לדחוף סרבני חיסונים ללכת ולהתחסן. התחושה במערכת הבריאות היא שגם אם תיווצר עמה הסכמה, השרה תמשיך להיות אופוזיציה קבועה לעמדות של אנשי המקצוע. כפי שנכתב בשורות אלה בעבר, כישלון בפתיחת שנת הלימודים יהיה מכה חריפה לאמינות הממשלה. זו מכה שממשלת נתניהו מעולם לא התאוששה ממנה.
