"אני לא רוצה להגיד עכשיו 'אמרתי לכם', אבל אמרתי לכם". כך אומר היום (ב') בריאיון ל-ynet שגריר אוקראינה בישראל יבגן קורניצ'וק, בעקבות מתקפת הכטב"ם הקטלנית אמש של חיזבאללה – שבה נהרגו ארבעה לוחמי גולני בפגיעה הישירה בחדר האוכל של בסיס האימונים של החטיבה ליד בנימינה, ונפצעו עוד עשרות חיילים.
הכטב"ם ששוגר מלבנון, והצליח לחמוק ממערכות ההגנה אף שתחילה היה במעקב של מטוסי ומסוקי קרב ואז נעלם, היה לפי ההערכות מהדגם האיראני "ציאד 107", ובריאיון כעת הזכיר קורניצ'וק כיצד קרא כבר לפני זמן רב לשיתוף פעולה באיום הנשק האיראני – שכן גם רוסיה משגרת המוני כטב"מים מדגמים איראניים לעבר אוקראינה.
4 צפייה בגלריה
השגריר האוקראיני יבגן קורניצ'וק. "לא רוצה להגיד עכשיו 'אמרתי לכם', אבל אמרתי לכם"
(צילום: שגרירות אוקראינה בישראל)
כבר בפברואר 2023 הביא קורניצ'וק מקייב לישראל שרידים של כטב"ם איראני שהתפוצץ בקייב, והציג אותם לבני שיחו במשרד רה"מ ובמשרד החוץ. המסר שלו אז לישראל היה: אתם חייבים לשתף איתנו פעולה נגד האיום הזה, כי אחר כך אותם כטב"מים יתפוצצו אצלכם. בישראל היו די אדישים לאזהרות של השגריר האוקראיני והתעלמו מהם.
כעת יש מי שסבור שאם היו משתפים פעולה עם קייב כבר אז, ייתכן שכיום ישראל הייתה ערוכה יותר לאיום הכטב"מים – אם כי גם אוקראינה, אחרי יותר משנתיים של מתקפות כטב"מים, עדיין מתקשה ליירט אותם באופן מוחלט, וכך גם רוסיה מתקשה להתמודד עם הכטב"מים שאוקראינה משגרת לעברה.
כך או כך, השגריר האוקראיני מציע כעת למערכת הביטחון הישראלית שיתוף פעולה מלא כדי ללמוד מהניסיון האוקראיני ביירוט מתקפות הטילים והכטב"מים הרוסיות. "ברור לי כבר זמן רב שאנחנו נלחמים נגד אותו אויב. אני יכול לומר שאחרי ההתקפה על ישראל שקרתה ב-7 באוקטובר, ישראל התעוררה, אבל יש עוד הרבה לעשות", אומר קורניצ'וק.
לדבריו קייב וירושלים נלחמות כאמור באותו אויב: "זה ציר הרשע. עבורכם איראן מספר 1 והפרוקסי שלהם, ועבורנו זה רוסיה ואיראן והפרוקסי שלהם – יחד עם צפון קוריאה". הוא אמר שיש דיווחים על תחמושת רוסית ששימשה את חיזבאללה ואותרה בלבנון: "לא אתפלא אם תמצאו גם רקטות מצפון קוריאה, שהם שולחים עכשיו לרוסיה. אלה אותם אויבים. לכן אנו חייבים לשתף פעולה יותר. זה ברור". קורניצ'וק הדגיש כי לשתי המדינות יש גם אותן בעלות ברית, בראשן ארה"ב: "היא תומכת בשתי המדינות ורוב מדינות נאט"ו תומכות בנו".
הוא ציין שאוקראינה התמודדה תחילה עם מתקפות כטב"מים בודדות, אבל כעת המתקפות הללו תכופות הרבה יותר: "בחודש ספטמבר לא היה יום אחד שלא תקפו אותנו עם כטב"מים וטילים בליסטיים. הממוצע הוא בין 15 ל-80 כטב"מים שתוקפים את אוקראינה מכמה כיוונים".
לטענתו, לאורך חצי השנה האחרונה שיעור היירוט של אוקראינה עומד על בין 80% ל-90%. "השתמשנו בטכנולוגיה שונה. חלק יירטנו באמצעים אלקטרוניים, אבל הם הצליחו להתגבר על זה. והשתמשנו במערכות אחרות – שהן אפקטיביות וגם זולות יחסית", הוסיף, אך לא פירט. הוא הדגיש את ההבדל האדיר בין עלות יירוט עם מערכות מתקדמות, כמו טיל פטריוט שעולה מיליון דולר, לבין עלות ייצור הכטב"מים המתאבדים – בין 20 ל-25 אלף דולר.
"זאת הסיבה שהפצרנו בשותפים הישראלים לעבוד איתנו קרוב. וזה מה שאנו עושים עכשיו. ניתן לומר שאחרי 7 באוקטובר רמת שיתוף הפעולה עלתה לרמה סבירה, אבל זה עדיין לא מספיק, במיוחד עם מה שאנו עוברים – אנו צריכים לשתף פעולה יותר. אני לא מומחה צבאי או טכנולוגי אבל יש לנו את הידע והטכנולוגיה שנשמח לשתף עם ישראל. אני יודע שקציני הביטחון שלנו עובדים באופן אקטיבי יותר עם ישראל מאז שהמלחמה פרצה, אבל הייתי שמח אם היינו עושים יותר – חילופי מודיעין, יותר טכנולוגיה וידע ליירט כטב"מים וטילים בליסטיים".
השגריר האוקראיני אמר עוד: "יש לכם את המלחמה שלכם ואתם נלחמים באויב קצת שונה משלנו. אני לא בא לבקר את ממשלת ישראל. אבל יש כאן הזדמנויות שצריך לנצל עד תום, כדי לחזק את היכולות שלנו להילחם ושיתוף הפעולה יעשה את שנינו חזקים יותר. אחד ועוד אחד – שווה 3 ולא 2. זאת ההזדמנות לשתף פעולה יותר".
4 צפייה בגלריה
אוקראינים במטרו בקייב, בצל אזעקות ממתקפה רוסית. ישראל סיפקה מערכת "צבע אדום"
(צילום: AP)
השגריר האוקראיני סיפר כי מערכת "צבע אדום" שישראל העבירה לאוקראינה מצליחה ומצילה שם כעת חיי אזרחים. "אנו אסירי תודה שישראל סיפקה את המערכות האלה – זה לקח קצת זמן וזה לא עובד כמו שזה עובד בישראל, אבל זה עובד ואנחנו אסירי תודה. תמיד אמרתי שאנחנו כמדינות שנלחמות על קיומן, אין לנו ברירה אלא לתמוך אחת בשנייה עד כמה שאפשר".
חשוב להדגיש שגם אוקראינה לא מצליחה כאמור ליירט באופן הרמטי את הכטב"מים שרוסיה שולחת לעברה – ובינה לבין ישראל יש גם הבדלי שטח ברורים. בהקשר זה מסביר ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), כי לצד הקושי באיתור הכטב"מים בשל ממדיהם הקטנים, חתימת המכ"ם הנמוכה ויכולת התמרון שלהם, בישראל הקטנה אין מרווח לטעויות כמו באוקראינה הענקית.
"ככל שהכטב"ם נשלח ממרחק גדול יותר, זמן התגובה ארוך יותר ומאפשר זמן לזיהוי וליירוט. כך למשל, לכלי מיירט מסוג מטוס קרב, יש זמן ומרחב לביצוע היירוט הרחק משטח המדינה ואכן זה מבוצע בהצלחה", הוא כתב בניתוח אחרי מתקפת הכטב"ם הקטלנית אמש. "המקרה הטראגי בבנימינה מוכיח כי בישראל, בגלל השטח הקטן והמאוכלס, מרווח הטעות הוא אפסי. במלים אחרות, אין לישראל את הפריבילגיה להחטיא ביירוט והנושא מאתגר מבחינה טכנולוגית".
