היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמה הערב (חמישי) את חוות דעתה לטיוטת תזכירי החוק שבמסגרתם מתכננים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין לבצע מהפכה במערכת המשפט בישראל. בדו"ח נרחב בן עמודים רבים, היא פירטה את עמדתה ביחס למרכיבים השונים בתוכנית, אחרי שכבר הביעה בשבועות האחרונים את התנגדותה לתוכנית. היועצת הזהירה בין השאר כי מדובר ב"פגיעה קשה במארג הבלמים והאיזונים בין הרשויות".
- לקריאת המסמך המלא - לחצו כאן
לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, כל אחד מההסדרים המוצעים ובוודאי הצטברותם, יובילו לפגיעה קשה במארג הבלמים והאיזונים בין הרשויות. היא הוסיפה כי כל אחד מההסדרים המוצעים מעלה קשיים מהותיים, היורדים לשורש עקרון הפרדת הרשויות, העצמאות השיפוטית והמקצועיות של הרשות השופטת, ההגנה על זכויות הפרט, שלטון החוק והשמירה על המינהל התקין.
לפי היועצת, "קבלת ההסדר המוצע תוביל למבנה משטרי שבו לרשות המבצעת והמחוקקת סמכות רחבה ולמעשה בלתי מוגבלת, שאין בו מענה מובנה לחשש אפשרי מפני שימוש לרעה בחקיקה או בחקיקת יסוד לצורך עקיפת הביקורת השיפוטית, או לפגיעה במאפייניה הגרעיניים של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית".
היועצת המשפטית לממשלה פירטה כי ההסדרים המוצעים חריגים לעומת מדינות דמוקרטיות בעולם, והזהירה כי הם משנים את תפיסת המערכת המשפטית כמערכת מקצועית, עצמאית וא-פוליטית.
3 צפייה בגלריה
שר המשפטים לוין ויו"ר ועדת חוקה רוטמן. "רשויות השלטון לא יכולות להחזיק כוח בלתי-מוגבל"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
"אין חולק על מרכזיותו של עקרון שלטון הרוב בחברה דמוקרטית. בצד זאת, תובנה יסודית במשטר דמוקרטי היא, כי רשויות השלטון אינן יכולות להחזיק בכוח בלתי מוגבל, המהווה מתכון בטוח לפגיעה בזכויות אדם ובמינהל תקין. לכך אין מענה בתזכיר המוצע", כתבה.
לדבריה, "שינויים משטריים דרמטיים הנוגעים למאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה, צריכים להיעשות בהליך שקול וסדור לגיבוש הסדר מאוזן ומקיף, לאחר עבודת מטה מעמיקה, תוך התייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים". היועצת כתבה כי הציעה שבתיאום עם שר המשפטים, עבודה כזו תכלול בחינה רחבה של מארג היחסים בין הרשויות.
3 צפייה בגלריה
בהרב-מיארה. "שלושה ימים? אי אפשר לבחון הסדר שמשנה את דמותה של המדינה בלו"ז כזה"
(צילום: נחום סגל)
מלשכת היועמ"שית נמסר כי היא התבקשה על ידי שר המשפטים להעביר את עמדתה תוך שלושה ימים בפגישה שקיימה איתו לפני שלושה שבועות, אך הבהירה שלא ניתן לבחון באופן מקצועי את ההצעה בלוח הזמנים הזה. כלשונה, "לא ניתן לקיים בחינה מקצועית של הסדר המשנה באופן יסודי את דמותה המשטרית דמוקרטית של המדינה בלוח זמנים זה. חוות הדעת גובשה, בהתאם ללוח זמנים שתואם עם השר, בעבודה מקצועית ומאומצת".
עוד נמסר כי את הכנת חוות הדעת הובילה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי), עו"ד אביטל סומפולינסקי, וכי היועצת המשפטית לממשלה אמרה לשר המשפטים בפגישה שבה נמסרה לו חוות הדעת כי מערך הייעוץ והחקיקה והיא ערוכים להקדיש את כל המשאבים הדרושים, לפעול בריכוז מאמץ, ולהקים צוות מקצועי ייעודי בכיר על מנת לגבש בהקדם האפשרי הצעה ממשלתית ולהגישה לשר המשפטים. חוות הדעת הועברה גם לידיעת ועדת החוקה של הכנסת.
מביטול הסבירות עד ההתגברות
במסגרת המסמך שפרסמה, בן יותר מ-100 עמודים, פירטה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה את עמדתה בנוגע לכל סעיף בתוכנית נתניהו-לוין.
היועמ"שית כתבה כי אם החוק בתכליתו אמור להגשים את עקרון שלטון הרוב והפרדת הרשויות, הרי ש"כוח שלטוני בלתי מוגבל הוא מתכון בטוח לפגיעה בזכויות אדם ובמינהל תקין". לדבריה, "עיקרון הפרדת הרשויות מחייב מערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה אשר יש בידה לבקר את שתי הרשויות האחרות תוך שמירה על עקרון הכיבוד ההדדי בין הרשויות. לכך אין מענה בתזכיר".
עוד כתבה כי "אין בהצעת החוק קידום חקיקה שתסדיר ותעצב את היחסים בין הרשויות ובין הרשויות. לדבריה, ההצעה לא נוגעת במגבלות שיחולו על הכנסת, "אלא רק דוחקת ומצמצמת את מקומה של הרשות השופטת. לעמדת בהרב-מיארה, השימוש בכנסת לשם עריכת שינוי מהותי של היחסים בין הרשויות חייב להיעשות מאחורי "מסך בערות", כדי להימנע ממצב שבו הכנסת "עושה שימוש בסמכותה כדי להגדיל את כוחו של רוב קואליציוני ידוע ונתון".
בנוגע לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כתבה בהרב-מיארה כי הענקת השליטה בהליכי מינוי השופטים לכל הערכאות לידי נציגי הממשלה והרוב הקואליציוני, "תביא לפגיעה בעצמאות, מקצועיות ואי-התלות של השופטים". לדבריה, "ההסדר המוצע מבטא מגמה הפוכה למגמה המקובלת במדיניות דמוקרטיות בעולם אשר יצרו לאורך השנים מנגנונים לחיזוק העצמאות והמקצועיות השיפוטית ואי התלות של הרשות השופטת".
באשר לביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת, מתחה בהרב-מיארה ביקורת נוקבת על ההצעה. "הגבלת הביקורת השיפוטית תחליש ותצמצם את ההגנה על הזכויות החוקתיות והעקרונות המשטריים", כתבה. לדבריה, דרישת רוב "חריג" כדבריה, של 80% משופטי העליון על מנת לפסול חוק של הכנסת, "מצמצמת את ההיתכנות המעשית לפסילת חוק".
עוד כתבה כי "שלילת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד מכל עילה שהיא ללא הגבלה ,על תוכנם או אופן חקיקתם המתחייב ממעמדם – יביא לביטולה המעשי של הביקורת השיפוטית החוקתית בישראל אל מול מתן סמכות חקיקה וחקיקת יסוד בלתי מוגבלת לכנסת הנשלטת למעשה על ידי הממשלה".
בכל הנוגע לפסקת ההתגברות ברוב של 61 ח"כים, קבעה היועצת כי הרוב שמציע שר המשפטים לוין כדי להתגבר על חוק שנפסל בבג"ץ הוא "רוב קואליציוני מינימלי, שאינו ראוי", כלשונה.
בהרב-מיארה התייחסה גם להצעה לבטל את "עילת הסבירות", וקבעה בחוות דעתה כי "ביטול גורף של עילת הסבירות כעילת ביקורת שיפוטית על כל החלטה מנהלית של הממשלה תפגע באופן משמעותי ביכולת של האזרח להעמיד את מעשי הרשות לביקורת עצמאית ובלתי תלויה ולקבל סעד מבית המשפט".
היועמ"שית הזהירה את נתניהו מלהתערב במהפכה המשפטית
בהרב-מיארה הזהירה מוקדם יותר היום את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנאשם בשלושה כתבי אישום, מפני התערבות בשינויים במערכת המשפט מאחר שהוא נמצא בניגוד עניינים. "על ראש הממשלה להימנע ממעורבות ביוזמות הנוגעות לשינויים במערכת המשפט", נמסר מטעם בהרב-מיארה. "זאת, בשל קיומו של חשש סביר לניגוד עניינים בין ענייניו האישיים הנוגעים למשפט בו הוא נאשם, לבין רכיבים מהותיים ביוזמות, בהתאם לאמות המידה שפורטו בחוות הדעת ואושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים מ-2021". ראשי הקואליציה תקפו את בהרב-מיארה, וגם הכחישו קשר בין המהפכה המשפטית לבין משפט נתניהו - אף ששר המשפטים לוין אישר זאת בקולו בעבר.
היועמ"שית לנתניהו: אתה בניגוד עניינים. ח"כ תמנו: החוק חל על כולם
(צילום: שמוליק דודפור)
תוכנית נתניהו-לוין, נזכיר, כוללת החלשה דרמטית של בית המשפט אל מול הכנסת והממשלה: בין היתר, לפי ההצעה המקורית של לוין בית המשפט העליון יוכל לפסול חוקים רק ברוב של 12 מתוך 15 שופטים ולא יוכל כלל לדון בחוקי יסוד; פסקת התגברות תאפשר לכנסת לעקוף פסילות שכאלו ברוב פשוט של 61 ח"כים; עילת הסבירות תבוטל; והקואליציה תקבל רוב מעשי בוועדה לבחירת שופטים. בוועדת החוקה בכנסת מקודמת כעת הצעת חוק דומה אך נוקשה יותר, וגם "חוק היועמ"שים" - שיאפשר לממשלה להתעלם מהמלצות הייעוץ המשפטי, אם כי הדיונים בו הוקפאו זמנית.
התוכנית עוררה התנגדות נרחבת, והפגנות של עשרות אלפים במוצאי השבתות בחודש האחרון. עורכי דין ומשפטנים רבים הביעו את התנגדותם לתוכנית, ובראשם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שיצאה חוצץ נגד התוכנית בנאום חריג שבו הזהירה כי מטרת התוכנית היא "לרסק" את מערכת המשפט ולהפוך את הרשות השופטת ל"רשות שותקת". ההתנגשות חסרת התקדים בין הרשויות הגיעה לשיאה כאשר בג"ץ פסל את מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר - ועל שולחן הכנסת הונחה הצעת חוק שמטרתה לעקוף את הפסיקה הזו.
מחאת עובדי ההייטק בתל אביב
(צילום: עידו ארז)
לצד המחאה נגד הרפורמה - שמתנגדיה סבורים כי תפגע קשות בדמוקרטיה הישראלית ותבטל את האיזונים והבלמים שקיימים בה - למתנגדים הצטרפו שורה ארוכה של כלכלנים, שהזהירו מפני ההשלכות הכלכליות של השינויים הללו, כגון הברחת משקיעים, פגיעה בענף ההייטק והורדת דירוג האשראי של ישראל. ללחץ מצטרפת כעת בצורה זהירה גם ארה"ב, שמאותת כי לא תעמוד מנגד: אתמול קרא מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן לנתניהו להגיע ל"הסכמה רחבה" - תוך שהוא מדגיש שזו השיטה האפקטיבית ביותר להבטיח ש"שינויים חדשים" אכן יאומצו לטווח ארוך.
למרות המחאה הנרחבת, אזהרות הכלכלנים והלחץ האמריקני, לפי שעה לא מאותתים נתניהו או אנשיו כי הם מוכנים "לחשב מסלול מחדש". נתניהו עצמו הצהיר ביום שישי האחרון כי הוא "מוכן להידברות" - על רקע מאמצי התיווך שעורך הנשיא יצחק הרצוג - אבל הוא הדגיש כי ההידברות הזו צריכה להיעשות במקביל לחקיקה ומבלי לעכב אותה. נתניהו מבטיח מצדו שהדמוקרטיה הישראלית "תישאר חזקה", ושלל את האזהרות מפגיעה בכלכלה תוך שהוא טוען ש"משפטיזציה" מהווה דווקא חסם לצמיחה כלכלית.
