פורום בוחרים בחיים של המשפחות השכולות ונפגעי הטרור, ואליהו ליבמן, אביו של אליקים ליבמן שנחטף בידי חמאס, עתרו הערב (רביעי) לבג"ץ נגד עסקת החטופים. הם מסרו כי " יש סיכון לשלום החטופים שיישארו נתונים בידי חמאס. מתווה העסקה מורה למעשה על הפקרת שאר החטופים לגורלם, כשברור לחלוטין כי לאחר הפוגה בלחימה תקטן המוטיבציה שלו לשחרור החטופים הנוספים".
העתירה מגיעה לאחר שבג"ץ דחה על הסף מוקדם יותר את העתירה שהגיש ארגון "אלמגור" נגד העסקה. בית המשפט טרם הכריע בעתירות נוספות שטרם הוגשו לפתחו - אך באופן היסטורי הוא נמנע מלהתערב בהחלטות הדרג המדיני בנוגע לעסקאות חילופי שבויים. עו"ד משה פולסקי ציין בנוגע לעתירה החדשה שהוגשה כי "העותרים מבקשים כי הממשלה תפעל להחזרת כלל החטופים. אין מקום לקבל מתווה להחזרת חלקם הקטן של השבויים תוך חשיפת האחרים לסיכון והשארתם תחת ידי המרצחים. העותרים מבקשים עסקה מקיפה וכוללת לשחרורם של כלל החטופים".
2 צפייה בגלריה
מחאה בתל אביב
מחאה בתל אביב
מוחים בעד עסקה לשחרור החטופים בתל אביב
(צילום: שאול גולן)
הכותרת
בין הבוץ העזתי להפוגה: לאן מתקדם התמרון הקרקעי בעזה?
23:33
בעתירה שלישית שהוגשה לבג"ץ נגד העסקה על ידי עותרים שנפגעו בפיגועים, לצד תושבי השכונות בית אורות וכפר התימנים בירושלים, יחד עם סגן ראש העיר אריה קינג, נביקשו מבג"ץ להוציא צו על תנאי שיורה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, ראש השב"כ רונן בר, השר בני גנץ ועוד - לנמק כיצד יובטח ביטחונם בשל החלטת הממשלה לשחרר מחבלים לשטחי הבירה וסביבתה.
העותרים מדגישים שהם אינם מבקשים למנוע את יישום ההחלטה, אלא שבית המשפט יורה למשיבים לנמק לפני יישומה האם נשקלו כלל השיקולים בעניין זה, ובהם העובדה כי חלק מהמחבלים שצפויים להשתחרר במסגרת העסקה הצהירו כי לא יחדלו ממאמציהם ליטול חיי אדם. אחת מהעותרים היא מוריה כהן, אם לחמישה שנדקרה בידי מחבלת שנידונה בשבוע שעבר ל-12 שנות מאסר, וכלולה ברשימת המחבלים המשוחררים. עותר נוסף הוא אור זאב ווינר, שנדקר בשכונת גילו בירושלים. גם המחבל שפגע בו מופיע ברשימה. כהן וווינר גרים בסמיכות לאותם מחבלים.
מוקדם יותר, שופט העליון אלכס שטיין הסביר את דחיית העתירה של ארגון "אלמגור": "העתירה נעדרת תשתית עובדתית ומשפטית נחוצה. כוונתי לחוסר פירוט מוחלט בכל הקשור לטענות העותרת, שנסמכות על האמור בחוק יסוד: הממשלה ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". לדבריו, "סעיף 8ב לחוק הממשלה קובע כי 'הממשלה רשאית להחליט לשחרר אסיר ממאסר ולהתנות את שחרורו בתנאים אם סברה כי שחרור האסיר מתחייב מטעמים של ניהול יחסי החוץ של המדינה וביטחונה, ובלבד שהשחרור נעשה במסגרת שחרור שבויים או חטופים שהם אזרחים ישראלים או תושבי ישראל'".
"באשר לענייני כבוד האדם וחירותו", ציין השופט שטיין, "הבה נזכור את הכלל המוסרי הבסיסי 'אין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים'". הוא הוסיף כי "לא זו אף זו, העותרת לא דאגה לצרף את נציגי החטופים או את בני משפחותיהם כמשיבים לעתירה, שדברם חייב להישמע. שנית, וזה העיקר, הסוגיה הקשה שהעותרת הניחה לפתחנו נטועה בלב לבם של שיקולי מלחמה ושלום ומדיניות חוץ, שמסורים להחלטת הממשלה. במילים אחרות: מדובר בסוגיה מדינית מובהקת שבית משפט זה אינו רואה להידרש לה".
2 צפייה בגלריה
אלכס שטיין שופט בית משפט העליון
אלכס שטיין שופט בית משפט העליון
"במקרים כגון זה שלפנינו הסמכות הקשה מסורה לממשלה". השופט שטיין
(צילום: עמית שאבי)
בהמשך ציטט השופט שטיין את נשיאת בית המשפט העליון לשעבר אסתר חיות, שדחתה עתירה דומה. חיות קבעה בפסיקה כי "ההחלטה בדבר שחרור האסירות והעצירות היא החלטה בעלת אופי מדיני מובהק, הנתונה לסמכותה ולשיקול דעתה של הממשלה".
השופט שטיין סיכם כי "כאבי המשפחות שהעותרת מדברת בשמן הוא כאב עמוק, כן ואמיתי, ועל כן לא נקל בו ראש. כאבן של משפחות אלו הוא כאבנו. ברם, סבלם היומיומי של החטופים והכאב שחשים בני משפחותיהם, חבריהם, ועמם רבבות אזרחי המדינה שחרדים לגורל החטופים - גם הם עמוקים, כנים ואמתיים. הסמכות הקשה מנשוא להעמיד כאב מול כאב וסבל מול סבל במקרים כגון זה שלפנינו מסורה לממשלת ישראל - לה, ולא לנו".
ארגון "אלמגור" מסר בתגובה לדחיית העתירה: "החלטת בג"ץ לקרוא ולהגדיר שחרור טרוריסטים נאצים כמהלך מדיני הוא לעג לקורבנות הטרור. בג"ץ ממשיך לתת זכות עמידה למחבלים ומשפחותיהם באין ספור דיונים על זכויותיהם, בעוד שהוא בועט ומנפנף מבית המשפט את נפגעי הטרור והמשפחות השכולות, ומבטל למעשה את זכות העמידה שלהם כנפגעי עבירה".
עו"ד מאיר סחיווסחורדר, שאיבד חמישה מבני משפחתו בפיגוע במסעדת סאברו בירושלים ב-2001 והגיש את העתירה שנדחתה, מסר בתגובה לקביעת בג"ץ כי "הזוי שבעתירה שהוגשה תוך כדי לחימה בדבר כניסה של חיילי צה"ל לבית החולים שיפא הם כן דנו, ולא דחו על הסף".
עו"ד סחיווסחורדר הסביר כי העתירה הוגשה במטרה שבית המשפט "יבדוק איך התקבלה העסקה הזאת, איך היא התבשלה, או שיש פה איזו עסקת כניעה לא ברורה שיכולה לגרור את מדינת ישראל ל-10 שנים של עסקה אחרי עסקה". הוא ציין כי "בהנחה שבית משפט עליון מחליט שהוא לא מתערב ולא בודק, אז לפחות שייתן צו שאי אפשר לשחרר אסירים לתוך ירושלים. במסגרת העסקה הזאת המחבלים משוחררים לתוך ירושלים". עו"ד סחיווסחורדר הדגיש כי אינו מתנגד לעסקה באופן כללי, אלא מתנגד אליה במתכונתה הנוכחית.
פורסם לראשונה: 18:38, 22.11.23