29 נשים נרצחו במהלך שנת 2023, שבעה מקרי רצח יותר מאשר בשנה שקדמה לה. רוב הנשים נרצחו במקום שאמור להיות הבטוח ביותר עבורן - בבית. "לצד מתקפת הטרור הרצחנית של החמאס, שגבתה גם את חייהן של נשים רבות, ראינו השנה עלייה גם ברצח נשים בתוך החברה הישראלית, כאשר רק בשבוע האחרון לשנת 2023, נרצחו 3 נשים", אמרה עו"ד עינת פישר לאלו, מנכ"לית שדולת הנשים.
לפי ניתוח הנתונים שנעשה בשדולה, מתוך 29 מקרי רצח, 19 התרחשו בבית הקורבן: לידר סוויסה (33), נרצחה על ידי שכן במדרגות הבניין בו היא גרה, בעבר התלוננה נגדו במשטרה. סיגל ברכה אטיאס (53) נרצחה בביתה על ידי בן זוגה, ביאן עבאס (29) נרצחה בפתח ביתה על ידי רעולי פנים, דריה לייטל (32), על ידי בן זוגה בביתה, בעבר הוגש נגדו כתב אישום על אלימות נגדה.
פולינה וייסמן (41) נרצחה גם היא בביתה, ורה פלצינטה (61) נרצחה בביתה על ידי בן זוגה, כמו גם אדיסי אלבנה (29) ווולנטינה חוואס (76). אזהר אבו רביע (26) נרצחה על ידי אחיה, סארה אל ג'נאמי (33) נרצחה בביתה, בראא מסארווה (26) נרצחה בביתה על ידי בן זוגה, חנאן אבו ח'יט (24) נרצחה בסמוך לרכבה על ידי רעולי פנים.
רילי פרי (55) נרצחה בביתה על ידי בן זוגה לשעבר, שנעצר בעבר בחשד לאלימות כלפיה. אלוסיה פופוב (43) נרצחה בביתה על פי החשד על ידי בנה. דימא בושנאק ושרית אחמד, שתיהן בנות 19 נרצחו במהלך נסיעה ברכבן, אחמד נרצחה על ידי אחיה שבעבר סבלה מאיומים ממנו. רשא עמאש (28) נרצחה בחצר ביתה, אלאא ג'עו (25) ברכבה, נור טאליה ריאן (41) בביתה על ידי שני בניה, במשטרה וברווחה ידעו שהיא סובלת מאלימות.
אסמא אבו מדיעם (30) נרצחה בביתה על ידי בן זוגה, סעידה דבאח ברכבה. מאיה גלוגובסקי (38) נרצחה על ידי בחור שיצאה איתו מספר פעמים ברכבו, זהבה דמרי (56) נרצחה על ידי בן זוגה בביתה, איה אבו חג'אג' (25), נרצחה ברחוב לעיני ילדיה, היא הייתה בחודש שמיני להריונה והעובר לא שרד. רחל בוחבוט (37) נרצחה בשבוע שעבר על פי החשד על ידי בן זוגה, בעבר הוגשו נגדו תלונות במשטרה. שלושת ילדיהם נכחו ברצח. שאר שמות הקורבנות לא הותרו לפרסום.
לפי ההערכות, אלימות במשפחה תופסת מקום במאות אלפי בתים בישראל, אך רק חלק מהמקרים מדווחים ומטופלים. על פי מדד האלימות של ויצו, שפורסם לרגל יום המאבק באלימות נגד נשים, בשנת 2022 נפתחו 48,587 תיקים במשטרת ישראל בגין עבירות אלימות במשפחה - יותר מכפול בהשוואה לשנת 2021 (אז נפתחו 24,182 תיקים). הכוונה למספר התיקים שהועברו על ידי התביעה המשטרתית לפרקליטות.
בארגון מדגישים שהעלייה הדרמטית בנתונים היא חלק מההשפעות החברתיות של משבר הקורונה, שיצר סיר לחץ בבתים, וגרם לעלייה משמעותית במקרים של אלימות במשפחה, שהתגלו לאחר תקופת הסגרים והבידודים. קיים חשש שנראה עלייה דומה ביום שאחרי המלחמה. "עוד לפני המלחמה, ישראל הייתה רחוקה מלהקצות את המשאבים, ההחלטות, התקציבים והמאמצים הנדרשים על מנת למגר את התופעה, ועכשיו, במצב החירום הקשה והממושך בו נמצאת המדינה, האלימות צפויה אף להמשיך ולהתגבר", מוסיפה פישר-לאלו. "לצד הטיפול בהשלכות הקשות של המלחמה, אסור להזניח את המאבק באלימות נגד נשים. דווקא בעת הזאת, בימים בהם הנשק האזרחי מציף את הרחובות והשלכות המלחמה מגיעות לכל בית בישראל ומייצרות מורכבות וסיכונים מוגברים, על הממשלה לקחת אחריות, להפנות את כל המשאבים הנדרשים לפעול באופן מקיף ומיידי על מנת לבלום את התופעה, לפני שתצא משליטה, לפני שזה יהיה מאוחר מדי. אפשר להציל את הנרצחת הבאה".
"אירועי טראומה ותסמינים פוסט-טראומטיים הם גורם סיכון להופעת או החרפת אלימות", מוסיפה רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצו. "בנוסף, גיוס למלחמה והעלייה במספר הבקשות לרישיונות כלי נשק בקרב אזרחים באלפי אחוזים, לצד הצהרת הממשלה כי תהיינה הקלות באישורי בקשות אלו - הם נתון מרכזי בהערכת הסכנה לחיי נשים. על המדינה לפעול על מנת למנוע אלימות ורצח נגד נשים באמצעות כלי נשק אלו".
נתוני משרד הרווחה מאששים את החששות שאותם מציגה נוימן. מפרוץ המלחמה ועד 15 בנובמבר התקבלו 342 פניות בגין אלימות כלפי נשים, לעומת 485 בתקופה המקבילה בשנה שעברה, ירידה של כ-30%. לעומת זאת, הבקשות לעובד סוציאלי הממונה על הערכת מסוכנות לגברים שביקשו רישוי לנשק עלה מ-6 ל-18, ובמקביל 13 אירועי אלימות במשפחה טופלו במלונות המפונים על ידי עובדים סוציאליים של השירותים החברתיים.
