בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע היום (שלישי) את מוחמד תאג' ברצח בנסיבות מחמירות של סימון קרמנוקיאן ז"ל, קשיש בן ה-92. תאג' ביצע עבודות שיפוצים בבית המנוח, ובאחד הלילות פרץ לדירתו במטרה לשדוד את כספו, היכה ורצח אותו.
הרצח אירע באוקטובר 2020 אז גילתה המשטרה כי אדם התפרץ לדירתו של קרמנוקיאן בקומה השלישית והעליונה של בניין "רכבת" ברחוב החשמונאים בלוד, בעוד המנוח בדירה. הפורץ ניסה לפתוח את דלת הכניסה של הדירה באמצעות מברג אך כשל. הפריצה לדירה התבצעה בסופו של דבר דרך חלון חדר המקלחת, אליו השתלשל הפורץ מגג הבניין. הפורץ שבר את חלקי התריס החיצוני שעל החלון, שבר את הזגוגית ונכנס דרך החלון לחדר המקלחת. לאחר מעשה נמצא המברג על גבי חלק תריס שבור ושברי זכוכית שהיו מונחים על רצפת חדר המקלחת. על המברג אותרה תערובת דנ"א.
על-פי כתב האישום המתוקן שהוגש ע"י עו"ד שירה לייטרסדורף מפרקליטות מחוז מרכז, הנאשם ביצע עבודות שיפוצים ואינסטלציה שונות בדירתו של קרמנוקיאן, קשיש ערירי בן 92, שגר בגפו בלוד. הוא הציע לחברו כי ישדדו יחדיו את קרמנוקיאן. על-פי התכנון, כאשר הנאשם יפרוץ לביתו חברו יתצפת על הבית. השניים הגיעו לביתו של קרמנוקיאן, כאשר הנאשם נכנס מהחלון. שעה שהנאשם חיפש אחר כסף, הבחין בו המנוח והנאשם החל להתעמת עימו ולדרוש את הקוד לכספת תוך שהוא מכה אותו בכל חלקי גופו. הפורץ תקף באכזריות רבה את המנוח, ועל-פי הממצאים בזירה גרר אותו מחדר לחדר בדירה, תקף אותו בכל חלקי גופו וחנק אותו. כתוצאה מכך מת קרמנוקיאן והנאשם ברח עם כספו מהדירה.
לאורך החקירה טען הנאשם לחפותו וניהל הליך מלא כשהוא טען שהוא אינו הפורץ. כשהוטח בנאשם בחקירה במשטרה שבאמצעות מברג פרץ את הדלת של הקשיש, השיב: "זה לא נכון, אני לא פרצתי שום דלת אין לי שום קשר לעניין הזה".
היום כאמור קיבל בית המשפט את עמדת הפרקליטות והרשיע את תאג' ברצח בנסיבות מחמירות לצד עבירות של כניסה והתפרצות למקום מגורים, שוד בנסיבות מחמירות וניסיון לקשור קשר לפשע. בית המשפט ציין כי שורה של ראיות נסיבתיות הובילה להרשעה. בין היתר, ההיכרות העמוקה עם הנאשם, העובדה שסבר שיש לו כספים רבים בדירה, מעשי הנאשם לפני ואחרי הרצח, בין היתר כאשר ביום הרצח אמר לחברו שאפשר "לעשות מכה לדפוק מישהו בכסף" והוא אף ביקש מאדם פלייר. אדם שהכירו התקשר אליו בליל הרצח ושמע אותו אומר "תביא את הכסף והקוד" והוא גם נצפה ליד דירת המנוח. בעיקר, ה-DNA שלו נמצא על המברג ששימש לניסיון הפריצה. לגבי עדותו נקבע כי היא רצופת שקרים.
השופט מיכאל קרשן כתב: "הצטברו ראיות נסיבתיות רבות וכבדות משקל המסבכות אותו בביצוע הפריצה לבית המנוח והמתתו במהלכה. ניתן אפוא לקבוע במידת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם הוא האדם שפרץ לדירת המנוח בליל האירוע על מנת לבצע שוד, במהלכו רצח את המנוח באכזריות". השופטים האחרים מירב גרינברג ועמי קובו הצטרפו לדעתו והרשיעו.
סנגורו אבי כהן, מהסנגוריה הציבורית, מסר בתגובה: "מדובר בנאשם שזעק לחפותו לאורך כל חקירותיו (כולל בדיבוב שנעשה לו), כאשר התנהל משפט מורכב מאוד במשך למעלה מ-4 שנים. באופן חריג מאוד, השופטים אף ערכו ביקור בזירת העבירה. ההרשעה מבוססת על ראיות נסיבתיות, כאשר קיימות גם ראיות מזכות. כך למשל, נמצאו פצעי הגנה בידיו של המנוח, כאשר בציפורניו נמצא דנ"א של אדם שזהותו אינה ידועה, ואנו טוענים שהוא הרוצח. בכוונתנו לערער לבית המשפט העליון על הכרעת הדין".