חופש פעולה צבאי, "סוגר" בציר פילדלפי ושליטה על ידי "גורמים מקומיים": ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג הלילה (בין חמישי לשישי) לקבינט המדיני-ביטחוני את הצעתו ל"יום שאחרי חמאס", כשהוא מתייחס לתנאים להגעתו, למישור הביטחוני, למישור האזרחי וכך מתאר את "כללי היסוד להסדר עתידי". העקרונות שפרס ראש הממשלה מחולקים לשלושה חלקים: טווח הזמן המיידי, תקופת הביניים והטווח הארוך.
- לקריאת המסמך המלא - לחצו כאן
בין היתר, הדגיש נתניהו כי הניהול האזרחי והאחריות לסדר הציבורי ברצועת עזה יתבססו על "גורמים מקומיים בעלי ניסיון ניהולי". לפי המסמך שהציג נתניהו: "גורמים אלה לא יהיו מזוהים עם מדינות או גופים שתומכים בטרור ולא יקבלו מהם שכר".
בהודעה מטעם לשכת ראש הממשלה נטען כי מסמך העקרונות שהציג נתניהו "משקף הסכמה ציבורית רחבה של מטרות המלחמה ושל החלופה האזרחית לשלטון החמאס ברצועת עזה". עוד צוין כי המסמך חולק לחברי הקבינט כמצע לדיון לקראת דיוני ההמשך בנושא.
אחרי שספג ביקורת רבה על כך שאינו עוסק בשאלת "היום שאחרי", המסמך שהציג נתניהו נפתח ב"תנאי ההכרחי להגעה ל'יום שאחרי'", לפיו, "צה"ל ימשיך במלחמה עד להשגת מטרותיה: השמדת היכולות הצבאית והתשתיות השלטוניות של חמאס והג'יהאד האיסלאמי; השבת החטופים; ומניעת איום מרצועת עזה לאורך זמן".
בהמשך עובר נתניהו ל"שלב הביניים". בכל הנוגע למישור הביטחוני בשלב זה, לפי העקרונות שהציג ראש הממשלה, "ישראל תשמור על חופש פעולה מבצעי בכל רצועת עזה ללא הגבלת זמן, לצורך מניעת התחדשות הטרור וסיכול איומים מעזה". בצל הביקורת הבינלאומית בכלל ואמריקנית בפרט, על אזור החיץ שמקימה ישראל בגבול עם הרצועה, בצד הפלסטיני, צוין כי "מרחב האבטחה שמוקם ברצועת עזה בשטח הגובל עם ישראל יתקיים כל עוד קיים בו צורך ביטחוני".
בזמן שהמצרים עדיין מתנגדים בחריפות לפעולה בציר פילדלפי, ומכחישים את הימצאותן של מנהרות במקום, לפי המסמך נתניהו שואף לקמת "סוגר דרומי" בגבול, "לצורך מניעת התעצמות מחדש של גורמי טרור ברצועה". בצל המתיחות עם קהיר, הסביר ראש הממשלה כי "'הסוגר' יפעל, ככל הניתן, בשיתוף פעולה עם מצרים ובסיוע ארה"ב, ויתבסס על אמצעים למניעת הברחות ממצרים, הן בתת-קרקע והן מעל הקרקע, לרבות במעבר רפיח".
כפי שכבר ציין בעבר ובצל הלחץ הבינלאומי הגובר בעת האחרונה להקמת מדינה פלסטינית, נתניהו הדגיש כי "ישראל תשלוט ביטחונית בכל השטח מערבית לירדן, לרבות במעטפת של עזה (יבשתי, ימי, אווירי, ספקטרום), למניעת התעצמות גורמי טרור באיו"ש וברצועת עזה ולסיכול איומים מהם כלפי ישראל". עוד הדגיש נתניהו כי יתקיים ברצועה פירוז מוחלט מכל יכולת צבאית, "מעבר לנדרש לצורכי שמירת סדר ציבורי. האחריות למימוש יעד זה ולפיקוח על קיומו בעתיד הנראה לעין מסורה לישראל".
באשר למישור האזרחי, לצד הניהול על ידי "גורמים מקומיים", ציין נתניהו במסמך כי "תקודם תוכנית לדה-רדיקליזציה מקפת בכל מוסדות הדת, החינוך והרווחה ברצועת עזה, זאת ככל האפשר במעורבות ובסיוע מדינות ערביות שיש להן ניסיון בקידום דה-רדיקליזציה בשטחן".
בעוד אמש הודיע הנציב הכללי של אונר"א פיליפ לזריני לעצרת הכללית של האו"ם כי "הסוכנות הגיעה לנקודת השבירה שלה", נתניהו ציין כי "ישראל תפעל לסגירת אונר"א, שפעיליה היו מעורבים בטבח ב-7 באוקטובר ושבבתי הספר שלה חינכו לטרור והשמדת ישראל. ישראל תפעל להפסקת פעילות אונר"א ברצועה ולהחלפתה בסוכנויות סעד בינלאומיות אחראיות".
בזמן שחלק מהמדינות הערביות מתנגדות לקחת חלק בשיקום הרצועה כל עוד הן לא מקבלות ערבויות מישראל שזו לא תתקוף ותהרוס את שבנו מחדש, לפי העקרונות שהציג נתניהו, השיקום יתאפשר רק לאחר השלמת הפירוז ותחילת תהליך הדה-רדיקליזציה. לפי ראייתו, "תוכניות השיקום תבוצע במימון ובהובלת מדינות המקובלות על ישראל".
בחלק במסמך שעוסק בטווח הארוך, נתניהו חוזר על הרעיון שהוצג בהחלטה הממשלה שאושרה השבוע בכנסת, לפיו ישראל מתנגדת להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית. "ישראל דוחה על הסף תכתיבים בינלאומיים בעניין הסדר קבע עם הפלסטינית", נכתב. "הסדר כזה יושג אך ורק במשא ומתן ישיר בין הצדדים, ללא תנאים מוקדמים". עוד צוין כי "ישראל תוסיף להתנגד להכרה חד-צדדית במדינת פלסטינית. הכרה כזו בעקבות הטבח של 7 באוקטובר תעניק פרס עצום לטרור שלא היה כדוגמתו ותמנע כל הסדר עתידי לשלום".
