בתפיסה היהודית, כפי שאני מבין אותה, יראת שמים קודמת לכל וממשיכה להיות רלוונטית ומובילה גם אם האדם מגיע לרמת למדנות מופלגת. אין מי שיכול לפטור את עצמו ממנה, במובן שלכאורה הוא כבר "מעבר" לדרישה היסודית הזאת. אני מעז לשאול את עצמי אם כל מנהיגי ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית זוכרים ומפנימים יסוד חיוני זה.
יראת שמים דורשת מאיתנו להיזהר מאוד בפגיעה באחרים ומחייבת חשבון נפש נוקב ומתמיד עם עצמנו. אלא שברבות מההתבטאויות הפומביות האחרונות של אריה דרעי, יעקב ליצמן, משה גפני ובצלאל סמוטריץ' איני מוצא לצערי שום חיבוטי נפש שכאלה. אם נזכה לשמוע מהם הבעת צער כלשהו היא תהיה בדרך כלל על פספוס פוליטי או טקטי, אבל לא על כישלון ערכי של עצמם.
דוגמא פשוטה: בנימין נתניהו התחייב לקיים הסכם רוטציה עם בני גנץ. למרות כל התירוצים, מובן שכמעט כל האחריות להפרת ההסכם מונחת על כתפי נתניהו. הפרת הבטחה - ובוודאי כזאת שהיא בעלת חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה - סותרת יראת שמים פשוטה ובסיסית. לא דרעי, לא ליצמן ולא גפני פעלו נחרצות למניעת כישלון זה, אף שהיו אמורים לעשות זאת. ואם כבר הובע מסביבתם צער על כך, המניע היה חישוב פוליטי ולא כישלון אמוני ומוסרי.
המתקפות הבוטות על בנט ושותפיו מבטאות אימה, זלזול ותסכול. יש בהן גבהות רוח, שכן מי שמנאץ כך את שרי הממשלה הנוכחית סובר שהוא זכאי להיות שר קבוע על עם ישראל ומדינת ישראל
דוגמא נוספת. לאחרונה קבע ח"כ גפני שההתגברות הנוכחית של מגפת הקורונה קשורה בחילופי השלטון: בעוד שתחת נתניהו נבלמה המחלה, הרי תחת הממשלה החדשה "והרעה" הזאת שבה המחלה. יראת שמים בסיסית מחייבת אותנו להימנע מחישובים שכאלה כלפי בורא עולם. האם יש לנו זכות להחיל על הקב"ה את אמות המידה האנושיות והכה מוגבלות שלנו? האם גפני היה תומך בניתוח אמוני דומה כאשר מחלת הקורונה התפשטה בזמנו בקרב ציבור חרדי נרחב?
גם האופן הבוטה והמזלזל בדתיותו של ראש הממשלה נפתלי בנט היא חריגה מיראת שמים. מי מזכה אותנו הבְּרואִים לדרג את מידת אמונתם של אחרים? האם לא ברור שיראת השמים של בנט עשויה להיות הרבה יותר מעמיקה ויסודית מבחינות רבות גם אם העז והקים ממשלה חלופית?
יראת שמים היא במידה רבה דרישה לזהירות ולענווה. המתקפות הבוטות כלפי בנט ושותפיו מבטאות אימה, זלזול ותסכול. במידה מסוימת יש בהן גבהות רוח, שכן מי שמנאץ כך את שרי הממשלה הנוכחית סובר ככל הנראה שהוא זכאי להיות שר קבוע על עם ישראל ומדינת ישראל.
צילום: דינה גונהיראת שמים קודמת לכל הפלפולים והחישובים הפוליטיים וממשיכה להנחות את האדם ביתר שאת דווקא כשהוא עולה בדרגת האחריות והשליחות הציבורית. אברהם אבינו אוחז בביטוי זה כדי לבטא את ההכרח בהתנהגות אנושית בסיסית הקודמת לכל: "כי אמרתי רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי" (בראשית, כ', י"א).
מובן שגם שרי הממשלה הנוכחיים מחויבים לזכור אמיתות אלה בכל הנוגע לדבריהם ובכל הנוגע למחויבותם שלא לפגוע בציבורים המיוצגים כעת על ידי האופוזיציה. הפה והיד אמורים להשתהוֹת בכל פעם שאדם אחר עלול להיפגע ולהינזק ממעשינו, כיון שכל אדם נברא יחיד בעולם.
- מירון ח. איזקסון הוא סופר, משורר ופרופסור לספרות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
