ארגוני זכויות אדם עתרו לבית המשפט בהולנד, בטענה להפרת האיסור שהטיל מוקדם יותר השנה על העברת חלקי מטוסי קרב מדגם F-35 לישראל.
בפברואר האחרון, בהחלטה תקדימית של בית המשפט לערעורים במדינה, הורו השופטים לממשלה להפסיק את אספקת הרכיבים הללו לישראל בשל השימוש במטוסי הקרב במלחמה בעזה. בית המשפט קבע אז כי ישנו "סיכון ממשי" שהתקיפות באמצעות המטוסים הללו מפרות את החוק הבינלאומי.
ממשלת הונלד הודיעה בזמנו על כוונתה לערער על האיסור לבית המשפט העליון, אבל עד כה הצו נותר על כנו – ולפי התביעה שהוגשה אתמול (יום ו'), הממשלה מפרה אותו. "למרבה הצער, כל האינדיקציות הן שהרכיבים הללו מגיעים לישראל מהולנד בדרכים אחרות", טענו בארגון בשם Oxfam Novib – אחד משלושת הארגונים שעתרו נגד אספקת הרכיבים.
ליסבת' זגוולד, עורכת דין שמייצגת את הארגונים, טענה כי ממשלת הונלד מעבירה את הרכיבים דרך מדינות שלישיות, בכללן ארה"ב. "זה מפר את הצו של בית המשפט", טענה. "הצו מתייחס לכל רכיבי F-35 שישראל היא היעד הסופי שלהם, ועל המדינה לעצור כל משלוח שכזה", הוסיפה. היא הדגישה כי על הרשויות בהולנד לפעול באופן "אקטיבי" כדי למנוע הגעה של רכיבים לישראל.
בתקשורת ההולנדית דווח כי לפי מסמכי בית המשפט, הממשלה הודתה כי רכיבים שהועברו ממנה לארה"ב הגיעו בסופו של דבר למטוסי F-35 ישראליים. עם זאת, עורכי הדין מטעם הממשלה טענו כי אין עליה חובה להגביל ייצוא של רכיבים לאף מדינה מלבד ישראל. לדבריהם, ממילא הסיכויים שרכיבים שכאלו ייכללו במשלוחי F-35 לישראל "נמוכים באופן משמעותי", כיוון שהם משמשים לייצור מטוסים חדשים ולא לתיקון שלהם.
לפני שבית המשפט הורה על האיסור בפברואר השנה, בדיונים בנושא טענו בממשלת הולנד כי ישראל תוכל להשיג בקלות את הרכיבים ממקורות אחרים. הניסיון לעצור את אספקת הנשק לישראל הגיע אז בצל השיח ההולך וגובר על המבצע ברפיח, שכבר יצא מאז לפועל וכעת נמצא בעיצומו. באותם ימים דווח גם על אפשרות שבריטניה תעצור את אספקת הנשק שלה, דבר שלא קרה בסופו של דבר.
גם בארה"ב הביעו אז חשש מהשלכות המבצע – ועצרו משלוח של פצצות כבדות כדי למנוע שימוש שלהן באזורים צפופים ברצועה. סוגיית החימוש מול ארה"ב עוררה מתיחות רבה בין ירושלים לוושינגטון, משבר שהתפרץ מעל לפני השטח בעקבות הסרטון שפרסם לאחרונה ראש הממשלה בנימין נתניהו ובו טען ל"האטה דרמטית" בכמות התחמושת שמגיעה מארה"ב – טענה שהוכחשה בוושינגטון, שם תיארו את הסרטון כמביך ומאכזב. הסוגיה נידונה גם במפגשים שערך שר הביטחון יואב גלנט בביקורו השבוע בארה"ב, והוא טען כי הושגה בהם התקדמות.