ה"האקר מאשקלון" יישאר במאסר: כך קבע היום (שלישי) שופט בית המשפט העליון נעם סולברג. אף שריצה שני שליש ממאסרו של הצעיר, שנידון לשבע שנות מאסר, השופט אישר את החלטות המחוזי ואת החלטת ועדת השחרורים בעניינו.
סיפורו של ההאקר הישראלי עורר תדהמה בישראל ובארה"ב, כשנחשף בשנת 2017. אז התגלה כי מביתו שבעיר אשקלון, ביצע הצעיר, שהינו אוטיסט בתפקוד גבוה שהיה קטין בעת ביצוע העבירות, שורה של עבירות יוצאות דופן.
"החל משנת 2015 ועד למעצרו ב-2017 התקשר ופנה בכתב, אלפי פעמים, לגורמים שונים בעולם, ואיים עליהם במעשי טרור ורצח. הוא ביצע מעשים אלו באמצעות האינטרנט ותוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים לצורך הסוואת מקור ההתקשרות וקולו. מעשיו גרמו לפאניקה בציבור, להזנקת כוחות חירום, לפינוי מקומות ולנחיתת מטוס שלא ביעדו", תיאר השופט סולברג.
בנוסף, אמר השופט: "הוא הציע ברשת האפלה ("דארקנט" - ג"מ) את שירותיו בביצוע שיחות כאלה תמורת תשלום, וכן הציע למכירה סרטוני הדרכה המסבירים כיצד לבצע שיחות הפחדה ואיום תוך שימוש באמצעי הסוואה, ואוגדני הוראות ומדריכים מפורטים המסבירים כיצד לבצע עבירות. הוא שכר ברשת האפלה שירותים של אנשים שיבצעו עבורו כ'קבלני משנה' חלק משיחות האיום, הנחה אותם ושילם להם במטבע ביטקוין. הוא קיבל בתמורה תשלום בביטקוין, ואנשים רבים רכשו את שירותיו כך שקיבל והחזיק בארנק הדיגיטלי סכום שווה ערך לכ-873,179 שקל".
סולברג הזכיר כי הצעיר הורשע בשורה ארוכה מאד של עבירות סחיטה באיומים, פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה, התחזות, נשיאת נשק, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ועוד. תחילה בבית המשפט המחוזי בתל אביב הוא נידון ל-10 שנות מאסר. העליון קיצר את עונשו לשבע שנים. בין היתר נקבע, כי "יש ליתן משקל מהותי בגזירת דינו של המערער להיותו מצוי בספקטרום האוטיסטי (בתפקוד גבוה)".
לאחר שריצה שני שליש מתקופת מאסרו, הוא פנה לוועדת השחרורים וזו דחתה כאמור את בקשתו לשחרור מוקדם. הוא ערער למחוזי ונדחה, שם צוין כי "יש לתת את הדעת לחומרת מעשיו, תוצאותיהם הקשות והמניפולטיביות העולה מהם"; כי "יש גם לתת את הדעת למסמך מטעם משרד המשפטים האמריקני ממנו ניתן ללמוד על חומרת המעשים והנזק הפוטנציאלי ליחסים בין מדינת ישראל לארה"ב"; וכי "בהתאם לבדיקות שנערכו לעותר, חרף מצבו והיותו מאובחן כאוטיסט, הרי שהוא בעל רמת משכל גבוהה ומבין היטב את מעשיו ולפיכך גם נמצא אחראי למעשיו וכשיר לעמוד לדין".
לבסוף צוין, כי "לכל אלה יש להוסיף את החומר המודיעיני הרב, הגלוי והחסוי, שהצטבר בעניינו שמלמד על התנהלות עבריינית חסרת מעצורים, ועל הסיכון המובהק הקיים בשחרורו. לחובת העותר נרשמו לא פחות מ-523 אירועים משמעתיים, 18 עבירות משמעת ו-41 שלילות טובות הנאה. בין היתר אירעו ניסיונות בריחה, ניסיון לעקור את החלון בתאו, הצפת תאו במים ועוד. במהלך המאסר ביצע העותר שלוש עבירות בגינן הורשע בפלילים".
סולברג דחה את הבקשה והסביר שבקשת רשות ערעור תידון רק כשמתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש. לדבריו, "שאלה שכזו אינה מתעוררת בעניינינו". הוא הסביר כי אם ישתלב במסגרת טיפולית שתפחית את מסוכנותו, כולל מסוכנות מינית, יוכל לבקש דיון חוזר בעניין השחרור המוקדם בהמשך.
