עם פקיעת המנדט להרכבת הממשלה המצוי בידי יו"ר הליכוד בנימין נתניהו ביום רביעי, במפלגתו נערכים לקראת ההודעה הרשמית לנשיא המדינה יצחק הרצוג, שבה יודיע ראש הממשלה המיועד: "עלה בידי". ההערכה היא שנתניהו לא צפוי לבקש הארכה נוספת ועד יום שלישי בחצות הוא יודיע רשמית להרצוג כי הצליח להקים ממשלה.
הממשלה תוקם למרות שלא כל המחלוקות נפתרו, ולאחר שהוחלט לדחות את רוב הסוגיות שבמחלוקת לאחרי הקמתה. כך לדוגמה, המתווה הסופי של חוק הגיוס ייסגר אחרי הקמת הממשלה, וגם תינתן הסכמה עקרונית לחוקק את פסקת ההתגברות אחרי שהיא תושבע, לאחר שיוחלט באיזה רוב וכיצד.
לאחר שיודיע נתניהו לנשיא כי עלה בידו, הוא יצטרך למסור את החלטתו גם ליו"ר הכנסת יריב לוין, ואז יעמדו לרשותו שבעה ימים להציג את ממשלתו החדשה. אם נתניהו יודיע רשמית לכנסת כי הצליח להקים ממשלה, יחל שעון החול לספור שבעה ימים מהמועד הזה והשבעת הממשלה תתקיים לכל המאוחר עד יום רביעי הבא. אלא שנתניהו יכול גם לעכב את ההודעה הרשמית לכנסת בכמה ימים ובכך לעכב את ספירת הימים ולהרוויח עוד זמן.
בליכוד רוצים להקים את הממשלה במהרה, משום שלדברי בכירים במפלגה "מריחת הזמן" שהייתה עד כה הכניסה דם רע למערכת ומגבירה את הדרישות הסחטניות לכאורה של השותפות הקואליציוניות. בליכוד לא מתכוונים להיענות לבקשות שעדיין על השולחן, כמו למשל בקשתו של השר המיועד לביטחון לאומי, יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר, לקבל את תפקיד ממלא מקום יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה. בליכוד סבורים שהוא יוותר על הדרישה.
6 צפייה בגלריה
יו"ר הכנסת הזמני יריב לוין. ההערכה היא שבסופו של דבר יקבל את תיק המשפטים
(צילום: נועם מושקוביץ')
עניין נוסף שעומד על הפרק הוא הדרישות של יהדות התורה בכל הנוגע לדיור לחרדים: ביום חמישי פורסם ב"כלכליסט" כי בין היתר דורשת המפלגה שבכל שנה עד 2023 יהיו 20% מהדירות על קרקעות שתשווק רשות מקרקעי ישראל, ולכל הפחות 10 אלף דירות, במתחמים בעלי צביון חרדי. בשנת 2023, לפי הדרישה, ישווקו לכל הפחות קרקעות לבניית 15 אלף דירות לציבור החרדי. במקביל, הממשלה תפעל לתכנן מדי שנה מתחמים לציבור החרדי שבהם לפחות 15,000 דירות. היעדים האלה לא כוללים את תוכנית הממשלה להקים עיר חרדית בשם כסיף ליד ערד ובה 20,000 דירות.
למעשה, התוכנית הזו עשויה להוריד את מחירי הדיור בשכונות החרדיות - ועלולה להוביל לעליית מחירים של דירות הנמכרות לציבור הכללי. החוק אמנם אינו מאפשר להפלות רוכשי דירות, אך באמצעות תכנון אפשר לייעד שכונה לחרדים. להם דרושים הרבה יותר מוסדות חינוך בגלל הפרדת בנים ובנות, לצד מוסדות ציבור כגון בתי כנסת ומקוואות. בנוסף, ייבנו בניינים שגובהם עד שבע קומות ועל פי רוב עם מרפסות סוכה או פתרונות אחרים לכך.
העלות השנתית המוערכת של דרישות הח"כים החרדים בתחום הדיור נאמדת בלפחות 3 מיליארד שקל. אם הממשלה תיענה לדרישות החרדים, המשמעות פשוטה: בשנתיים האחרונות רשות מקרקעי ישראל שיווקה קרקעות לבניית 100 אלף דירות. 20% מהן לפי דרישת יהדות התורה הן 20,000 דירות בשנה – כלומר פי שניים מהיעד באותה תוכנית. לכך יש להוסיף את הדירות ששווקו לחרדים משנת 2016 ועד עתה, וכן את העיר כסיף.
ב"כלכליסט" פורסמו גם דרישות נוספות של החרדים - ובהם ליצור מעין מנגנון של קנס למדינה במקרה שלא תעמוד ביעדי השיווק והתכנון לחרדים. על פי ההצעה, מידי שנה רשות מקרקעי ישראל תעביר לקרן ייעודית סכום בגובה המכפלה של 100 אלף שקל בפער שבין יעדי השיווק והתכנון לבין הביצוע בפועל. כלומר, אם היעד היה לשווק 10,000 דירות לחרדים אך בפועל שווקו רק 8,000, רשות מקרקעי ישראל תעביר לאותה קרן סכום השווה למכפלה של 2,000 ב-100 אלף שקל, כלומר 200 מיליון שקל.
לקראת שבוע סוער
ובינתיים, גם סבב המינויים בליכוד עוד לא הסתיים, ונתניהו עוד לא הודיע לבכירי המפלגה את מי ימנה לאיזה תפקיד. ההערכה היא שבסופו של דבר, ואחרי לא מעט תהפוכות, יריב לוין, מקורבו של ראש הממשלה המיועד, יקבל את תיק המשפטים. אמיר אוחנה עדיין מועמד מוביל לתפקיד יו"ר הכנסת, אך שמו גם עולה בהקשר של משרד החוץ. מלבד אוחנה גם רון דרמר הביע נכונות להתמנות לתפקיד שר החוץ, אולם לא ברור האם ב"פאזל הליכודי" הדבר אפשרי. פאזל נוסף בתיק בכיר סובב סביב תיקי החינוך והתחבורה, שעליהם מתמודדים מירי רגב ואלי כהן, וגם במקרה הזה נתניהו טרם החליט - אולם ההערכה היא שרגב תקבל את תיק התחבורה.
הממשלה החדשה צפויה להיות מושבעת כאמור עד יום רביעי הבא, ועד אז הקואליציה המיועדת תעשה מאמצים להעביר את שלוש הצעות החוק שקידמו בשבוע האחרון, ותפעיל את סעיף 98 שיימנע את עיכובי האופוזיציה.
אחרי דיונים ארוכים אל תוך הלילה ונאום פיליבסטר של שר המשפטים גדעון סער, שארך כשלוש שעות וחצי, בליל יום חמישי האחרון הקואליציה המיועדת הצליחה להעביר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק כשירות השרים, שנודעה כ"חוק דרעי-סמוטריץ'". מדובר במיזוג של הצעת החוק למינוי שרים נוספים במשרדים ממשלתיים ותיקון חוק יסוד הממשלה, כך שלא ניתן יהיה להטיל קלון על נבחר ציבור שנידון למאסר על תנאי. בוועדה המיוחדת בראשות ח"כ שלמה קרעי שדנה בחוק יימשכו הדיונים לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית, בשאיפה להביא את החוק להצבעה במליאה מחר.
היום יימשכו הדיונים גם לקראת הצבעה בקריאה ראשונה בוועדה המיוחדת בראשות ח"כ אופיר כץ שדנה בתיקון פקודת המשטרה, שמציע להעניק סמכויות שהיו בידי המשטרה לאיתמר בן גביר. מדובר בהצעת החוק המורכבת מבין השלוש, שככל הנראה תידרש לעבור שינויים בשל הביקורת שנשמעה מצד גורמים בדיונים, בהם מפכ"ל המשטרה ויועמ"ש המשטרה, שטענו כי הם לא רואים צורך בשינויים שמבקש בן גביר ושבמצב הנוכחי כבר יש לשר די סמכויות במשטרה.
6 צפייה בגלריה
"שר שאינו יכול להתוות מדיניות הוא סוג של עציץ". בן גביר והמפכ"ל שבתאי
(צילום: עמית שאבי)
השר המיועד אמר אמש כי בעקבות הביקורת הוא נוטה לוותר על הסעיף בחוק שיאפשר לו לקבוע את מדיניות ההעמדה לדין - אך לא מתכוון לוותר על קביעת מדיניות החקירות. שלשום הוא אמר כי "שר שאינו יכול להתוות מדיניות הוא סוג של עציץ".
הצעת חוק שצפויה לעבור בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת היא זו המבטלת את האפשרות של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעה. הדיונים בהצעת החוק, שאותה יזם נתניהו, ייערכו היום במליאה וככל הנראה ההצבעה תתבצע מחר בבוקר.
הכנסת, נזכיר, לא אמורה לעבוד בימי ראשון, ובכלל בחג החנוכה פעילות הכנסת לאורך השנים הייתה מצומצמת מאוד. כדי להמשיך בבליץ החקיקה ולהספיק להעביר את שלוש הצעות החוק טרם השבעת הממשלה, בוועדה המסדרת בראשות ח"כ יואב קיש הוחלט כי בשלושת הימים הקרובים דיוני המליאה ייערכו בין השעות 10:00 ל-15:00. בנוסף, וחרף הביקורת של הייעוץ המשפטי, הקואליציה תפעיל את סעיף 98 לתקנון הכנסת, כך שלא ייערכו יותר משלוש הצבעות שמיות לכל צד וזמני הדיבור בדיונים יוגבלו.
יועמ"שית הכנסת, נזכיר, אמרה לחברי הקואליציה העתידית כי אין הצדקה לשימוש בסעיף 98, שתכליתו לאפשר את כינוס המליאה באירועים חריגים. קיש אמר מנגד כי הוא רוצה להימנע מפיליבסטרים כמו זה שעשה גדעון סער ביום חמישי - ולכן מפעיל את נוהל 98. לדבריו, "אנחנו באירוע מורכב, אנחנו בחנוכה ואנחנו בממשלת מעבר שפועלת בניגוד לכנסת".
פורסם לראשונה: 21:59, 17.12.22
