איראן דיווחה הבוקר (שני) על מתקפת סייבר נגד אחד ממפעלי הפלדה הגדולים ביותר שלה, ואף שלטענתה הצליחה לסכל את המתקפה – היא מסרה כי הייצור בו הופסק. מדובר ככל הנראה באחת מהמתקפות הגדולות ביותר נגד תעשיית הפלדה האסטרטגית של איראן, מקור ייצוא חיוני עבור כלכלתה של הרפובליקה האיסלאמית.
בהודעה שפרסמה חברת הפלדה "חוזסטאן" נאמר כי הוחלט לעצור את הפעילות במפעל עד להודעה חדשה, "בשל בעיות טכניות" שנגרמו מאותה מתקפת סייבר. מנכ"ל החברה, אמין איברהימי, טען שהחברה הצליחה לסכל את מתקפת הסייבר ולמנוע נזק מבני לקו הייצור, נזק שהיה יכול להשפיע על שרשראות הספקה ועל יכולת החברה לעמוד בהתחייבויות שלה ללקוחותיה.
"למרבה המזל, בשל עירנות המתקפה לא הייתה מוצלחת", אמר איברהימי לפי דיווח בסוכנות הידיעות האיראנית "מאהר ניוז". לדבריו הוא צופה שאתר האינטרנט של המפעל, שהופל גם הוא במתקפת הסייבר, יחזור לפעילות "נורמלית" כבר בסוף היום. אתר חדשות מקומי בשם "ג'מראן" דיווח כי המתקפה נכשלה לכאורה כיוון שהתבצעה בזמן שהמפעל לא היה פעיל – בגלל הפסקת חשמל.
בחברת הפלדה האיראנית לא הפנו אצבע מאשימה לעבר גורם כלשהו, אולם קבוצת האקרים המכנה עצמה "הדרור הטורף" קיבלה על עצמה אחריות למתקפת הסייבר. היא טענה שגם שתי חברות פלדה נוספות באיראן הותקפו על ידה, ולדבריה כל החברות קשורות למשמרות המהפכה של איראן ופועלות בניגוד לסנקציות הבינלאומיות על הרפובליקה האיסלאמית.
הארגון פרסם ברשתות החברתיות תיעוד לכאורה מתוך הנזק למפעל, ובו נראה הבזק אור גדול שמבליח לפתע מאחד מהמתקנים במקום. לסרטון צורפה הערה באנגלית שלפיה המתקפה בוצעה בצורה זהירה, על מנת למנוע פגיעה בחיי אדם. לפי חותמת השעה המופיעה בסרטון, האירוע התרחש לפנות בוקר, בסביבות השעה 3.
למרות קבלת האחריות של אותה קבוצת האקרים, גורמי מקצוע העריכו אחר הצהריים כי מדובר בפעולת תגמול של "מעצמה עם יכולות קוהרנטיות גבוהות מאוד". לדבריהם נגרם במהלכה נזק "כבד" למפעלי פלדה באיראן, ואף הופלו קווי חשמל. ראש אמ"ן לשעבר, תמיר הימן, אמר כי מתקפת הסייבר "הייתה משמעותית וחריגה בעוצמתה", והוסיף: "בלי קשר לזהות העומדים מאחורי המתקפה, היכולות הללו אינן נחלת הפצחן המצוי, ומעידות על מומחיות גבוהה".
בכל מקרה, מדובר באיתות ברור שישראל לא תסבול מתקפות נגדה - כשברקע מתקפת הסייבר האיראנית בשבוע שעבר, שלפי החשד גרמה לאזעקות בכמה מוקדים בירושלים ובאילת. עם זאת, הימן הדגיש כי "לעיתים הדרג הטכנולוגי בגוף שהותקף מסתיר את עוצמת הפגיעה והיקפה, שכן הוא זה שהיה אחראי למנוע אותה. כך נוצר מצב שמסר ההרתעה לא מגיע לדרגים הבכירים יותר - ונשחק". הימן גם ציין כי "לאור קרב הצללים המעצים", על ישראל להיערך ביתר שאת למתקפות סייבר לקראת הבחירות הצפויות.
מפעל הפלדה ששותק במתקפת הסייבר היום פועל בעיר אהווז, במחוז העשיר בנפט שעל שמו מכונה החברה, חוזסטאן, בדרום-מערב איראן. למפעל יש מונופול על ייצור הפלדה באיראן לצד שתי חברות ממשלתיות נוספות. הממשלה בטהרן רואה בייצור הפלדה ענף חיוני לכלכלתה: איראן היא יצרנית הפלדה המובילה במזרח התיכון, ונמנית עם 10 היצרניות הגדולות בעולם. עם זאת, לאחרונה ספג הענף הזה באיראן מכה, כשבחודש שעבר ייצוא הפלדה האיראנית צנח ל-2.3 מיליון טונות. הסיבה לצניחה הזו נובעת מהעובדה שרוסיה מציפה כעת את השוק הסיני בפלדה במחירים מוזלים, בעקבות הסנקציות שהטיל עליה המערב בתגובה למלחמה באוקראינה.
מ"סטקסנט" ועד שיתוק תחנות דלק: מתקפות הסייבר באיראן
מתקפת הסייבר היום היא רק האחרונה בשורה של מתקפות מחשבים גדולות שספגה איראן בשנה האחרונה. רק בתחילת החודש דווח כי פעילותן של מצלמות אבטחה המשמשות את הממשלה ברחבי טהרן שובשה, יום לפני שבאיראן ציינו 33 שנה למותו מייסד הרפובליקה האיסלאמית, אייתוללה רוחאללה חומייני, שהנהיג את המהפכה האיסלאמית ב-1979. ארגון אופוזיציה של גולים איראנים בשם "מוג'הידין חלק" טען אז כי אנשיו פרצו ליותר מ-5,000 מצלמות מעקב בבירה.
בינואר השנה פרצו האקרים לשידורי הטלוויזיה הממלכתית של איראן ובין היתר השמיעו בה קריאה להרוג את המנהיג העליון הנוכחי עלי חמינאי. באוקטובר אשתקד שיתקה מתקפת האקרים אלפי תחנות דלק ברחבי המדינה, גרמה לפקקים גדולים בכניסה לתחנות והותירה המוני איראנים אובדי עצות ובלי יכולת לקנות דלק מסובסד.
במהלך המתקפה על תחנות הדלק השתלטו ההאקרים גם על שלטי חוצות דיגיטליים ברחבי איראן, ושתלו בהם מסרים נגד המנהיג העליון כמו "חמינאי, איפה הדלק שלנו?". בשלטים מסוימים פרסמו ההאקרים מספר טלפון של קו חם הקשור ללשכתו של חמינאי – 64411 – אותו מספר שפורסם על שלטים במהלך מתקפת הסייבר על רשת הרכבות של איראן ביולי אשתקד, שגרמה לכאוס בתחבורה הציבורית.
באוגוסט האחרון פרסמו האקרים תמונות ממצלמות אבטחה של כלא אווין שאליהן הצליחו לפרוץ במהלך מתקפת סייבר. מדובר בכלא ידוע לשמצה שבו מוחזקים אסירים פוליטיים, ובהקלטות שפורסמו מהמצלמות תועדו התעללויות באסירים וההלם של אנשי הכלא כשהם מבחינים בהודעה "מתקפת סייבר" על המסכים.
מתקפת הסייבר המפורסמת ביותר שספגה הרפובליקה האיסלאמית הייתה בתחילת העשור שעבר, אז גרם וירוס המחשבים "סטקסנט" להרס צנטריפוגות ששימשו את תוכנית הגרעין שלה. טהרן האשימה מפורשות את ישראל וארה"ב בהחדרת הווירוס, וגם כלי תקשורת במערב טענו כי השתיים הן האחראיות למעשה.
איראן, נזכיר, נתונה לסנקציות כבדות מצד המערב כבר יותר משני עשורים, וזו אחת הסיבות לכך שהיא מתקשה להצטייד בחומרות ובתוכנות מתקדמות. לעתים קרובות היא נאלצת להסתמך על טכנולוגיות מתוצרת סין ועל מערכות ישנות. גרסאות פיראטיות של תוכנות חשובות כמו Windows נפוצות ברחביה, ועובדה זו רק מקלה על ההאקרים להשתלט על מערכות חיוניות שלה ולפגוע בה.
טהרן: "שיחות הגרעין יחודשו בקטאר, היא חברה שלנו"
מתקפת הסייבר היום מגיעה כשברקע נערכים בטהרן לחידוש השיחות הלא-ישירות מול וושינגטון להחייאת הסכם הגרעין, אחרי שבסוף השבוע הודיע שר חוץ של האיחוד האירופי ג'וזפ בורל, בתום ביקור שערך בטהרן, כי השיחות יחודשו "בימים הקרובים" – בתום קיפאון של כשלושה חודשים. השיחות נערכו עד עתה בווינה, בירת אוסטריה, אך הבוקר אמר גורם איראני כי מי שתארח את הסבב העתידי תהיה קטאר. "איראן בחרה בקטאר לארח את השיחות בגלל שהיא ידידה שלנו", אמר מוחמד מראנדי, יועץ התקשורת של המשלחת האיראנית לשיחות הגרעין. השליח האמריקני לענייני איראן, רוברט מאלי, צפוי להגיע כבר היום לבירת קטאר דוחה, בעוד גורם איראני אמר לסוכנות הידיעות רויטרס שהנציג האיראני בשיחות, עלי באגרי, יגיע לשם מחר.
במקביל, דובר משרד החוץ בטהרן סעיד חטיבזאדה אמר כי הצלחת המו"מ תלויה בהתנהלותה של ארה"ב. "הכדור נמצא במגרש של וושינגטון כעת", אמר הדובר. השיחות, נזכיר, נקלעו למבוי סתום בחודש מרץ השנה, על רקע הפלישה הרוסית לאוקראינה – שגרמה למתח בין המעצמות החתומות והובילה את מוסקבה להערים קשיים – וההתעקשות האיראנית שוושינגטון תסיר את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור שלה. בשבוע שעבר דווח ברויטרס כי איראן ויתרה על הדרישה הזו, אולם גורם איראני וגורם אירופי אמרו לסוכנות הידיעות כי נותרו עדיין שתי סוגיות לא פתורות, שאחת מהן עוסקת בסנקציות.
בשיחות מנסות המעצמות לתווך בין איראן לארה"ב ולהגיע למתווה שיחזיר את וושינגטון להסכם שממנו פרשה ב-2018 – ויגרום לאיראן לעמוד בהתחייבויות שלה. הסכם הגרעין מ-2015 מעניק לאיראן הקלות משמעותיות בסנקציות בתמורה להגבלת תוכנית הגרעין שלה. ב-2018 הודיע הנשיא האמריקני דאז, דונלד טראמפ, שארה"ב החליטה לפרוש מההסכם – בטענה כי הוא הסכם גרוע ביותר. הוא החזיר את הסנקציות נגד טהרן וגרם נזק גדול לכלכלה האיראנית, אך לא כזה ששכנע אותה לסגת מתוכנית הגרעין. מאז הפרישה האמריקנית הסכם הגרעין נמצא למעשה על סף קריסה, ואיראן ביצעה הפרות רבות של סעיפים בהסכם.
השיחות יתחדשו חרף העובדה שאיראן ממשיכה כל העת להעשיר אורניום ולהתגרות במערב, כשמוקדם יותר החודש הודיעה על ניתוקן של 27 מצלמות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), שעקבו אחר המתרחש במתקני הגרעין שלה, בין השאר במתקן התת-קרקעי בנתנז ובאיספהאן. ראש סבא"א רפאל גרוסי הזהיר אז כי חלון ההזדמנויות שנשאר כדי לחדש את "רציפות הידע" על פעולותיה הגרעיניות של איראן – כלומר להחזיק בתיעוד על מעשיה בלי שיישארו בו פערי זמן שאיש אינו יודע מה עשתה בהם – הוא חלון "קטן מאוד", של שלושה עד ארבעה שבועות. הוא אמר כי אם לא תישמר רציפות הידע – זו תהיה "מכת מוות" למשא ומתן על חזרה להסכם הגרעין.
לפי ההערכות, איראן קרובה מאי פעם לייצור פצצה גרעינית, אם כי גורמים ביטחוניים שונים סבורים שטהרן מתכוונת לעצור רגע לפני ייצור הנשק הגרעיני. סבא"א קבעה בסוף החודש שעבר כי טהרן אגרה כבר 3,809 ק"ג של אורניום מועשר, פי 18 משהותר לה בהסכם הגרעין מ-2015. כ-43 ק"ג מתוכם הועשרו ל-60% – קרוב לכמות שאם תועשר ל-90% תספיק לפיתוח פצצה. פיתוח נשק, שעליו תורכב הפצצה, כך לפי ההערכות בישראל, ייקח לפחות שנתיים מהרגע שבו תפתח איראן פצצה.
פורסם לראשונה: 13:11, 27.06.22