שלטון חמאס בעזה טוען שמתחילת המלחמה נהרגו ברצועה יותר מ-14,000 פלסטינים, וכי 40% מההרוגים הם ילדים. לקראת הפסקת האש הזמנית שאמורה להיכנס לתוקף מחר (יום ו'), ותאפשר את יציאתה לדרך של עסקת החטופים, קראו ארגוני סיוע וסוכנויות של האו"ם להפסקת אש ממושכת – במטרה להעניק לעזתים את העזרה הדרושה להם, ובמיוחד לנשים וילדים.
"עזה היא המקום המסוכן ביותר בעולם לילדים", אמרה קתרין ראסל, שעומדת בראש יוניצ"ף - קרן הילדים של האו"ם. "מה שראיתי ושמעתי רודף אותי, זה חסר תקדים", היא הדגישה. לפי ראסל, בנוסף לילדים שנהרגו יש עוד 1,200 שמוגדרים נעדרים - בהם ככל הנראה ילדים שלכודים מתחת להריסות בניינים שהופצצו. היא ציינה בפני מועצת הביטחון של האו"ם כי "בנוסף לפצצות, טילים וירי, הילדים בעזה נתונים לסכנה קיצונית של תנאי מחיה קטסטרופליים".
17 צפייה בגלריה
פגים באינקובטורים שהוצאו מעזה מועברים לטיפול במצרים דרך מעבר רפיח
(צילום: The Egyptian Health Ministry/Handout via REUTERS)
בעולם מדווחים כי המשבר ההומניטרי ברצועת עזה כולל גם מחסור במזון, וביוניצ"ף מעריכים שבחודשים הקרובים מספר הילדים שסובלים מתת-תזונה חמורה עלול לעלות בכמעט 30%. "מיליון ילדים – כל הילדים ברצועת עזה – סובלים כעת מחוסר ביטחון תזונתי, ומתמודדים עם מה שבקרוב עלול להפוך למשבר תזונה קטסטרופלי", טענה ראסל.
בהתייחסות להפסקת האש אמרה ראסל למועצת הביטחון שארבעה ימי הפוגה אינם מספיקים, וקראה ל"הפסקת אש הומניטרית דחופה כדי לשים מיד סוף לטבח. בשביל שהילדים ישרדו והעובדים ההומניטריים יישארו ויעניקו סיוע ראוי, ההפוגות ההומניטריות פשוט לא מספיקות".
הכותרת
או"ם-שמום: למה הארגונים הבינלאומיים נגדנו?
25:22
נטליה קאנם, ראש קרן האוכלוסין של האו"ם, דיברה גם היא בפני מועצת הביטחון והתייחסה למצבן הקשה של הנשים ההרות בעזה. לדבריה, בחודש הקרוב כ-5,500 עזתיות צפויות ללדת תחת תנאי לחימה קשים. "ברגע שבו חיים חדשים מתחילים, מה שאמור להיות רגע של אושר עומד בצל המוות וההרס, הפחד והאימה", היא אמרה. לפי סימה באהוס, שעומדת בראש אחד מארגוני הנשים של האו"ם, 67% מהקורבנות בעזה שנהרגו עד כה הם נשים וילדים. "זה אומר ששתי אימהות מתות בכל שעה, ושבע נשים כל שעתיים. היינו עדים לשישה סבבים אלימים בעזה ב-15 השנים האחרונות", אמרה באהוס, וציינה כי היקף ההרס בסבב הנוכחי "הוא משהו שלא ראינו".
ארגון הסיוע הבריטי "אוקספם" דיווח היום שמספר לידות הפגים בעזה עלה בכמעט שליש בחודש החולף. הוא מייחס את העלייה בלידות המוקדמות לחרדות ולטראומות שאיתן מתמודדות הנשים ההרות, רבות מהן נאלצו לברוח מבתיהן. השבוע עשרות פגים פונו מבית החולים שיפא בעזה, שעליו פשטה ישראל, והועברו לטיפול במצרים דרך מעבר רפיח. לתינוקות שנולדים טרם זמנם יש סיכוי גדול יותר לחלות.
שיעור תמותת התינוקות בעזה היה גבוה עוד לפני המלחמה, ובארגוני הסיוע מזהירים כעת מהחרפה של התופעה. סאלי אבי חליל, ראש אגף המזרח התיכון ב"אוקספם", אמרה שחלק מהאימהות שברחו מבתיהן כדי למצוא מקלט נאלצו ללדת בכיתות צפופות, ללא תנאי היגיינה בסיסיים או סיוע רפואי. "אני לא חושבת שיש מישהו בעולם שלא יסכים שזה פשוט לא-אנושי", אמרה אבי חליל.
עד לאחרונה התמקדה המערכה של צה"ל בצפון הרצועה - השטח שכולל גם את העיר עזה – ולפי טענות הפלסטינים, אף בית חולים באזור אינו מתפקד כסדרו. לפי ארגון הבריאות העולמי, המלחמה בין ישראל לחמאס גרמה להשבתתם של 27 מ-35 בתי החולים ברצועת עזה.
לפי האו"ם, מתוך 2.4 מיליון תושבי הרצועה כ-1.7 מיליון נאלצו לעזוב את בתיהם במהלך המלחמה והפכו לעקורים. אלפי בניינים נהרסו, והאו"ם טען שיותר מ-41,000 בתים ספגו נזק שבעקבותיו הם לא ראויים למגורים. תושבים רבים שברחו מצפון הרצועה דרומה מבינים שאין להם בית לשוב אליו. ההמונים שחיים במחנות אוהלים בדרום ייאלצו ככל הנראה לשהות שם תקופה ממושכת.
"אני רוצה לחזור הביתה גם אם אני אצטרך לישון בהריסות של הבית שלי", אמר יוסוף חמאש, עובד סיוע ממועצת הפליטים הנורבגית, שברח מג'באליה שבצפון רצועת עזה. "אבל אני לא רואה שם עתיד לילדים שלי". מחיימר אבו-סאדה, פרשן פוליטי ותושב עזה שברח השבוע למצרים, אמר כי "צפון עזה הפך לעיר רפאים אחת גדולה. לאנשים אין לאן לחזור".
למרות שהפלסטינים מצהירים בפומבי שהם מתנגדים לרעיון הטרנספר ולהגירה כפויה, חלק מודים שהם לא מסוגלים להישאר בעזה – גם אחרי שהמלחמה תיגמר. "לעולם לא נוכל לחזור הביתה", אמר טארק חג'אג', עיתונאי בן 32 שברח מביתו בשכונת שג'אעיה בעזה. "זו הנכבה שלנו. מי שיישאר כאן יצטרך להתמודד עם הסיטואציה המזעזעת ביותר שהוא יכול לדמיין".
אתמול דיווחו הפלסטינים כי עשרות גופות לא מזוהות נקברו בקבר המונים בבית קברות בחאן יונס בדרום הרצועה. לפי חמאס, הגופות הגיעו מבית החולים האינדונזי ומבית החולים שיפא שבצפון הרצועה. במשרד הדתות המקומי אמרו על ההרוגים: "לא היה להם אף אחד שיכול להיפרד מהם, אז חפרנו את הקבר ההמוני הזה כדי לקבור אותם. הם אלמונים".
"יש גופות בכל מקום, אם לא הייתי רואה את זה בעיניים לא הייתי מאמינה", אמרה אום מוחמד א-ראן, שפונתה מבית החולים האינדונזי לכיוון רפיח שבדרום. "פצועים איבדו דם ומתו לנו מול העיניים. צחנת המוות הייתה בכל מקום בבית החולים. הפצועים זעקו למשככי כאבים, אבל לרופאים לא היה מה לתת להם". בבית החולים שיפא, שעליו השתלט צה"ל, אמרו שהחודש נקברו 179 גופות בקבר המוני במתחם וכי חלקם היו פגים, שמתו בגלל מחסור בחשמל שיפעיל את האינקובטורים.
הפלסטינים מדווחים שכתוצאה מהלחימה הגישה לחלק מבתי הקברות אינה אפשרית, ולכן הם נאלצים לקבור במהירות את ההרוגים בחלקות פרטיות, בקברים המוניים - וגם במגרש כדורגל. שבוע אחרי שהמלחמה פרצה אמר פיליפ לזריני, ראש אונר"א (סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים), שיש מחסור בשקי גופות. "כל סיפור שמגיע מעזה קשור להישרדות, ייאוש ואובדן", הוא אמר.
