חיל האוויר של מרוקו יקבל 24 מטוסי F16V בשנת 2025, הגרסה המתקדמת ביותר של מטוס הקרב האמריקני הוותיק. העסקה, כפי שאושרה בידי משרד ההגנה בוושינגטון לפני שנתיים, כוללת גם 40 קסדות טייס מתקדמות שפיתחה אלביט ומיוצרות בארצות הברית. את הכנפיים של המטוסים עשויה לייצר התעשייה האווירית, אחת משלוש הספקיות של לוקהיד מרטין, יצרנית המטוס, לחלק הקריטי הזה.
הרבה לפני ששר הביטחון בני גנץ חתם השבוע ברבאט על הסכם ההבנות להידוק הקשרים הביטחוניים בין ישראל ומרוקו, כבר ניהלו שתי המדינות יחסים ביטחוניים ברמות שונות של חשאיות, כולל עסקאות נשק.
כך למשל מפעיל צבא מרוקו שלושה מל"טי הרון מתוצרת התעשייה האווירית, שנרכשו לפני שמונה שנים, לסיורים בשמי הסהרה המערבית שסיפחה מרוקו ב-1979. רשמית נרכשו המטוסים דרך חברה צרפתית, תמורת 48 מיליון דולר, כדי לטשטש את הקשר לישראל. המרוקאים מפעילים גם מל"טים קטנים יותר שרכשו מבלובירד הישראלית.
לפני חודשיים נמסרו לכוחות הביטחון של מרוקו רכבי סיור לא מאויישים מתוצרת רובוטים הישראלית, שבבעלות חלקית של אלביט. את הכלים האלה אפשר לצייד בשורה ארוכה של מערכות תצפית, אך גם במקלעים. מרוקו גם רכשה לאחרונה מערכות ליירוט רחפנים מתוצרת סקיילוק, מקבוצת אבנון הישראלית.
הסכם ההבנות אמור להאיץ קצב עסקאות הרכש של מרוקו מהתעשיות הביטחוניות בישראל. עיקר העניין הוא במערכות הגנה אווירית, כמו ברק 8 היבשתי של התעשייה האווירית, שנמכר גם להודו. המרוקאים מעוניינים גם במל"טים מתאבדים - או "חימוש משוטט" כפי שהם מכונים גם כן - שמיוצרים בידי מספר רב של תעשיות ישראליות, החל מהתעשייה האווירית, דרך אלביט ועד יו-ויז'ן ומטאור הקטנות, וזכו להצלחה רבה כשהופעלו בשנה שעברה בידי אזרבייג'אן במלחמתה מול ארמניה.
במהלך הביקור ברבאט, יש לציין, עדיין לא נחתמו עסקאות כאלה. כעת יתחילו הדיונים סביב העסקאות עצמן, שייתכן גם שיבוצעו כעסקאות בין ממשלות ולא ישירות מהתעשיות הביטחוניות בארץ.