בית המשפט העליון של ארה"ב יחל היום (ה') את מרתון הדיונים ההיסטורי שלו בשאלה האם אפשר למנוע מהנשיא לשעבר דונלד טראמפ להתמודד בבחירות לנשיאות בנובמבר הקרוב, בעקבות חלקו בהסתערות האלימה של תומכיו על הקונגרס ב-6 בינואר 2021. מדובר בתיק המשמעותי ביותר בעניין חוקי הבחירות של ארה"ב שבו יפסוק העליון מאז פסיקתו בשנת 2000 בקרב על הנשיאות בין ג'ורג' בוש הבן לבין אל גור, שנתנה לבוש את הניצחון.
הדיונים בעליון, שבו יש כיום רוב שמרני מובהק הודות לשלושת מינויי השופטים שהזדמן לטראמפ לערוך במהלך כהונתו, יחלו בשעה 17:00 (שעון ישראל) ויימשכו כמה ימים. העליון יתבקש להכריע בהם אם לאשר את ההחלטה שקיבל בדצמבר בית משפט במדינת קולורדו למנוע מטראמפ להופיע על טופסי ההצבעה במדינה בשל חלקו במהומות הקפיטול לפני שלוש שנים. ניסיונות דומים לפסול את טראמפ מקוּדמים כעת בעשרות מדינות אחרות בארה"ב, ולפסיקת העליון בנוגע להחלטה בקולורדו תהיה השפעה דרמטית גם עליהם.
בשיטת הבחירות האמריקנית, נזכיר, כל מדינה מחלקת למועמדים לנשיאות מספר מסוים של אלקטורים בהתאם לגודל אוכלוסייתה, והמועמד שמגיע ל-270 אלקטורים מוכרז כמנצח. לפסילתו של טראמפ בקולורדו עצמה, המחלקת 10 אלקטורים, לא אמורה להיות השפעה דרמטית על התוצאות, משום שמדובר במדינה בעלת רוב דמוקרטי מובהק, שבה ניצחון המועמד הדמוקרטי לנשיאות מובטח למעשה מראש; אבל אם פסילתו שם תאושר על-ידי העליון הדבר יפתח פתח לפסילתו גם במדינות תחרותיות בהרבה, כאלה שלאלקטורים שלהן טראמפ זקוק מאוד. גם מדינת מיין, שטראמפ זכה באחד מארבעת האלקטורים שלה בבחירות 2020, אסרה עליו להתמודד בה בבחירות הקרובות, ולפסיקה בעניין קולורדו תהיה השפעה על יכולתה לממש את הפסילה.
בעתירה לבית המשפט העליון טענו עורכי דינו של טראמפ כי על שופטי העליון "לשים קץ באופן ברור ונחרץ לניסיונות לפסול את טראמפ מהתמודדות בבחירות, המאיימים לרוקן מתוכן את קולותיהם של מיליוני אמריקנים". הם הזהירו מפני "כאוס ותוהו ובוהו" אם מדינות אחרות יפעלו כמו קולורדו ויפסלו את טראמפ, המשייט לעבר ניצחון קליל בפריימריז הרפובליקניים וזכייתה במועמדות המפלגה לנשיאות.
פסילת טראמפ בקולורדו ובמיין נעשתה על סמך התיקון ה-14 לחוקת ארה"ב, שסעיף 3 בו אוסר על אדם להחזיק בתפקיד ציבורי אם היה מעורב במעשה של "המרדה ומרידה" אחרי שנשבע להגן על החוקה ולשמור עליה. התיקון, שאושר בשנת 1868 בעקבות מלחמת האזרחים, נועד במקור למנוע מתומכי מדינות הקונפדרציה, המדינות המורדות שהתנגדו לביטול העבדות, להיבחר לקונגרס ולהחזיק במשרות פדרליות. במשפט שנערך לו בקונגרס ב-2021, בעקבות הטענה כי הסית את תומכיו להסתער על הקפיטול ונמנע ממושכות מלקרוא להם לסגת, הצביעו רוב המחוקקים בעד הרשעתו של טראמפ בעבירת "המרדה", ועל כך נשענים העותרים נגד טראמפ.
ההסתערות על הקפיטול, כזכור, באה שעה קלה אחרי שטראמפ נשא נאום משולהב מחוץ לבית הלבן, שבו טען כי הניצחון בבחירות מול ביידן נגנב ממנו בדרכי מרמה וקרא בו לתומכיו לצעוד לעבר מקום מושבו של הקונגרס, בתקווה למנוע מהמחוקקים להשלים את הישיבה הפורמלית שנערכה שם באותה העת לאישור ניצחונו של ביידן.
זיכרונות ממלחמת האזרחים וטריטוריה לא מוכרת
בדיוני הפסילה יצטרכו שופטי העליון להכריע בשתי שאלות עקרוניות: האחת היא אם מעשי טראמפ לפני ההסתערות על הקפיטול נחשבים להמרדה, והשנייה היא אם ההגדרה של נושאי משרות ציבוריות המופיעה בסעיף 3 כוללת גם את תפקיד הנשיא. באשר לסוגיה הראשונה, עורכי דינו של טראמפ טוענים כי אין לו שום אחריות ישירה למהומות הקפיטול, והם מדגישים את העובדה שגם במשפטו בסנאט לא הורשע טראמפ בהמרדה: רוב הסנאטורים אמנם תמכו בהרשעתו, אך לא הושג המספר הדרוש להרשעה בפועל – שני שלישים מחברי הסנאט. באשר לסוגיה השנייה טוענים עורכי דינו של טראמפ כי אין להחיל עליו את סעיף 3, משום שמבחינה טכנית הנשיא איננו "פקיד ממשל".
קשה להעריך במדויק כיצד יפסוק בית המשפט העליון, משום שב-156 שנות קיומו של סעיף 3 לתיקון ה-14 העליון מעולם לא נדרש לדון בו. למעשה, הפסיקה של קולורדו נגד התמודדותו של טראמפ הייתה הפעם הראשונה שבה סעיף 3 של החוקה משמש נגד מועמד לנשיאות. משמעות הדבר היא שבדיון שייפתח היום ייכנס העליון לטריטוריה לא מוכרת, שבה התקדימים מעטים למדי ומרחב הפרשנות איננו קטן.
שלל חוקרים ומומחים למשפט חוקתי שבחנו לעומק את תולדותיו של סעיף 3, בהם גם רפובליקנים שמרנים, סבורים כי הוא חל על המקרה של טראמפ, אבל אקדמאים אחרים סבורים ההפך. סטיבן שווין, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו, מעריך למשל כי השופטים לא יאשרו במלואה את פסקת העליון בקולורדו: "אני חושד שרוב השופטים בהרכב הנוכחי של העליון לא ירצו להיתפס כמי שגוזלים ממספר משמעותי של מצביעים את זכותם לבחור במועמד. התרחיש הסביר ביותר הוא שבית המשפט יקבע שרק לקונגרס יש סמכות לפסול מועמד".
כך או כך, העליון אינו צפוי להשתהות בפסיקתו. בית המשפט החיש את הדיונים בשאלת הפסילה של טראמפ לנוכח העובדה שכבר ב-5 במרץ, ה"סופר טיוזדיי" שבו ייערכו הפריימריז לנשיאות ב-15 ממדינות ארה"ב, תתקיים ההצבעה הרפובליקנית במיין ובקולורדו, שתי המדינות שבהן נפסל טראמפ. שופטי העליון צפויים למסור את פסיקתם בתוך ימים או שבועות מעטים ביותר, וייתכן כי כבר בדיון היום, שבו ישמעו את טיעוני הצדדים, ירמזו לאן נושבת הרוח.
אף שפעילים דמוקרטים מעורבים בניסיונות לפסול את טראמפ, ממשל ביידן מצדו מנסה לשמור מרחק מהדיון בשאלת מועמדותו. הנשיא ביידן עצמו הצהיר כי דעתו היא שטראמפ אכן ביצע המרדה, אך השתדל להימנע מהתייחסות לפסיקות השופטים בקולורדו ובמיין. "חלק מהדברים ברורים מאליהם, ראיתם בעצמכם", אמר לאחרונה ביידן לכתבים, "אבל האם התיקון ה-14 לחוקה חל כאן? אניח לבית המשפט להחליט. אבל אין ספק שהוא תמך בהמרדה. אין כאן שאלה. כלום. אפס". בשבוע שעבר, כשנשאל אם לדעתו יש להתיר לטראמפ להתמודד בבחירות, השיב ביידן: "ככל שזה תלוי בי – זה בסדר".
הדיון בעליון היום בא יומיים בלבד אחרי שבית משפט לערעורים הנחית מכה משפטית גדולה על טראמפ, כשקבע כי אין לו חסינות מהעמדה לדין בגין מעשים שביצע בזמן כהונתו כנשיא. לפסיקה הזו תהיה משמעות בשלל תסבוכות משפטיות שבהן הוא מצוי כרגע, ובראשן כתב האישום שבו הוא עומד לדין בגין ניסיונו להפוך את תוצאות הבחירות לנשיאות בשנת 2020. משפטו זה צפוי להיפתח בחודש הבא, והוא התעכב עד כה בשל ההמתנה לפסיקה בשאלת החסינות. כעת רשאי טראמפ לערער לעליון על פסיקת החסינות עד ליום שני.
