הכוונה להגביל עליית ערבים-ישראלים להר הבית ברמדאן, לצד הגבלות גם על פלסטינים, מעוררת זעם בחברה הערבית - והמתיחות בירושלים מורגשת. כעת, המשטרה אף החלה להיערך לעימותים, ובצהריים (יום רביעי) מנעה מאזרחים לשבת באזור שער שכם שמוביל להר הבית.
שוטר מקים את כתב ynet משער שכם
(צילום: רוני גרין שאולוב)
כך למשל, כאשר כתב ynet שהבחין בפינוי אזרחים מהשער התיישב על המדרגות, ואז ביקשה ממנו שוטרת לקום. בהמשך - ובנקודה זו החל הסרטון המופיע למעלה - הגיע שוטר מג"ב ודרש זאת, תוך שהוא טופח בחוזקה בכתפו, בטענה ל"חשש להפרת הסדר הציבורי" ומפני שלדבריו קיבל הנחיה לכך.
כאשר נשאל השוטר אם הסיבה לכך היא הרמדאן שבפתח, הוא תפס בחולצתו של הח"מ והחל לפנותו בכוח. בסוף הסרטון הדגיש: "בפעם הבאה שתשב פה אתה נעצר".
על אף התיעוד שבפתח הכתבה, המשטרה הכחישה שהיא מונעת מאזרחים ישיבה בשער שכם, ומסרה כי "המשטרה פועלת ברחבי ירושלים כמו גם באזור העיר העתיקה לשמירת הסדר הציבורי, שלום הציבור ובטחונו, מניעת הפרות סדר, אלימות וחיכוך מכל סוג שהוא. נבהיר כי המעבר באזור כזה או אחר בעיר העתיקה, מתאפשר ללא כל הגבלה. צר לנו על הניסיון להסיק מסקנות שגויות ביחס לפעילות המשטרה המבוצעת ללא משוא פנים".
שער שכם הוא נקודה מרכזית בעיר העתיקה לירושלים, ומוביל למתחם הר הבית שבו נמצא מסגד אל-אקצא, שאליו עולים מדי יום מוסלמים רבים להתפלל. המקום הפך למוקד מפגש עבור צעירים רבים שנפגשים בו ויושבים על המדרגות, ולאורך השנים נרשמו שם חיכוכים משמעותיים בין מתפרעים לכוחות הביטחון.
כעת סוחרים בעיר העתיקה מזהירים שאיסור עלייה להר הבית של פלסטינים וערבים-ישראלים בימי החג "לא יעבור חלק" בצל המלחמה. מסעוד, תושב מזרח העיר, אמר: "זהו חודש של חג של המוסלמים שהולכים ומתפללים. בכל השנה יש רק חודש שמתפללים, למה אסור להגיע למסגד אל-אקצא? למה לנוצרים יש חג והם הולכים ומתפללים? גם יהודים אותו הדבר. למה רק לערבים אסור? אסור לערבים להיות שמחים בחג? זו החלטה לא טובה".
במערכת הביטחון אמרו כי סכנה ביטחונית ממשית טמונה באיסור או הגבלת עלייה של ערבים-ישראלים להר הבית ברמדאן. העמדה מתחברת לפעם האחרונה שבה זה קרה - במאי 2021, במהלך מבצע שומר החומות - אז ישראל גלשה למהומות חסרות תקדים בעורף. גורמי ביטחון העבירו אזהרה חמורה לדרג המדיני, שלפיה אל-אקצא יאחד את המוסלמים נגד ישראל בשני צידי הקו הירוק ובמזרח התיכון כולו. לפי אותה אזהרה, ההגבלה תפגע ביחסים הקריטיים בזמן מלחמה מול מדינות סוניות מתונות כמו מצרים וירדן, איחוד האמירויות וקטאר, שלחלקן יש חלק משמעותי במו"מ לעסקת שחרור חטופים ולגיבוש שלטון חלופי לחמאס ביום שאחרי המלחמה.
במערכת הביטחון, שאחראית על הפלסטינים ביהודה ושומרון, המליצו על הגבלת מתפללים חלקית בהר הבית בחג – מעל גיל 60 לגברים ומעל גיל 50 לנשים, אחרי שנים של הקלות נרחבות יותר. לאור המציאות הביטחונית הוחלט לצמצם את הכמות אך לשוות מראה של שימור הסטטוס קוו בהר.
אבל, בדיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הוסכם כי תוגבל גם עליית ערבים-ישראלים. עם זאת, טרם הוכרע מה יהיה הגיל שממנו ניתן יהיה לעלות להר הבית, ומה יהיה מספר העולים. בדיון גם לא הוכרעה שאלת הגבלת הפלסטינים - למעט החלטה שלפיה עלייתם תוגבל.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר טען בריאיון ל-ynet כי דווקא "מי שמזהיר מפני ההגבלות הוא שפוגע בביטחון ישראל". לדבריו, "ראש הממשלה הקשיב לי עקרונית אל מול טענות של גורמי ביטחון אחרים, שאמרו שלא יהיו הגבלות. ההגבלות האלה לא בשביל שאיתמר בן גביר יוכל לבוא ולהגיד יש הגבלות. קרה משהו כאן, קרה משהו מה-7/10, קרה כאן משהו בחודשים האחרונים. אנחנו זוכרים את התפיסה של בואו נכיל, ובואו לא נגביל. תפיסה שקרסה. ואני חושב שההגבלה שומרת על הביטחון של כולנו, של אזרחי מדינת ישראל".
