החייל אוריאן בניאן, שהיה קורבן לתקיפה אלימה בסוף השבוע האחרון בשכונת רמת אביב ג' בתל אביב, תיאר כיצד השתתפו בתקיפתו בין שבעה לשמונה נערים. עם זאת, רק נער אחד נמצא במעצר, וחשוד נוסף שוחרר אתמול (שני) למעצר בית. היום, הורים לילדים באחד מבתי הספר שבהם לומדים חלק מהחשודים הגיעו למחות מחוץ לשערי המוסד החינוכי, ודרשו מבית הספר לצאת באמירה ברורה נגד האלימות ולהשבית את הלימודים. מחר ההורים צפויים למחות מול תיכון נוסף שבו לומדים עוד חשודים בתקיפה.
אימו ואחותו של בניאן הגיעו גם הן להפגנה היום. האחות ניקול נעמדה על ספסל סמוך לבית הספר, ואמרה למוחים כי "אחי נשאר בחיים כנגד כל הסיכויים. אנחנו פה כי אנחנו לא מוכנים שניסיון הרצח הבא יקרה, ולא מוכנים שמערכת החינוך תטייח ותסתיר ותהיה חלשה מול מקרים כאלו".
אתמול שלח מנהל בית הספר מכתב להורים, ובו כתב כי הקהילה מזועזעת מהמקרה וכי "למרות שהמקרה לא אירע בשעות הלימודים ולא בין כתלי בית הספר, אנחנו רואים את עצמנו אחראיים על תלמידינו 24 שעות ביממה, ולכן אנחנו מחויבים לפעול ולהגיב". עוד נכתב כי "חשוב לנו לשדר לתלמידים תחושה של מוגנות וביטחון. אנחנו נערוך בימים הבאים שיעורי חינוך שיעסקו בסוגיית האלימות וימוקדו בתכנים שהאירוע הזה הציף. חשוב לציין כי זה מכבר הוקדש בבית הספר יום שלם של עיסוק בסוגיה כואבת זו".
בנוסף לפירוט הצעדים שבית הספר עומד לנקוט בתגובה לאירוע, המנהל הדגיש את החשיבות בשמירה על פרטיות החשודים: "בעידן שבו המושג 'זכויות' מתערער, חשוב לציין שכמוסד חינוכי אנו מכבדים את זכויות כל התלמידים שלנו: פוגעים ונפגעים". לדבריו, "ברור לנו כי המשימה שלנו בראש ובראשונה היא לחנך ולכוון, ללוות ולהדריך את התלמידים והתלמידות שלנו לאור המצפן הערכי ברוח תל אביב-יפו. אנא מכם - שמרו על צנעת הפרט גם ברשתות חברתיות".
עם זאת, ההורים המפגינים לא הסתפקו בצעדים המתוארים במכתב, ודרשו כאמור להשבית את הלימודים. "כשקורה מקרה כזה, העולם צריך להיעצר, ואני לא מבינה למה זה לא קורה", אמרה אמא לתלמיד בבית הספר שהגיעה להפגנה. "צריך להגיד בקול ברור שהדבר הזה לא יכול לקרות, שילדים לא יסתובבו עם שוקרים וגז מדמיע וסכינים. הילדים האלו כבר ריססו גז מדמיע, כבר השתמשו בשוקר כלפי ילדים אחרים. במקום הרחקה אוטומטית שלהם מבית הספר ואמירה חד-משמעית, יש השתקה וריכוך".
אמא נוספת העירה כי "תמיד מתעוררים שקורה אסון, אבל למקרה הזה היתה הקדמה. הילדים יודעים בדיוק למי יש סכין יפנית בתיק של האופניים החשמליים ולמי יש שוקר בכיס. הם גם יודעים מי המעורבים במקרה הקשה - זה שרק אחד או שניים נעצרו זה הזוי". לדבריה, "אני מפנה אצבע מאשימה למינהל החינוך בעיר וגם לראש העיר. אם הייתי במקומו, הייתי משביתה את כל החינוך בעיר. הדבר הזה פשוט לא יכול לקרות ואנחנו נמשיך למחות עד שתצא אמירה ברורה".
סגנית ראש העיר תל אביב לשעבר וחברת מועצת העיר ציפי ברנד, שנכחה גם היא בהפגנה, אמרה כי "מדובר בחבורת קטינים בני 15, שגם מבחינת האחריות הפלילית והמוסרית יודעים להבחין בין טוב לרע, שנקטו באלימות פסיכופתית, פלילית, אכזרית ונטולת מעצורים. זה מצביע על כשל רחב בכמה מעגלים - כשל ערכי במעגל החינוכי של בית הספר, כשל הורי במעגל הפנימי של הבית וכשל ברמת האחריות של מנהיגי העיר בהובלת עיר ללא אלימות".
ברנד הוסיפה כי "מערכות החינוך והרווחה של העירייה היו חייבות לזהות מבעוד מועד את הפוטנציאל הנפיץ שיש בחבורה כזו, ואחריות העירייה היתה לטפל מבעוד מועד ברימון חסר הנצרה הזה, ובנוער שמסתובב בגינות הציבוריות". היא טענה כי "לו הייתה נוכחות של גורמי האכיפה העירוניים בצורה עקבית וקבועה בגנים העירוניים, ייתכן ואירוע כזה לא היה מסלים באופן הזה. בנוסף, לו היו מצלמות שיודעות לנטר ומחוברות למוקד העירוני, קרוב לוודאי שזה היה מייצר הרתעה אפקטיבית, ואירועים כאלו היו גם מתועדים".
הערב התקיימה גם עצרת מחאה במרכז רמת אביב ג', ובה השתתפו תושבים מהאזור ומאות בני נוער מתנועות הנוער בקריאה נחרצת: "לא לאלימות!". גם משפחתו של בניאן לקחה חלק והודתה לנוכחים בשמו.
התקיפה התרחשה בליל שישי האחרון, כשבניאן יצא להתאוורר עם חבריו במרכז שוסטר בשכונה. בשלב מסוים הוא ראה שני נערים מתקוטטים ביניהם - והחליט להתערב. "באתי ונעמדתי בין שני הנערים שרבו", שחזר החייל. "אחד מהם לקח את זה מאוד קשה והתחיל לקלל אותי בצורה מאוד קשה. הצלחתי לעצור את הריב, אמרתי 'שבת שלום' והמשכתי ללכת עם החברים שלי לגינה במרחק של 300 מטר משם".
כעבור כ-20 דקות, הגיעו נערים לגינה שבה ישב החייל - והתנפלו עליו. "השניים שזיהיתי מהקטטה ועוד חמישה רעולי פנים נעמדו מולי. אמרתי להם 'שבת שלום' והתרחקתי משם. ואז אחד מהם ריסס אותי בגז פלפל ושניים אחרים חשמלו אותי במקביל עם שוקר. יש לי כוויות בחזה. נפלתי על הרצפה והם בעטו לי בראש ואמרו 'נרצח אותך', 'באנו להרוג אותך'. בסוף, כשכבר הייתי בהכרה מעורפלת, אחד מהם שיסף לי את הראש עם סכין יפנית. הייתי מבוהל, שאלתי את השוטר שהגיע אם הוא חושב שאני אחיה".