9 חודשי עבודות שירות לאריה שיף, שירה למוות באדם שניסה לגנוב את רכבו
(צילום: רועי עידן)
המקרה של שיף הוא טרגי. מגזר הדין עולה כי מדובר באדם ערכי ביותר, שומר חוק שתרם רבות לחברה הישראלית. בצר לו הוא נקלע לסיטואציה קשה שבה פורצים הגיעו לרכבו עת הוא ישן בקרוואן סמוך לרכבו. כאשר שמע את הרעש, יצא החוצה עם אקדחו האישי וירה ברכב הפורצים, שכבר החל בהידרדרות קדימה, ובעקבות כך מת אחד מהפורצים.
החוק הישראלי קובע הגנה ייחודית מהעמדה לדין בשל הגנה על בית מגורים או משק חקלאי. הגנה זו נוספה בשנת 2008 לאחר "פרשת דרומי". לשם תחולה של הגנה זו נדרשים מספר תנאים:
א. המעשה נעשה כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי.
ב. האדם, שנכנס או התפרץ או ניסה לעשות זאת, עשה זאת בכוונה לבצע עבירה.
ג. המעשה לא היה בלתי סביר בעליל בנסיבות העניין לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס.
ד. מיידיות הפעולה. כלומר, המעשה נעשה באופן מיידי על מנת למנוע את ההתפרצות. לא לפני מעשה ההתפרצות ולא אחרי המעשה.
תיעוד: כך ירה אריה שיף בפורצים לרכבו בערד
במקרה של שיף היה מוסכם על כל הצדדים שאין תחולה להגנה זו, משום שהירי בוצע לאחר שהפורצים החלו לעזוב את המקום. כלומר, הירי לא בוצע באופן מיידי כדי להדוף את ההתפרצות. בעקבות כך הפרקליטות ביקשה להשית על שיף ארבע שנות מאסר בפועל, וזאת בהסתמך על תקדימים במקרי עבר.
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הפרקליטות. נקבע כי נסיבות המקרה קרובות מאוד לסייג הגנה על בית המגורים. כלומר, אף על פי שבאופן פורמאלי המקרה של שיף לא עונה על כל התנאים בחוק ולא ניתן לפטור אותו לגמרי מאחריות פלילית, נקבע כי הנסיבות הייחודיות של המקרה קרובות מאוד לתנאים הקבועים בסעיף הגנת בית המגורים, ויש להביא זאת כשיקול מרכזי ביותר בענישה.
בית המשפט המחוזי עשה שימוש בסעיף בחוק העונשין המאפשר לו בעת קביעת העונש להביא בחשבון את נסיבות ביצוע העבירה ועד כמה הנסיבות "קרובות לסייג לאחריות פלילית". בדרך זו בית המשפט המחוזי הוציא תחת ידיו גזר דין ראוי, מאוזן ומבוסס משפטית המביא בחשבון את כלל השיקולים, תוך בחינה של האירוע מעיניו הסובייקטיביות של שיף שחש מאוים מהסיטואציה הקשה.
עונש של תשעה חודשי עבודות שירות הוא גזר דין ראוי ומאוזן בנסיבות המקרה, והוא מהווה תקדים חשוב להמשך ולמשקל שיש לתת לנסיבות של הגנה על בית מגורים בעת גזירת העונש שכן "ביתו של אדם הוא מבצרו". על הפרקליטות לקבל את גזר הדין, לא לערער, וליישמו בעתיד במקרים דומים.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומרצה באוניברסיטת רייכמן
