ועדת העבודה והרווחה דנה בכשלים המערכתיים במקרה הרצח של ליטל יעל
(צילום: ערוץ כנסת )
שתי ועדות התכנסו אתמול (שלישי) בכנסת לדון בכשלים המערכתיים שנמצאו לכאורה במקרה הרצח המחריד של ליטל יעל מלניק. המסקנה הטרגית שעלתה מהן: הכתובת הייתה על הקיר. כבר שנים שמתריעים על אוזלת היד בטיפול במוסדות סגורים לנוער בסיכון - ייבוש תקציבי שהוביל למחסור בצוותים ובפיקוח במוסדות רווחה ובריאות נפש אלה. כעת נשאלת השאלה מדוע צריכה להתרחש טרגדיה כדי לנער את המערכת. המקרה הציף שורת מחדלים - ynet אסף כמה מהם:
צוותים ללא הכשרה
לפי נתונים מטרידים של קרן ברל כצנלסון בנושא כוח האדם במסגרות חוץ-ביתיות, 85% מהעובדים בפנימיות לא עברו הכשרה, 55% מהם מרוויחים עד 30 שקל לשעה ורובם לא שורדים במסגרות יותר משנתיים.
"אין הכשרות חובה במוסדות האלה", אמרה מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן. "במוסדות רווחה הרבה פעמים הצוותים המשמעותיים הם מדריכים, שלא בהכרח עוברים הכשרה מתאימה, וזה נכון גם למערכת בריאות הנפש. צריכה להיות הכשרה מתאימה לכל מי שבא במגע עם נוער בסיכון: גם למאבטחים ולצוותים האדמיניסטרטיביים. אפילו איך להתנהג ולשוחח איתם ולזהות מצוקות".
מנגנון תלונות עצמאי
השבוע פורסמו ב"ידיעות אחרונות" נתונים של התנועה לחופש המידע, ולפיהם מתוך 37 תלונות על הטרדות מיניות במוסדות בריאות הנפש בין 2016 ל-2018, 25 מהם נשארו פתוחות לפרק זמן של שנה לפחות. בזמן הזה החשוד בפגיעה ממשיך לעבוד במוסד ויכול לפגוע שוב.
"השנה היו תלונות שנבדקו, נמצאו מוצדקות ובכל זאת לא טופלו", אמרה היום סימונה שטיינמץ, נציבת תלונות ילדים במסגרות חוץ-ביתיות בוועדת העבודה והרווחה. "מדובר במגמה שבלטה השנה, לעומת שנים אחרות שבהן עקבנו ומצאנו שהתלונות טופלו".
עו"ד וינדמן אמרה ש"במיוחד לגבי מוסדות סגורים, חייב להיות מנגנון תלונות ילדים עצמאי ונגיש, שהם יוכלו לפנות אליו וגם לבדוק את הזכויות שלהם. המנגנון הזה צריך להיות מנותק מהמערכת עצמה. כיום פועלת נציבות תלונות ילדים, היא מאוד חשובה, אבל חסר לה כוח אדם והיא לא מספיק נגישה. בנוסף, צריכות לקום ועדות בדיקה להיבטים ההגנתיים שלא קשורים להיבטים החקירתיים. הטענה שעולה שוב ושוב היא שיש דברים שאי אפשר לבדוק כיוון שזה בחקירת משטרה. בירורים משמעתיים ופליליים לוקחים זמן רב, וזה לא אומר שההיבטים המיידיים לא צריכים להיבדק עד שיושלם ההליך הפלילי".
היעדר פיקוח
כבר שנים שמתריעים על היעדר פיקוח במוסדות סגורים, שרובם מופרטים ומופעלים על ידי גורמים פרטיים, אבל המענים דלים. אתמול נוכחנו לדעת עד כמה, כשד"ר טל ברגמן, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, הסבירה בוועדה לזכויות הילד כי המשרד לא תמיד מודע לאישומים או להרשעות של עובדים במערכת.
הלוויתה של ליטל יעל מלניק
(צילום: שמיר אלבז)
"התרענו שהמערכת פועלת ללא בקרה מספקת וללא הכשרות ראויות", אמרה עו"ד לידיה רבינוביץ', מנהלת תחום ייצוג קטינים בסיוע המשפטי במשרד המשפטים, על בית החולים הפסיכיאטרי "מעלה הכרמל", בו שהתה מלניק.
"ביקשנו מהאגף לבריאות הנפש להקים ועדת בדיקה לגבי אותו בית חולים, אנחנו זועקים בנוגע לליקויים בשמירה על ביטחונם ורווחתם של ילדים שנמצאים שם. גם כשילד כבר מקבל ייצוג, לא מאפשרים לו להיפגש עם עו"ד. ילדים לא מובאים לדיונים בבתי המשפט. באופן כללי אין שום חוזר רשמי שמתייחס למחלקות נוער וילדים, אין הכשרות מותאמות לטיפול לילדים בסיכון ולנושא הטראומה".
עומסים ותורי ענק
על פי דו"ח מבקר המדינה משנת 2019, 195 נערים ונערות בסיכון מחכים להיכנס למסגרת חוץ-ביתית - ואין להם מקום. תורי הענק, במקביל לחוסר מענים בקהילה, גורמים לכך שבני נוער מגיעים למוסדות שלא מתאימים להם.
"לאורך שנים המדיניות הממשלתית היא לייבש את המערכת בצורה מכוונת, יש מחסור בתקציבים ויש לכך השלכות רבות", אמרה אתמול ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים. "המסגרות עובדות בתת-תקינה ולעיתים גם בתת-תנאים - במערכת האשפוזית וגם במערכת בקהילה".
ד"ר עידית סרגוסטי מארגון "בזכות" הוסיפה: "ילדים ובני נוער לא אמורים להיות מאושפזים בבתי חולים בהם מאושפזים בוגרים. האשפוז הפסיכיאטרי צריך לעבור לבתי החולים". לדבריה, קיים מחסור במענה בקהילה לטיפול פסיכולוגי, ומשרדי הבריאות והרווחה מגלגלים ביניהם את האחריות.
היעדר שיתוף מידע בין גופים
כמה שאלות שעולות מהמקרה של מלניק: מה ידעה המשטרה? למי היא העבירה מידע? מה ידע המוסד הפסיכיאטרי? מה ידעו הגורמים בקהילה? איזה מידע היה צריך לעבור ביניהם ולא עבר?
"היכולת שלנו במערכת האכיפה להגן על נערים בני 17 היא סוגיה שצריכה לעלות לדיון", אמרה רקפת בן גיא, מנהלת אגף בכיר חוץ-ביתי במשרד הרווחה והביטחון החברתי. "נערות ונערים שלנו בורחים, משתמשים בסמים. הם תחת האחריות שלנו, אבל יש לנו כלים מצומצמים מול נוער בסיכון".
עו"ד וינדמן: "העברת מידע היא חשובה, כי ילדים באים במגע עם רשויות שונות. כדי להגן עליהם, בטח כשנשקפת סכנה, צריך להתגבר על חיסיון ופרטיות. לכל אחת מהרשויות יש פיסת מידע, הגופים יכולים להשלים את הפאזל ולפעול".
פורסם לראשונה: 23:08, 05.10.21
