האם לבית המשפט יש סמכות לבטל חקיקת יסוד ולהתערב בשיקול דעתו של ראש הממשלה? האם הצהרת דרעי בהסדר הטיעון על עבירות המס הייתה מטעה? אלו רק כמה מהשאלות שעלו היום (ה') בדיון ממושך בבג"ץ, בהרכב מורחב של 11 שופטים ובראשות הנשיאה אסתר חיות, בעתירות שהוגשו נגד חוקיות המינוי של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר בממשלה. הדיון, שההכרעה בו תתקבל רק בהמשך, נחשב למבחן ראשון עבור מערכת המשפט בכל הנוגע ליחסיה עם הממשלה החדשה, שכבר בימיה הראשונים מקדמת רפורמה דרמטית שמטרתה להחליש את כוחו של בית המשפט העליון. ynet העביר בשידור ישיר את הדיון בבג"ץ.
העתירות נגד מינויו של דרעי לשר הפנים והבריאות (עם רוטציה בעוד שנתיים בתפקיד שר האוצר) הוגשו בחודש שעבר לאחר אישור החוק שזכה לכינוי "חוק דרעי" - ושנועד להכשיר את מינויו. מדובר בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, שמונע הטלת קלון על נבחר ציבור שנידון למאסר על-תנאי, וקובע שקלון יחול רק במקרה של מאסר בפועל. דרעי, נזכיר, הורשע לפני שנה בעבירות מס במסגרת הסדר טיעון, ונגזר עליו מאסר על-תנאי.
במהלך הדיון, שנמשך כמעט שש שעות, דחו השופטים כמה מטענותיהם של נציגי ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר דרעי, ובין היתר העירו כמה מהם שיש להם סמכות להתערב בחקיקת חוקי יסוד אם נפל פגם בהליך החקיקה. חלק מהשופטים הדגישו כי למרות התמיכה הציבורית הרבה שלה זכה דרעי, השאלה הזו אינה רלוונטית לעניינו של הליך פלילי, וכאשר נציגו של נתניהו בדיון טען ש-2.3 מיליון בוחרים "רוצים את דרעי כשר", השיבה לו השופטת דפנה ברק-ארז: "האם בשל רוב אפשר לסחור בכל דבר?". נציגו של רה"מ, עו"ד מיכאל ראבילו, טען בהמשך כי למינוי יש גם שיקולים ביטחוניים.
נציגו של דרעי ביקש מצדו להתעלם מעברו הפלילי של יו"ר ש"ס, כיוון שהעבירות הישנות שלו נמחקו, אבל השופטת ענת ברון העירה לו שיש מקום לשים דגש על "רצף העבירות". עורך הדין, נבות תל צור, טען גם ל"אירוע נדיר של אי-הבנה" בכל הנוגע להצהרתו של דרעי בהסדר הטיעון אשתקד על פרישה מהכנסת - שלדברי השופטים אפשר היה להבינה כפרישה מהחיים הפוליטיים. גם נציגה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה דיבר בפני השופטים, ואף שקרא לדחות את העתירות נגד "חוק דרעי" הוא דרש מבית המשפט להדיח אותו מתפקידו כשר - כיוון שהמינוי "בלתי סביר בצורה קיצונית", כלשונו.
עדכונים מהדיון - דקה אחר דקה
14:50 - הדיון בבג"ץ הסתיים, אחרי כמעט שש שעות. החלטת השופטים תפורסם בהמשך.
14:30 - נציגו של נתניהו טוען: יש גם שיקול ביטחוני למינוי של דרעי. הפרקליט, עו"ד ראבילו, פנה לשופטים וטען כי החוק שהכשיר את המינוי לא היה בהכרח פרסונלי. לדבריו יש גם לתת משקל ל"נימוקים" של ראש הממשלה, כגון הצורך ביציבות שלטונית. "הוא הכי מנוסה בנושא והוא אומר אני רוצה את האדם האחראי הזה בקבינט על אף עבירות מס. הוא יודע שיש פסיקה של השופט חיים כהן שמדובר בעבירות שמטבען אין איתן קלון. לראש הממשלה יש עוד שיקולים שמדברים על ביטחון המדינה, זה לא פחות חשוב".
13:40 - ח"כ משה ארבל התפרץ באולם, הנשיאה חיות העירה: "אצלנו מדברים רק ברשות". חבר הכנסת וסגן השר מש"ס התפרץ לדבריו של יו"ר התנועה לאיכות השלטון אליעד שרגא, אחד העותרים נגד מינוי דרעי. ארבל, שהגיש את התיקון לחוק היסוד שהכשיר את כהונת דרעי כשר, קרא: "בית המשפט, מתנגד לשקרים שנאמרים פה פעם אחר פעם מהאובססיבי הזה. אני עומד כאן ומקבל שקרים מפיו. חוצפן". חיות דרשה שידבר רק ברשות, ושרגא עצמו קרא "להעיף" אותו מהדיון. דקה לאחר מכן ארבל התפרץ מחדש לדבריו, ודרש להגיב להם.
ארבל התפרץ לדבריו של שרגא אחרי שזה תקף בחריפות את דרעי. "בהיסטוריה של מדינת ישראל לא היה אדם אחד כמו דרעי שהרקיב והשחית את המערכת הציבורית", אמר שרגא, "לא היה אדם בעולם שקיבל כל כך הרבה הזדמנויות לחזור למוטב והחמיץ כל הזדמנות. ממשלת ישראל היא לא מוסד לשיקום עבריינים. לא היה אחד כמו דרעי שפגע אנושות באמון הציבור, במערכת אכיפת החוק, המשטרה, היועמ"ש, מערכת בתי המשפט. הגיע הזמן לעשות סוף לטרפת הזו ולהעבירו מתפקידו".
13:00 - נציגת העותרים טוענת: דרעי עשה "טריק" כדי לחמוק מהכרעה בשאלת הקלון. אחרי הפסקה של חצי שעה חודש הדיון ועו"ד דפנה הולץ-לכנר, עורכת דינו של אחד הארגונים שעתרו נגד המינוי, "משמר הדמוקרטיה", טענה כי לדרעי אין רק עבר של חזרה על עבירות - אלא גם עבר של ניסיון לשנות חוקים לטובתו: "בעבר תקפנו את חוק דרעי הראשון, כשהוא ביקש לפני כניסתו לכלא לשנות חוק שלפיו ועדת השחרורים תוסמך לנכות חצי מהעונש ולא שליש. והחוק הזה היה אמור לחול כלפי כולם, מסיבות מסוימות המחוקק משך את החוק".
לדברי הולץ-לכנר מדובר בהתנהגות שדומה למעבר ברמזור אדום - "ואם לא נוח אתה מרים אותו כי אתה מחוקק, זו השיטה". בנוגע לתיקון הנוכחי של חוק היסוד טענה כי הוא מוריד את הרף של עמידה בתנאי טוהר המידות, וכי אף שש"ס בראשות דרעי קיבלה 400 אלף קולות בבחירות - הוא רשאי להיות חבר כנסת, ולא בהכרח שר. "לאף אחד אין זכות קנויה להיות שר", אמרה.
היא הוסיפה כי שינוי החוק באופן שמנע את הצורך לפנות ליו"ר ועדת הבחירות כדי להכריע בשאלת הקלון היה "טריק". השופט שטיין העיר לה כי "ברובד החוקתי" התיקון לחוק הינו "ניטרלי" לחלוטין, וציין שגם אם חוקק ממניע פרסונלי, "אולי ח"כים חשבו לפתור את בעיית דרעי אבל גם מאמינים במהות החוק". הולץ השיבה לו: "נשאלת השאלה מתי המדרון החלקלק יגיע למקום שלא נוכל לשלוט בו. אם בית המשפט לא יבהיר עמדה לגבי מה היא תקינות של הליך חקיקה, מי יערוב לנו שזה לא יקרה בעוד מספר חודשים במקרה אחר?".
12:00 - הנשיאה חיות: "ראש הממשלה בוחר שרים, לא הציבור". נציג מפלגת ש"ס נתי שמחוני קרא לשופטי העליון "לכבד את הבוחר" וטען כי 400 אלף האזרחים שהצביעו למפלגה בהנהגתו של דרעי "ידעו גם ידעו" על העבירות השונות שלו, גם הישנות וגם האחרונה מהשנה שעברה - שאותה תיאר כ"הרשעה מינורית". הנשיאה חיות העירה לו: "הזכות לבחור שר היא של ראש הממשלה, לא של הציבור".
11:37 - השופט ציטט את דרעי אומר במעמד הרשעתו שהוא פורש מהכנסת, עורך דינו: "אירוע נדיר של אי-הבנה". השופטים הקשו על נציגו של דרעי, עו"ד תל צור, בכל הנוגע להצהרתו של יו"ר ש"ס במסגרת הסדר הטיעון בשנה שעברה - שכללה הבטחה לפרוש מהכנסת, באופן שממנו ניתן היה להבין שהוא פורש מהפוליטיקה. תל צור הדגיש כי בהסדר הטיעון בנוגע לעבירות המס מעולם לא הייתה הבטחה "לפרוש לצמיתות מהפוליטיקה". השופט שטיין לא הסתפק בתשובה הזו, וציטט מדבריו של דרעי במעמד הכרעת הדין אשתקד: "בזמן שנשאר לי אני רוצה להשקיע בצורכי ציבור, לייצג את הציבור שלי בצורה אחרת, לא בכנסת. החלטתי בלב לא קל, בעצתם של רבנים. אני לוקח אחריות ומבקש לאשר את ההסדר".
השופט שטיין תהה: "אתה לא יכול לומר אני פורש כדי להשיג הסדר טיעון שהוא נוח ואז תוך זמן קצר לחזור?". תל צור השיב: "הוא לא פרש כדי להשיג הסדר טיעון. נושא הפרישה לא היה חלק מהסדר הטיעון. היה אירוע נדיר של אי הבנה". הוא טען גם כי מועד חזרתו של דרעי לכנסת "הוכתב על ידי אירוע בלתי צפוי - נפילת הממשלה הקודמת".
שטיין ציין שאם אכן הייתה אי-הבנה ניתן לקבל זאת - אבל יש "להחזיר את המצב לקדמותו" - ולהעביר את ההכרעה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, מי שלפני התיקון לחוק היסוד היה אמור להכריע בשאלה אם יש להשית קלון על עבירות המס של דרעי. תל צור השיב כי ייתכן שאכן היה ראוי לפנות קודם ליו"ר הוועדה, אבל הוסיף: "בער לקברניטים להקים ממשלה". השופט כבוב העיר כי הם בחרו "ללכת בדרך המלך", כלומר הדרך הקלה יותר, והנשיאה חיות התערבה גם היא: "החלטתם לא ללכת בנתיב הזה של לפנות ליו"ר ועדת הבחירות". תל צור השיב להם: "אני יכול להצטער שזה לא המסלול שנבחר, והמצב כרגע שזה לא נבחן. כרגע תוקן החוק".
11:19 - עורך דינו של דרעי ביקש להתעלם מפשעיו בעבר, השופטת קטעה אותו: "ומה לגבי רצף העבירות?". בפני השופטים החל לדבר עורך דינו של דרעי, נבות תל צור, שקרא כמובן לדחות את העתירות נגד המינוי. הוא ביקש להתעלם מעברו הפלילי של דרעי, והזכיר שהעבירות הקודמות שלו נמחקו מהרישום הפלילי. השופטת ענת ברון תהתה: "מה לגבי הרהביליטציה? יש רצף של עבירות". תל צור השיב לה: "לטעמי אסור להביא אותם בחשבון לשאלת המינוי".
תל צור הוסיף כי "התיק הזה יצא מכל פרופורציה" - וטען בין היתר כי סעיף הקלון שתוקן וכלל עד עתה רק את המונח "מאסר", ללא הבהרה מפורשת אם מדובר גם במאסר על-תנאי או רק מאסר בפועל, מעולם לא פורש ככזה שמתייחס גם למאסר על-תנאי. השופטת חיות דחתה את דבריו ואמרה כי בעוד בנוגע לחברי כנסת החוק דיבר עד עתה על מאסר בפועל באופן מפורש, בנוגע לשרים הוא התייחס רק ל"מאסר", כלומר הציב לכאורה רף גבוה יותר.
10:50 - עורך דינו של נתניהו: "2.3 מיליון בוחרים רוצים את דרעי כשר", השופטת: "האם הרוב יכול להכריע בעניין הליך פלילי?". נציגו של נתניהו עו"ד ראבילו המשיך להגן על מינוי דרעי ובהתייחסות לעילת הסבירות טען כי לא היה זה "סוד" לפני הקמת הממשלה שיו"ר ש"ס יחבור לממשלה תחת נתניהו. "2.3 מיליון בוחרים אמרו 'אנחנו רוצים אותו כשר בממשלה'. לתנועת ש"ס הצביעו 400 אלף אנשים. האם אפשר לבטל סבירות של חלק גדול כל-כך מציבור המצביעים?", תהה ראבילו.
השופטת דפנה ברק-ארז שאלה אותו: "האם בשל רוב אפשר לסחור בכל דבר? לא אומרת שכך היו הדברים, אבל חס וחלילה אם יגידו שכתנאי להקמת ממשלה (יש) לתת פטור ממס לשר מסוים כי הבוחרים רוצים. האם הרוב יכול להכריע בעניין תוצאות הליך פלילי והנפקיות שלו?". ראבילו השיב כי התרחיש שתיארה הוא "מקרה קצה" שאינו נכון למקרה הנוכחי, וכי אם היה "חוסר סבירות קיצוני" במינוי - היה מצופה מהייעוץ המשפטי "שיגידו בזמן ולא אחרי המינוי". הוא המשיך וטען כי אם למשל נתניהו היה ממנה סוס לתפקיד של שר, היועמ"שית הייתה "זועקת" נגד מינוי שכזה עוד לפני כניסתו לתוקף.
דבריו עוררו התנגדות מצד השופטים. השופטת יעל וילנר תהתה אם ראש הממשלה בכלל פנה ליועמ"שית לבקש את עמדתה לפני מינוי דרעי, וראבילו השיב: "יש דבר כזה שאלת קיטבג. הוא לא אמור לשאול כל דבר האם זה סביר או לא. היה על היועמ"שית לפנות אליו לפני המינוי ולהזהיר מחוסר סבירות קיצוני". הנשיאה חיות התערבה גם היא וציינה כי היועמ"שית אמרה לנתניהו כבר ב-17 בנובמבר שראוי לפנות ליו"ר ועדת הבחירות לכנסת כדי לברר את סוגיית הקלון של דרעי. "היה חודש ועשרה ימים לפעול על פי החוק ולפנות לוועדת הבחירות. אז עכשיו אדוני בא בטרוניה ליועצת שלא אמרה שזה לא סביר?", העירה חיות.
10:40 - נציג רה"מ טען שאי-אפשר לבטל חוקי יסוד - אחד השופטים חלק עליו. הדיון נמשך ובפני השופטים הציג את עמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו עו"ד מיכאל ראבילו - אחרי שהיועמ"שית בהרב-מיארה התירה לו באופן חריג להציג עמדה נפרדת בפני בית המשפט, אף שהיא אמורה לייצג לבדה את עמדת הממשלה. ראבילו טען שאין לפסול את המינוי או את התיקון לחוק היסוד שהכשיר אותו, ובין היתר גרס שלבית המשפט אין סמכות לבטל חקיקת יסוד כיוון שהוא שואב את סמכותו מחוק יסוד: השפיטה - ושם הסמכות הזו אינה מוזכרת.
השופט עופר גרוסקופף התערב והעיר: "חוק יסוד הוא פעולה משפטית. על כל פעולה כזו יש עקרונות. אם למשל יש פעולה שנעשתה שלא כדין או למשל על רקע תשלום שוחד, יש מצבים שבהם יש סמכות קבועה לבית המשפט להגיד שהפעולה המשפטית לא תופסת. למה פה אין לנו סמכות לבחון האם הדרך שבה התקבלו החוקים היא תקינה? ואם נפל פגם בהיבט בחוק היסוד?".
ראבילו השיב: "הכנסת עומדת לבחירה כל ארבע שנים. אם הציבור סבור שקיבלה חוק בצורה פסולה ויש לשנותו הבוחרים יביעו את דעתם". בנוגע לטענה שהמינוי של דרעי אינו סביר בגלל הרשעותיו הקודמות, הוסיף ראיבלו: "אנחנו סבורים שאין מקום להתערבות שיפוטית בשיקול דעת ראש הממשלה, במיוחד כשאושר מפורשות על ידי הכנסת". לטענתו, "בהתערבות כזו בהחלטה של ראש ממשלה אין אח ורע בעולם".
10:15 - השופטים מקשים על נציגת הייעוץ המשפטי של הכנסת, שמנסה להגן על "חוק דרעי". עורכת הדין ענת גולדשטיין טענה בדיון כי אין לבטל את התיקון לחוק היסוד שהכשיר את מינוי יו"ר ש"ס לשר, ובהתייחסות למניע הפרסונלי בחקיקתו הודתה כי יש בכך "קושי", אך הוסיפה כי גם אם "מציפים קשיים בחקיקה זה לא אומר שיש עילה לביקורת בדיעבד" - וכי "תיקונים פוליטיים זה לא עניין חריג". לדבריה יהיה "אבסורד" בכך שמי שזכה ל"תמיכה ציבורית גדולה" בבחירות וכשיר לכהן כח"כ ייפסל מכהונה כשר - ולא יוכל לפיכך "לממש את הכוח האלקטורלי הזה". השופטת דפנה ארז העירה לה: "גברתי מתארת אבסורד, משהו שכבר קיים 35 שנים".
10:00 - המחאה מחוץ לדיון נמשכת, מפגינים חוסמים כביש במרכז ירושלים. כ-200 מפגינים שמוחים נגד מינוי דרעי מחוץ למשכן בית המשפט העליון ירדו לצומת הסינמה סיטי בעיר - ושיבשו שם את תנועת כלי הרכב. המשטרה חסמה את כל הדרכים המובילות לצומת בשדרות יצחק רבין ומפנה את הנהגים לדרכים חלופיות, כך שהמפגינים נותרו על הכביש לבדם. המפגינים קראו: "חיות, חיות, אל תעשי טעות".
09:50 - נציג הפרקליטות מבקש מבג"ץ להדיח את דרעי. ערן הלמן, נציגה של היועמ"שית בדיון, אמר: "היא סבורה שבנסיבות העניין הכוללות המינוי בלתי סביר בצורה קיצונית. ראש הממשלה לא מוכן להעביר אותו מכהונתו ואנחנו מבקשים שבית המשפט יורה להעבירו מכהונתו". הוא הוסיף בעקבות שאלה מצד השופט דוד מינץ כי לנתניהו כראש ממשלה יש שיקול דעת נרחב, וכי אין ספק שיש לו אחריות לשמור על יציבות ממשלתית, אבל הוסיף: "המתחם לא בלתי מוגבל". בשלב זה התערב השופט אלכס שטיין: "ראש הממשלה לוקה בחוסר סבירות קיצוני? אני לא כל כך מבין את טענתכם".
09:30 - חיות תהתה: האם אפשר בכלל להתייחס לעבר הפלילי של דרעי? הלמן המשיך להציג את עמדת היועמ"שית נגד המינוי של דרעי, וטען כי "אין מחלוקת על כך שעברו הפלילי הוא נתון שראש הממשלה צריך לקחת בחשבון בבואו למנות אותו". בשלב זה התערבה הנשיאה חיות ושאלה אותו אם אפשר בכלל "להסתכל" על הרישום הפלילי של דרעי, כיוון שעל ההרשעות הקודמות חלה התיישנות - ועבירה שהתיישנה אסור להביאה בחשבון בדיון משפטי חדש. הלמן השיב כי אמנם העובדה שחלף זמן רב מהעבירות הקודמות של דרעי גורמת למשקלן "לדהות", אבל הוסיף כי מה שמפריע יותר ליועמ"שית הוא לא ה"חזרתיות" של דרעי בביצוע העבירות - אלא שהוא חזר על מעשיו בהיותו עובד ציבור.
הלמן הוסיף כי מבחינת היועמ"שית, וגם קודמה היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט שחתם על הסדר הטיעון עם דרעי אשתקד, יש להשית קלון על דרעי בגלל עבירות המס שבהן הורשע: "עורך דינו של דרעי טוען שעכשיו היו עבירות 'טכניות'. אלו עבירות במדרג הנמוך של עבירות מס אבל עושה אותם ח"כ לטובת אחיו בשתי עבירות שונות. זה שאח שלו לא היה צריך לשלם מאות אלפי שקלים זה לא עניין אישי? ברור שכן".
09:20 - נציג היועמ"שית מגן על "חוק דרעי", אבל לא על מינויו לשר. ראשון הדוברים בדיון הוא עו"ד ענר הלמן ממחלקת הבג"צים של פרקליטות המדינה, שמייצג את עמדתה של גלי בהרב-מיארה, שאתמול הודיעה על התנגדותה למינויו של דרעי בטענה כי הוא אינו סביר באופן קיצוני. כפי שכבר ציינה בהרב-מיארה, הלמן הסביר שיש לדחות את העתירות נגד התיקון לחוק יסוד: הממשלה - אף שהודה כי "אין ספק" שהמניעים לחקיקתו היו פרסונליים, וכדי להדגיש זאת השתמש בפתגם: "מה שנראה כמו ברווז והולך כמו ברווז - הוא ברווז".
עם זאת, הלמן הוסיף כי "הכנסת היא גוף פוליטי, תמיד יש מניעים לחקיקה. לא יכולה להיות מחלוקת שראוי שהחוק ייקבע בחוק יסוד". לדבריו, גם העובדה שהחוק נכנס לתוקף באופן מיידי אינה מספיקה כדי לפסול אותו. "רק מקרים קיצוניים יכולים להביא למצב שהכלת תחולה מיידית יכולה להביא למצב שפוסל חוק יסוד. לעמדת היועמ"שית דין הסעד להידחות", אמר.
09:05 - הדיון החל, הנשיאה חיות הציגה את העתירות. חיות הסבירה כי לבג"ץ הוגשו שלוש עתירות שונות נגד מינוי דרעי לשר וכי הן כוללות שלוש עילות מרכזיות: הראשונה היא חוקתית - שימוש לרעה לכאורה בסמכות המכוננת של הכנסת בנוגע לתיקון חוק יסוד: הממשלה, באופן שמכשיר את מי שנגזר עליו מאסר על-תנאי לשמש כשר.
השנייה, כך אמרה, היא "עילת הסבירות" - שמינויו לשר בלתי סביר בנסיבות העניין בהתייחסות לעברו הפלילי והרשעתו האחרונה לפני פחות משנה. השלישית, כך אמרה חיות, היא "עילה של השתק שיתופי". היא הסבירה שהטענה היא שכיוון שבהסדר הטיעון מול דרעי אשתקד הוא התחייב לפרוש מהכנסת - חזרתו כעת לחיים הפוליטיים אמורה להיות חסומה בפניו. דרעי, יצוין, מדגיש שלא התחייב לפרוש מהחיים הציבוריים, אלא רק להתפטר מהכנסת הקודמת.
08:30 - הפגנה מחוץ לעליון: שעה קלה לפני פתיחת הדיון, הפגינו מחוץ לבית המשפט העליון עשרות עורכי דין לבושים בגלימות יחד עם אנשי ארגוני מחאה שונים והתנועה לאיכות השלטון. הם הניפו בהפגנה בכיכר אגרנט בירושלים שלטים שבהם נכתב בין היתר: "זהירות! השחיתות מדבקת" ו"לא נסכים לא לחוקים פרסונליים, לא לכהונת עבריינים, לא לפגיעה בשופטים. העם דורש צדק". על שלט נוסף נכתב ציטוט של מנחם בגין מ-1952: "המשפט הבלתי-תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של האדם בימינו".
העתירות, והרפורמה שנחשפה רגע לפני הדיון
העותרים כוללים בין היתר את התנועה לאיכות השלטון וגם את חברי קבוצת "מבצר הדמוקרטיה", והם מיוצגים על ידי עו"ד דפנה הולץ לכנר. התנועה לאיכות השלטון מבקשת בין היתר לבטל את פסק הדין שניתן בעניין דרעי בבית המשפט המחוזי בירושלים לאחר הסדר הטיעון מולו אשתקד, בטענה כי הוא הוליך שולל את בית המשפט. במסגרת אותו הסדר, נזכיר, התפטר דרעי מהכנסת באופן שמנע אז את הצורך מעיסוק בסוגיית הקלון, אבל בבחירות האחרונות חזר לכנסת וכעת גם לממשלה.
לפני התיקון לחוק היסוד שהכשיר את מינויו, אמור היה דרעי לפנות לוועדת הבחירות המרכזית כדי שזה יכריע אם אכן חל עליו קלון, אבל התיקון לחוק מנע ממנו את הצורך בפנייה הזו. חלק מהעתירות בסוגיה דורשות לבטל כליל את התיקון לחוק בגלל "פגמים מהותיים" בהליך החקיקה החפוז, בעוד אחרות דורשות שלא לאפשר את החלת החוק באופן רטרואקטיבי על דרעי עצמו.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה שהיא מתנגדת למינוי דרעי לשר, ואתמול פרסמה את נימוקיה לכך במסמך שמתפרש על פני 77 עמודים. לדבריה מינויו של דרעי לשר "חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות". בהרב-מיארה הדגישה כי יש לדחות את העתירות בעניין "חוק דרעי", וכי אף שלדבריה מדובר בתיקון בעייתי מאוד לחוק יסוד הנובע מצרכים פרסונליים - לבית המשפט העליון אין סמכות להתערב בחקיקת יסוד, גם אם הכנסת עשתה בה "שימוש לרעה", כלשונה.
בהרב-מיארה נימקה כאמור את התנגדותה למינוי ב"סבירות" שלו, אותה עילה שכעת מבקש שר המשפטים יריב לוין לבטל במסגרת הרפורמה שחשף אמש. לדברי היועמ"שית, המינוי אינו סביר כיוון שדרעי כבר הורשע בעבר שלוש פעמים בעבירות פליליות. "הרשעתו האחרונה מלמדת שאין המדובר במעידה חד-פעמית. התנהלותו של השר דרעי בעודו משמש בתפקידים ציבוריים בכירים, ובשנים 2015-2013 עת בוצעו עבירות המס כששימש השר דרעי כחבר כנסת, משקפת תמונה של אי-ציות לחוקי המדינה ולאיסורים פליליים שנקבעו בה, המלמדים על דפוס חוזר ונשנה של פגיעה בשלטון החוק", מסרה.
באופן חריג הודיעה היועמ"שית כי למרות שאינה יכולה להגן על המינוי בבג"ץ, היא תאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו להציג את עמדתו באופן נפרד. בתגובתו לעתירות, באמצעות עו"ד מיכאל ראבילו, טען נתניהו כי "התערבות בחקיקת חוקי יסוד היא דבר תקדימי וחריג". עוד טען כי מדובר ב"סוגיה פוליטית מובהקת", ולכן מטבעה היא אינה שפיטה. נתניהו הדגיש כי הוא רואה בדרעי "עוגן של ניסיון, חוכמה ואחריות" - וחשוב בעיניו שהוא ישמש כשר וחבר הקבינט הביטחוני בממשלתו. נטען כי "מינויו של השר דרעי לכהונה בתור שר בממשלה הינו מינוי סביר, ונראה אף כי לא היה סביר לנהוג אחרת ודווקא לא יהיה זה סביר אם בית המשפט יחליף את שיקול דעת ראש הממשלה בשיקול דעתו שלו".
גם דרעי עצמו הגיב אמש לעתירות נגדו, באמצעות עורך דינו תל צור: "דרעי היה כשיר מכל בחינה לתפקיד שר, גם לפני תיקון חוק היסוד. המונח בחוק הקודם התכוון למאסר בפועל. אין בעבירות המס בהן הורשע קלון. התיקון לחוק איננו פרסונלי". עוד נמסר כי דרעי "לא התבקש להתחייב כי יפרוש מהכנסת לצמיתות בשום שלב". סיעת ש"ס, שמיוצגת על ידי עורכי הדין נתי שמחוני ואסף קליין, השיבה לעתירות וכתבה: "400 אלף אזרחים בחרו בש"ס והיה זה דרעי שהוביל את המפלגה בקמפיין הבחירות, תוך התחייבות מרכזית שהוא ימשיך להוביל את המפלגה".
גלעד כהן וחיים גולדיטש השתתפו בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 08:53, 05.01.23