פאזל השרים הולך ונשלם: ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו הודיע בצהריים (יום ד') כי החליט למנות את יואב גלנט לשר הביטחון. במשרד יכהן יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' כשר נוסף ויועברו אליו הסמכויות הנוגעות למנהל האזרחי ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים.
גלנט הודה בהמשך הערב לנתניהו על המינוי וצייץ בטוויטר כי מדובר ב"זכות" לכהן כשר הביטחון: "שנים רבות הכנתי את עצמי לתפקיד החשוב הזה - הגנה על ביטחון מדינת ישראל וחיי אזרחיה. אפעל יחד עם צה"ל וכל גופי הביטחון כדי להבטיח את ביטחונה ועתידה של מדינת ישראל". שר הביטחון היוצא בני גנץ בירך את גלנט: "יואב, בהצלחה רבה בשמירה על ביטחון ישראל".
ח"כים נוספים בסיעת הליכוד נראו היום מגיעים למצודת זאב למפגש עם נתניהו שבו יקבלו את הבשורה שלה חיכו במתיחות רבה בשבועות האחרונים. בשעות אחר הצהריים נפגש נתניהו עם ח"כ יואב קיש והודיע לו כי בחר למנותו לשר החינוך. עבור קיש, טייס קרב לשעבר שכיהן בעבר כסגן שר הבריאות, יהיה זה תפקידו הראשון כשר. כמו גלנט, גם הוא יקבל משרד עם סמכויות מפוחתות: האחריות על תוכניות הלימוד החיצוניות הועברו ליו"ר "נעם" אבי מעוז, וגם במשרד החינוך יכהן שר נוסף, חיים ביטון בש"ס.
מי שתחתיו כיהן בעבר קיש כשהיה סגן שר הבריאות, יולי אדלשטיין שבעבר כיהן גם כיו"ר הכנסת, נותר מחוץ לממשלה: במפגש עמו הציע לו נתניהו את תפקיד יו"ר ועדת חוץ וביטחון בכנסת. לא נמסר אם אדלשטיין הסכים למינוי, ובניגוד למפגשים אחרים - לשכת נתניהו לא פרסמה תמונה של השניים יחדיו. במה שנראה כניסיון לעורר פילוג בקואליציה העתידית, רה"מ היוצא יאיר לפיד והשר היוצא אביגדור ליברמן סיכמו ביניהם כי אם אדלשטיין יבחר מחר להתמודד לראשות הכנסת - הם יתמכו בו. כמובן שהדבר כלל אינו צפוי, ואמיר אוחנה הוא מועמד הליכוד לתפקיד יו" הכנסת.
לפני כן נפגש נתניהו עם חיים כץ והודיע לו כי הוא ישמש כשר התיירות. כץ (75) מכהן כחבר כנסת כמעט ברציפות מאז 1999. הוא כיהן כשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. עד מינויו לשר היה יו"ר ארגון העובדים של התעשייה האווירית. הערב נפגש עם נתניהו גם ישראל כץ, שאתמול אמנם סומן כשר חוץ ראשון ברוטציה, אבל הערב מתברר שלא כך: נתניהו הציע לו לכהן כשני ברוטציה על משרד החוץ עם אלי כהן, שיכהן ראשון בתפקיד. לפי שעה אין הסכמות, ובהמשך הערב ייפגש נתניהו גם עם כהן.
פרשת הרפז וביטול המינוי לרמטכ"ל: הדרך של גלנט למשרד הביטחון
האלוף במיל' גלנט, בן 64, היה מועמד בעבר לתפקיד הרמטכ"ל. הוא התגייס לצה"ל ב-1976 והתנדב לשייטת 13, שם שירת כלוחם וכמפקד. בשנת 1984 לאחר שהשתחרר מצה"ל שב לשירות ועבר קורס חובלים שבסופו הוסמך לקצין משמרת בסטי"ל. בהמשך גלנט קודם לדרגת אלוף-משנה ועבר לזרוע היבשה של צה"ל, שם מונה למפקד חטיבת מנשה באוגדת איו"ש.
בשנת 1994 שב לשייטת 13, הפעם כמפקד השייטת. לאחר מכן שימש כמפקד אוגדת עזה וכמזכיר הצבאי של ראש הממשלה דאז אריאל שרון. בסוף 2005 מונה גלנט למפקד פיקוד הדרום, ושימש בתפקיד בין היתר במבצע מבצע עופרת יצוקה.
באוגוסט 2010 עלה שמו של גלנט בין המועמדים להחליף את הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. במהלך הליך המינוי עלתה לכותרות פרשת "מסמך הרפז", שתיאר קמפיין שיווקי שנועד לקדם את גלנט לתפקיד תוך הכפשת המועמדים האחרים. חקירת המשטרה העלתה ראיות לכך שהמסמך מזויף והליך המינוי התחדש.
ב-5 בספטמבר באותה שנה אישרה הממשלה את המלצת שר הביטחון דאז, אהוד ברק, למנות את גלנט לרמטכ"ל. למינוי התנגד השר לשעבר מיכאל איתן בשל חשדות לעבירות תכנון ובנייה הנוגעות לבני הזוג גלנט במושב עמיקם. "התנועה הירוקה" עתרה לבג"ץ בדרישה שמינויו של גלנט יידון מחדש, ובג"ץ דרש "הסברים על הטעות שהוסיפה שטחים לנחלת גלנט במושב על חשבון השטח הציבורי".
מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, פתח בבדיקה ובתחילת 2011 פרסם את תמצית הממצאים, על פיהם פלש גלנט לשטח ציבורי ולא פינה אותו במשך ארבע שנים אף על פי שהובהר לו שעליו לפנותו. בעקבות כך הגיש לבג"ץ היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, חוות דעת שלפיה עולים "קשיים משפטיים משמעותיים" באשר לסבירות ההחלטה למנותו לרמטכ"ל. בעקבות זאת הודיעו ברק וראש הממשלה בנימין נתניהו על ביטול המינוי.
ב-2015 הצטרף גלנט למפלגת "כולנו" בראשות משה כחלון, הוצב במקום השני ברשימה ונבחר לכנסת לראשונה. מיד לאחר הבחירות מונה לשר הבינוי והשיכון. לאחר מכן הצטרף לליכוד, וכיהן כשר העלייה והקליטה. בממשלת נתניהו-גנץ הוא מונה לשר החינוך, תפקיד בו כיהן במשך כשנה.
יו"ר ראשון לכנסת מקהילת הלהט"ב
מוקדם יותר אישרו חברי סיעת הליכוד פה אחד את מינויו של חבר קהילת הלהט"ב אמיר אוחנה לתפקיד יו"ר הכנסת ה-25. "בהצלחה ליו"ר הכנסת החדש שלנו", כתב נתניהו בטוויטר מיד אחר כך. אוחנה לא ינהל ישיבות כנסת שיעסקו בנושאי הלהט"ב. הוא ביקש חופש הצבעה בנושא, אבל טרם קיבל תשובה בנוגע לכך. אוחנה יתמנה לתפקיד שבע שנים אחרי שש"ס ויהדות התורה החרימו את השבעתו לכנסת.
לפני ההצבעה בסיעה תקפו את נתניהו דוד ביטן ודוד אמסלם - שאתמול הודיע כי ישמש כח"כ מן המניין לאחר שנתניהו לא העניק לו את אחד התפקידים שרצה, יו"ר הכנסת או שר המשפטים. "אנחנו לא יודעים מה יש בהסכמים, היינו צריכים להתכנס מזמן. למה לא כינסת את הסיעה עד עכשיו", קראו לעבר נתניהו לאחר פרסום ההסכמים הקואליציוניים.
ח"כ יואב קיש ניסה להתערב, וביטן צעק לעברו: "מי מינה אותך? לא מינו אותך לשום דבר". בתוך כך, נתניהו הציע לח"כ דני דנון להיות יו"ר קק"ל, אך דנון דחה את ההצעה. השניים לא סיכמו על תפקיד אחר בינתיים.
בקרב השותפות תמונת המצב כבר די ברורה: יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר יכהן כשר לביטחון לאומי, ומספר 2 ברשימתו ח"כ יצחק וסרלאוף יכהן כשר במשרד לפיתוח הנגב והגליל. ח"כ עמיחי אליהו יהיה שר המורשת. יו"ר הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ' יכהן כשר האוצר וכשר שני במשרד הביטחון, אופיר סופר יהיה שר העלייה והקליטה וח"כ אורית סטרוק תכהן כשרת המשימות הלאומיות.
אחרי שהכנסת אישרה את החוק שיאפשר ליו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי להתמנות לשר למרות הרשעתו בעבירות מס, רשימת חברי הממשלה של המפלגה עדיין עשויה להשתנות. נכון לעכשיו, דרעי צפוי להתמנות לתפקיד שר הפנים ושר הבריאות ושני ברוטציה לתפקיד שר האוצר, ח"כ יעקב מרגי יכהן כשר הרווחה וח"כ מיכאל מלכיאלי יהיה שר הדתות. חברי הכנסת יואב בן צור וחיים ביטון ישמשו כשרים במשרד החינוך ובמשרד הרווחה. כאמור, למרות אישור חלוקת התפקידים במועצת חכמי התורה של ש"ס, עשויים להתבצע שינויים.
ביהדות התורה, שמורכבת מאגודת ישראל ודגל התורה, תמונת המצב ברורה באופן חלקי: ח"כ יצחק גולדקנופף יקבל את משרד השיכון וח"כ מאיר פרוש יקבל את תיק ירושלים. ח"כ משה גפני בחר שלא לקבל לידיו ראשות משרד - ויכהן כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת. מטעמו יכהנו גם סגני שרים במשרד ראש הממשלה ובמשרד התחבורה. יו"ר נעם ח"כ אבי מעוז צפוי לכהן כסגן שר במשרד ראש הממשלה.
פורסם לראשונה: 14:39, 28.12.22