ועדת ביקורת המדינה של הכנסת דנה הבוקר (שני) בדוח המבקר בעניין תלונות הציבור שהוגשו בחודש הראשון למלחמת "חרבות ברזל". נציגת איגוד העובדים הסוציאליים הציגה פרטים מטרידים באשר למלונות שבהם שוהים המפונים, בהם פגיעות מיניות בילדים, ושימוש באלכוהול ואף בזנות על ידי בני נוער שנעקרו ממקום מגוריהם. אחת מתושבי מושב עבדון שבצפון, שהתפנו עצמאית ושוהים במלונות במימון שהגיע מתרומות, אמרה בדיון כי "בעוד 9 ימים כבר לא יהיה לנו כסף ונחזור להיות מגנים אנושיים. איך זקנים וילדים יוכלו להגיע למקלט תוך שניות בודדות?".
בדוח, שפורסם לפני שבועיים ועסק בחודש הראשון למלחמה, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הצהיר כי "ממשלת ישראל נכשלה", ופירט את שורת הכשלים, בהם אזרחים שמצוקותיהם נותרו ללא מענה, איחור במענקים, היעדר מידע ומשרדי ממשלה שנעזרים בחמ"לים אזרחיים. לפי הדוח, ב-43 הימים הראשונים למלחמה הוגשו 1,329 פניות לנציבות תלונות הציבור. הגופים שהתקבל בעניינם מספר הפניות הגדול ביותר הם פיקוד העורף עם 130 פניות, המוסד לביטוח לאומי עם 119, ומשרד העבודה עם 74 פניות. מאז, המספרים עלו ועלו. בהמשך יתפרסם דוח המבקר המלא על תפקוד המשרדים הממשלתיים במלחמה.
בדיון שנערך הבוקר בנושא בוועדת ביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי עלתה כאמור תמונה מטרידה באשר למרכזי המפונים. אפרת רותם, מנהלת החטיבה הארצית באיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, אמרה כי "מרכזי המפונים הם האסון החברתי הגדול ביותר שיש לנו כרגע. לוקחים משפחות ושמים אותן בתוך סיר הלחץ. כבר היום אנו רואים תופעות מדאיגות בתוך בתי המלון: פגיעות מיניות בילדים, בני נוער שנעקרו ממקום מגוריהם ומשתמשים באלכוהול וזנות, ערעור מערכת היחסים של המשפחה".
רותם הדגישה כי "נעשה הרבה בהיבטי הרווחה, אך יש לתת את הדעת על ההשלכות" של המתרחש במרכזי המפונים. לדבריה, למדינה אין כרגע תוכנית לטיפול במשבר הרווחה. "מי שאמון על יצירת התכנית הם משרדי הבריאות, הרווחה והאוצר. יש עוד המון סוגיות על המשבר הפסיכו-סוציאלי. בכל מלון יש עובדות ועובדים סוציאליים טרוטי עיניים, אין מספיק כוח אדם", הסבירה.
סגן ראש אגף קשרי חוץ במשרד הרווחה, גיל חורב, אמר בדיון כי בתכניות לתקציב לשנת 2024 יש התייחסות לסוגיות שאחרי המלחמה, כתוצאה מפינוי וכתוצאה מטראומה. "כל המנהלים במשרד עסוקים בהכנת תוכניות לאחרי המלחמה. הדרישה התקציבית תהיה תוספת של מאות מיליוני שקלים. בכל בית מלון נמצא עובד סוציאלי שאמור לתת מענה, גם למקרי מוגנות. כמו כן נעשית עבודה מול בני הנוער שאינם מגיעים למתחמים בבתי המלון".
בדיון עלה כי בתחילת הלחימה בלט המחסור בנציגות ממשלתית באתרי המפונים, ובהמשך גברה נוכחותם של נציגי משרדי הממשלה - אך ללא תיאום ביניהם. בנוסף, היה סרבול וקושי רב בקבלת פיצויים כספיים. היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המלחמה, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת.
לצד עשרות היישובים שפונו, ישנם גם יישובים בגזרה הצפונית שאינם עומדים בהגדרות פיקוד העורף אך סופגים ירי מדי יום מלבנון או סוריה. רבים מתושבי אותם יישובים התפנו על דעת עצמם, וחלקם אף מתגוררים במלונות מכספי תרומות. דקלה נסימי, תושבת מושב עבדון שבגליל המערבי, סיפרה בדיון: "בעוד כשבוע אנחנו צריכים לעזוב את המלון ולחזור להיות מגנים אנושיים כי כספי התרומות שמימנו את השהייה שלנו הסתיימו".
נסימי תקפה: "אין לנו ממ"דים ואנחנו נמצאים במרחק של 3 קילומטר וחצי מגבול לבנון - תגידו לי איך הורים עם תינוקות, נכים או זקנים אמורים לרוץ לאיזה מקלט בקצה הרחוב תוך שניות בודדות? אנחנו עוד 9 ימים צריכים לחזור לתופת הזו. זה לא עניין של עוד מענק - תעזרו לנו - לאיפה אנחנו חוזרים ומתי?". בדיון אחר שנערך בוועדת הפנים בעניין יישובי הצפון שהתפנו מרצון תיאר הנער לביא בדמעות ובכאב את החיים במושב בצפון מאז ה-7 באוקטובר: "אצלנו במושב קודם הנפילה ורק אחר מכך מגיעה האזעקה - אי אפשר לחיות שם".
גל גלבוע מרשות החירום הלאומית במשרד הביטחון השיבה כי היישוב עבדון לא עמד בתנאי לפינוי כפי שהוגדר על ידי צה"ל, אך יחד עם זאת פנה שר הביטחון יואב גלנט לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' כדי להכיר ביישובים אלה בשל הצרכים המיוחדים של תושביהם, וכי הם ממתינים לתשובתו של שר האוצר.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, סיכם את הדיון: "הוועדה דורשת ממבקר המדינה להגיש דוח ביניים על מצוקת הרווחה והביטחון האישי של המשפחות המפונות במלונות, שכפי שעלה פה בדיון מדאיגה ביותר. הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה לקיים פגישה עם ארגון העובדות והעובדים הסוציאליים ולעדכן את הוועדה בהקדם בתוצאותיה". בנוסף דרש ח"כ לוי מהממשלה למצוא פתרונות מיידיים ליישובים הנמצאים בקו האש בצפון, ולא עונים להגדרות פיקוד העורף לפינוי ומימון השהות מחוץ ליישובים אלו מטעם המדינה.