הלוויתו של נחמן בשילה
(צילום: אבי חי)
מאות בני אדם הגיעו היום (רביעי) ללוות למנוחות את נחמן שמואל מורדוף (17), שנרצח בפיגוע הירי ליד עלי, בבית העלמין בשילה שבדרום השומרון. דקות רבות עברו ללא הספדים, עקב קולות בכי רבים וזעקות שבר מצד המשתתפים. מורדוף, תושב גבעת המאחז אחיה שבבנימין, הותיר אחריו הורים ושבעה אחים ואחיות. במקביל, כ-400 בני אדם הגיעו להלוויתו של עופר פיירמן (64) בבית העלמין בעלי, שהותיר אחריו אישה ושני ילדים. הרב שמואל טל, ידיד משפחת מורדוף, ספד: "ילד אמיתי ומתוק נהרג, אנחנו לא רואים את הסוף". בפיגוע נרצחו גם אלישע אנטמן (17) מעלי והראל מסעוד (21) מיד בנימין, שהובאו למנוחות אמש.
חיים מורדוף, אביו של נחמן, ספד לו: "נחמן, נחמן האהוב שלנו, אנחנו אוהבים אותך, לא נפסיק לאהוב אותך, אנחנו אומרים תודה רבה, אני ואמא, וכל הילדים, כולם. תודה רבה השם שזכינו, זכינו להיות איתך כמעט 16 שנה, ואנחנו אומרים תודה רבה להשם על כל יום. אבל צריך להודות להשם גם על הרע. תודה השם. קשה לנו, כואב לנו, אבל אנחנו לא שואלים שאלות. תמיד רצינו בשבילך הכי טוב, שיהיה לך הכי טוב".
אביו הוסיף לספר: "היית כל כך מחובר לאדמה, היית עושה לנו שיחות התחזקות. זה דברים שלא מוצאים היום אצל בני נוער, רק החבורה שלכם פה. שאני יודע שלא תמיד אנשים מבינים אתכם, אבל אתם קדושים, ואתם טובים. תמיד חזרת ואמרת: 'אבא, אמא, אל תפחדו, אל תדאגו'. כמה דאגת שלא נדאג. כיבדת אותנו מאוד. אנחנו גאים בך ואוהבים אותך, ומבקשים שתתפלל עלינו מלמעלה. היית האור של הבית תודה על מה שהיית".
פנחס ברדה, סבו של נחמן, אמר כי "נחמן יקר, אהוב ליבנו, אוהבים אותך כל כך. כל פעם שהיית מספר לנו מה אתה עושה, לומד, לומד תורה. שמחנו, היית רועה צאן. אף פעם לא פגעת, אף פעם. היית ישר ואמיתי. אני מבקש סליחה אם פגעתי בך, על כל מה שאני לא יודע, אולי היה משהו. אני מבקש סליחה, אני וסבתא מבקשים סליחה. השם נתן והשם לקח. יהי זכרך ברוך".
אליהו ברדה, דודו של נחמן, סיפר: "נחמן, אהוב שלנו, אומרים שיש לנו קצת דמיון בקול, אז חשבתי מה היית אומר אם היית פה. תמיד היית עצמאי. היית מכניס קצת הומור, כמו שתמיד עשית. תמיד היית מסתובב איתנו. איך הוא היה אומר: 'אל תדאגו, הסתדרתי עם טרמפ עד המקום'. תמיד היית עצמאי ותמיד דאגת לכולם ולא לעצמך. נחמן, נשמה טהורה שלנו, ישר, תמים, בעל חסד. חלוץ אמיתי".
ברדה הוסיף כי "נחמן, ש לי כמה דברים לומר לך עכשיו, שלא חלמתי שאני אגיד לפני כמה דקות - תודה. תודה שזכיתי לגדול איתך, להיות משפחה שלך, ויותר מכל להיות חבר שלך. תודה על האור שהכנסת לכולם לחיים. כולם יודעים שתמיד מחכים לנחמן, ברגע שנחמן מגיע כולם בעננים. תודה על שנים של ילדות מתוקה ובגרות נאצלת. בשנים האחרונות לא נפגשנו מספיק. הפעם האחרונה שנפגשנו הייתה לפני כל כך הרבה זמן. סליחה. סליחה שלא באתי לבקר אותך יותר. תשמור עלינו, תשמור על עם ישראל".
הרב שמואל טל, ידיד המשפחה, ספד: "איזה חיוך. איזה ילד אמיתי. אמיתי. אמיתי. רוצה רק את הקדוש ברוך הוא. ריבונו של עולם, אנחנו סומכים עליך, אבל רוצים להבין מהמקום שלנו. עוד אחד נהרג ועוד אחד נהרג. תבקש מהקדוש ברוך הוא שייתן כוחות לאבא ואמא היקרים שלך. תחזק אותנו, תחבק אותנו".
הרב חנניה פולק, רב היישוב אחיה, אמר כי "נחמן, אתה עכשיו קרוב לבורא עולם, קרוב לקדוש ברוך הוא שכל כך אהבת. אנחנו כאן בוכים, בוכים עם אבא ואמא, בוכים עם האחים והאחיות היקרים שלך, עם החברים, עם כל עם ישראל. בוכים עליך, על הכאב שלנו. אלפים שבאו לכאן לכבודך, לכבוד התורה הקדושה, לכבודו של ריבונו של עולם. נחמן, עם הכוחות, עם האנרגיות, עם הארת הפנים, חיוך תמיד על הפנים. נחמן של אמת, של עומק, של התבוננות, של עבודת השם, של יראת שמיים, של גבורה, של כוחות".
פולק הוסיף כי "זכית להיות מהפירות המתוקים של ארץ ישראל, ואתה כל כך אהבת את הארץ, כל כך היית מסור לה, כל כך מחובר לאדמה הקדושה הזאת. עכשיו אתה נטמן, הולך להיות עטוף כולך ברגבי האדמה שכל כך אהבת. ההורים של נחמן - זכיתם להביא לעולם נשמה גדולה, כל כך גדולה כמו של נחמן. אור גדול, נשמה גדולה. זכיתם לטפח, לגדל את הנשמה העליונה, לחנך אותה. נחמן, תהיה מליץ יושר על ההורים היקרים שלך, תהיה מליץ יושר על האחים והאחיות שלך, על החברים היקרים שלך".
הרב ארז גזית ציין כי "הילדים הכי תמימים, הכי נקיים, נרדפים. נחמן שמואל עבר בחודשים האחרונים התחזקות עצומה. כנראה הנשמה שלו גילתה לו שזה הרגע. אלה לא צעקות של שבר. לא ישברו, בטח לא אתכם. לא ישברו. נחמן, נשמה טהורה. ביקשו ממך ללכת לאבינו שבשמיים, ולדבר על הגאולה, לדבר. שהשם סוף סוף יאיר פנים, ייתן לנו חיבוק".
משפחתו של נחמן שיתפה כי הוא היה ""ילד חייכן, נמרץ ואהוב על כל חבריו. תמיד עסק בקודש, בעזרה לזולת, בחיוך וחיזוק לחלש, היה בעל יושר, אמת וכיבוד הורים". במשפחה הוסיפו כי הוא "ראה ללב אדם ולא כלפי חוץ וכך התחבר לאחר ממקום של תום. הדיבור שלו היה בעיקר בעזרת החיוך המקסים. אהב את האדם ואת הארץ. ידיו היו מחוספסות מעבודת כפיים באדמה אותה כל כך אהב. את החיבור לאדמה ולבוראו עשה דרך בעלי החיים אותם אהב, ואיתם אהב לטייל בין שביליה של הארץ הזו כשרעה את הצאן ודאג לו ממש כפי שלמד מאבותיו".
המשפחה סיכמה כי "החלוציות ואהבת הארץ, האדם וכל בריאה בעולם, היו מקורות האנרגיה אשר מילאו אותו. התום השקט והחיוך היו תמונת נשמתו".
היישוב אחיה שבו התגורר מורדוף מסר כי "קהילת אחיה כואבת ומשתתפת בצער העמוק של משפחת מורדוף היקרה בהירצחו של בנם נחמן שמואל בפיגוע הרצחני ליד עלי. הנהגת היישוב והצוותים המקצועיים של מועצת בנימין מלווים כל העת את המשפחה. 'כי דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו'".
אחיו של עופר בבית העלמין בעלי: "היית רגיש ואוהב אדם"
עופר פיירמן הותיר אחריו שני ילדים - מתנאל ויפעת, ואת אלמנתו ציונה. בהלווייתו השתתף שר הכלכלה ניר ברקת. מתי פיירמן, אחיו של עופר, אמר כי זה "לא נתפס להיות במעמד הזה. קשה להספיד אותך עופר. מה רצית בסך הכל? לתדלק את הרכב. עופר היה איש אנושי כל כך, רגיש ואוהב אדם ותמיד אוהב לעזור. הוא שירת בחיל החימוש בבקעת הירדן וחתם קבע. הידיעה על הרצח נפלה על המשפחה כרעם ביום בהיר, זה פשוט לא נתפס. אנחנו תמיד נגרום לך לגאווה".
מתנאל, בנו של עופר, ספד: "יש לי רק אבא אחד. עשיתי הכל כדי שהוא יהיה גאה בי. הוא ליווה אותי בדברים הפשוטים. כולם הכירו אותו, כל חייל שנכנס לעלי. בימי שישי הוא היה מביא לי שניצלים לבסיס. אני מקבל חמגשית חצי ריקה, והוא אמר לי 'השארתי לש"ג'".
יוסף, אחיינו של עופר, ציין כי "עד עכשיו אני לא מאמין שזה אצלנו במשפחה. הניצחיות של עם ישראל היא האחדות ואהבת החינם. אנחנו גוף אחד. כולם נחרדים כשיהודי הולך. אירוע טרגי".
קובי אלירז, חברו של עופר, אמר: "עופר, עומדים אנחנו מול מיטתך ולא מאמינים. איש נעים הליכות, ישיר וישר. כמה אהבת את היישוב, את הרחוב, כמה אהבת את הנוף. כמה תחסר לנו. כמה עוד נצטרך ללצוד את המשפט בדמייך חיי. חיים שנגדעו מרשעות לשמה. נאמין שאפשר גם אחרת - נפריח וניישב. עופר היקר, יהי זכרך ברוך".
נריה מאושר, שכנו של עופר, ספד לו: "עופר היה מקדם שלום. הוא לא פחד לתבוע יותר ולהגיד יותר מה אפשר לשפר. הוא לא עשה חשבון מה יגידו, הוא היה חי וכל חייו היו מלאי חיות. עופר היה אלוף של חסדים קטנים ושקטים - לנו היה חסר חלק, במשך חצי שנה היה עופר קונה לנו כמה חלקים שהחליף כמה פעמים. הוא היה מתפעל מכל דבר ולא היה אדיש. אם משהו לא היה בסדר הוא לא היה אדיש. הילדים שלי זוכרים אותו. עופר אהב את בנו והתגאה בו מאוד כשהיה חוזר הביתה עם המדים".
מאושר הוסיף כי "עופר - אנחנו יודעים שהנשמה שלך נמצאת למעלה, אתה חווה אושר ניצחי. בדבר אחד אני בטוח - שגם כשתעלה למעלה לא תבקש מנוחה. אני מבקש ממך, כשאתה מגיע להיכלות העלוניום תדפוק על השולחן ותגיד לריבונו של עולם: 'תסתכל יש כאן יותר מידי יתומים ויותר מידי אלמנות'".
יאיר גלוקשטיין, גם הוא שכנו של עופר, סיפר: "ציונה, יפעת ומתנאל, לא היה מישהו ביישוב שעופר לא הרגיש משפחה איתו. להספיד את עופר זה לא קל, איך אפשר לקפל כמה מילים את כל מה שעופר היה? לפני 10 שנים עברו לעלי, ובאותו זמן לא ידעתי שקניתי לעצמי שכן. עופר לימד אותי מה המשמעות של שכן טוב. הוא היה אוהב לספר ולשתף, אך יותר מכל הוא עשה - תמיד עוזר בכל חג וחג. עופר חי את היישוב והיה כאן בשביל כולנו".
ראש מועצת בנימין ישראל גנץ שיתף כי "עופר - היה אכפת לו מכל אדם, מהחברים, מהסביבה. גם אתמול הוא הציל חיים של אנשים שהכיר ושלא הכיר כשפתח המחבל הארור באש. עופר ספג את הקליעים וכל מי שהיה לידו ברח וניצל. אדם שכל חייו ספג בשביל האחר וגם במותו הציל חיים של אחרים".
ברקת אמר כי "הלב נקרע ושותת דם על אירוע הטרור הרצחני. ברור לכולנו שעופר, אדם ערכי וציוני שאהוב על הבריות והאיר את הסביבה, נרצח בפיגוע רק בגלל היותו יהודי. בשם ממשלת ישראל משמאל ומימין אנו מביעים צער".
