האם ישראל נרדמה בשמירה? בשבועות האחרונים אנחנו שומעים את הרמטכ"ל אביב כוכבי מורה לצה"ל להכין את האופציה הצבאית, או במילים פשוטות: להתכונן לתקיפה באיראן. כפי שפרסמנו בשבוע שעבר, ועדת השרים לענייני הצטיידות אישרה עסקאות רכש חריגות לטובת המשימה, של חימושים למטוסים ומיירטים לסוללות כיפת ברזל ביותר מחמישה מיליארד שקלים, מחוץ לתקציב צה"ל.
צריך לשאול שאלה חשובה, שמשום מה לא הוצפה עד כה - מדוע רק עכשיו? האם רק החודש האיראנים האיצו את תוכנית הגרעין שלהם? התשובה היא מובן שלא, והאחריות למחדל הזה היא לא רק של צה"ל, אלא של הדרג המדיני באותה שנה, 2019 - ממשלה בראשות בנימין נתניהו.
שר הביטחון גנץ על איראן: "ייתכן ולא תהיה ברירה בעתיד אלא לתקוף"
(צילום: סטס קופולו)
עם חתימת הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן ב-2015, חשב הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט שהוא הרע במיעוטו, ושנכון לנצל את התקופה הזו להסטת משאבים מההכנות לתקיפה באיראן לטיפול במעגל הראשון כמו חמאס וחיזבאללה, ולשדרוג צבא היבשה. כל זה נעשה במסגרת התוכנית הרב-שנתית "גדעון", שאושרה על ידי שרי הביטחון השונים וראש הממשלה נתניהו, ונראתה כמהלך נכון ביותר במסגרת ניהול הסיכונים ומגבלות התקציב.
ב-2018 הודיע נשיא ארצות הברית דאז דונלד טראמפ, בעידוד ישראל, על פרישה מההסכם. עד כה התנהל הדיון סביב ההחלטה הזו בשאלה האם היא הייתה נכונה או לא. בדיעבד היא התבררה כטעות, אבל כעת נעסוק בשלב המוכנות הישראלית. מ-2019 האיראנים החלו במרוץ לעבר הפצצה ובהגברה של העשרת האורניום. אגף המודיעין ידע זאת, כמו גם הרמטכ"ל הנכנס כוכבי ושר הביטחון בני גנץ, וזה הועלה גם בישיבות הקבינט.
כבר בשלב הזה אסור היה להמתין, וצריך היה לשנות את תוכניות ההצטיידות והאימונים של חיל האוויר. הרי מדובר בהחלטות שיישומן לוקח שנים רבות. גם כעת, למרות ההצהרות, תחילת האימונים למעגל שלישי נקבע לעוד כמה חודשים והוא לא מיידי, וגם החימושים והמיירטים יגיעו בעוד כמה שנים. אז למה לא התחילו בהכנות לפני שנתיים? מדוע בזבזנו זמן יקר כל כך?
כפי שנכתב בפתיחה, האחריות לדרוש היא על צה"ל, אבל מובן שחובה על הדרג המדיני לוודא שבעקבות ההתפתחויות שנוצרו בתחילת 2019, למדינת ישראל יש את המענה המבצעי הדרוש, תוכניות רלוונטיות ואמצעים. זה כאמור לא קרה, וגנץ, שמונה לתפקיד שר הביטחון במאי 2020 - נושא אף הוא באחריות לכך.
נתניהו וגנץ מדברים על האיום האיראני בישיבות הסיעה, אתמול
(צילום: משה מזרחי)
גורמים בכירים בצה"ל טוענים שהעלו את הסוגיה, אך הדרג המדיני לא אישר בגלל המשבר הפוליטי. עם זאת, בצה"ל טוענים כי הסיטו תקציבים כבר שנתיים על מנת לשפר מוכנות לאיראן, למרות הקונסטלציה המדינית, הפוליטית והתקציבית.
בכל מקרה, באין ספור ישיבות הקבינט שנערכו בנושא האיראני, לא הורו לצבא להיערך לפעולה ולא הקצו לכך תקציבים. ואת זה מבינים עכשיו האמריקנים שמסייעים לנו בהצטיידות, וגם האיראנים שמספיק להם לקרוא את המודיעין הגלוי.
אם נוסיף לכך את העיכובים בעסקאות הרכש שכבר סוכמו לפני שנים אך התעכבו, כמו מטוסי תדלוק, החשובים מאוד לתקיפה, ומסוקי סער חדשים - שלשניהם כבר הוקצה מימון מכספי הסיוע האמריקני - אנחנו למדים על שורה של תקלות חמורות שאמורות להיבדק כבר עכשיו, ולא להמתין לוועדת החקירה של אחרי המלחמה הבאה.
