הוועדה לקידום מעמד האישה התכנסה היום (שלישי) כדי לדון במעטפת הסיוע לחטופות ולחטופים שחזרו משבי חמאס, בהם גם נשים שבני זוגן נותרו בשבי. את הדיון פתחה רז בן עמי, ששוחררה בעסקת החטופים בנובמבר ובעלה אוהד עדיין נמצא בעזה - והיא אמרה שהמענק החודשי בסך 1,350 שקלים שהיא מקבלת מהמדינה אינו מספיק.
"מכירים את זה שמנסים לישון בכל דרך? מתהפכים על הבטן, על הגב, על הצד ואז על הצד השני - אבל כלום לא עוזר, כי ברגע שעוצמים את העיניים יש תמונה אחת שמופיעה ומפריעה לישון?", שאלה בן עמי את הנוכחים בדיון. "מנסים למצמץ כמה פעמים כדי להעלים אותה או חושבים חזק על משהו אחר אבל זה לא עובר. אז ככה אני הולכת לישון כבר 132 לילות. 54 לילות קודם בכלל לא ישנתי כי מחבל ישב עם נשק והסתכל עליי כל הלילה, או קרא את הקוראן אצלי בחדר כדי שאני אשמע את הערבית בתוך הראש שלי ולא אוכל לישון.
"132 לילות שאני מדמיינת את התמונה של בעלי אוהד לפני שאני הולכת לישון, ולא מצליחה לעצום את העיניים כי אני מפחדת. מפחדת לראות את המבט הסובל שלו על הפנים ולדעת שאין לי איך לעזור לו. 132 לילות אני מתייסרת בכאבים נפשיים ופיזיים כי אני יודעת מה הם עוברים, ואני יודעת שאין לי אפשרות ללכת להציל אותם. אוהד, אישי היקר והאב של הבנות שלי, פשוט נתלש מחיי ונמצא בלופ של סבל אינסופי שאין לי איך לסיים אותו. אני דואגת לו, ויותר מהכל אני מתגעגעת אליו. אני מתגעגעת לחיבוק שלו, אני מתגעגעת להרגיש איתו ביטחון, אני מתגעגעת לעידוד שלו ומהידיעה שהוא לידי והכול יהיה בסדר".
עוד אמרה בן עמי: "אני חיה בחוסר ודאות שלא נגמר, אין לי אוויר בריאות יותר. אין לי בית, המשפחה שלי התפרקה לרחבי הארץ ואין לי את הקרקע הבטוחה שלי שאוהד נותן לי. אם חזרתי לפני 132 יום ואני במצב בריאותי לא טוב, מצב נפשי מאוד קשה ואני לא מצליחה להרים את הראש מעל המים - אז מה יהיה עם בעלי לאחר חצי שנה שם? מה יהיה עם כל שאר החטופים? די אני צועקת, די. תעזרו לי, תוציאו אותו משם. כל עסקה שיש על הפרק תיקחו ותצילו את כל מי שאפשר משם".
בן עמי התייחסה למעטפת ולמענים שהיא מקבלת מהמדינה לאחר שחזרה מהשבי: "מהמדינה אני מקבלת 1,350 שקלים בחודש שזה מענק פדויי שבי. זה הסכום היחידי שאני מקבלת מהמדינה כפדוית שבי. אני יכולה להגיד לכם שמהעם אני מקבלת הרבה תמיכה, ומהמדינה פחות. אישה טובה נתנה לי דירה שאני גרה בה. יש עמותות ואנשים שעוזרים לנו. אני לא יכולה להגיד שאני מקבלת יותר מדי עזרה מהמדינה, אפילו לא כספית, ככה שרוב העזרה באה לי מהעם עצמו ולא מהמדינה".
בדיון ישבה גם ראומה, אימה של גלי טרשצ'נסקי שחזרה מהשבי. "גלי בת 14, הייתה לה יום הולדת שבוע שעבר. יש ניסיון לעזור לה, אני לא אגיד שלא. אני מצטרפת לרז שהעם שלנו פשוט מדהים ותומך", היא אמרה. "התמיכה, כמו שנאמר פה, מסתיימת ברגע שהחטוף חוזר. זאת אומרת, התמיכה הכלכלית שקיבלנו מהרגע שגלי חזרה נעצרה, והיא בעצם מקבלת כמו רז 1,350 שקלים בחודש כמו פדויי שבי של מלחמת יום כיפור, שזה לא מספיק לצרכים שלה".
לדבריה, "מבחינת גלי, הידיעה שאח שלה נרצח נודעה לה כשהיא חזרה. היא לא ידעה. היא מתמודדת גם עם אובדן של בית, של חברים, של קהילה שלא קיימת. היא בעצם נחתה מעזה לעולם חדש. אני אגיד את זה הכי גלוי והכי פשוט - אנחנו צריכים בעיקר כסף כדי לפתור הרבה מאוד בעיות שאנחנו מתמודדים איתם היום, ואנחנו עסוקים בבירוקרטיה לחפש את הכסף. יום אחד היא קמה ויום שני היא יכולה להגיד שהיא עייפה מדי אין לה כוחות, אז אני צריכה להיות זמינה בשבילה.
"אנחנו מקיבוץ בארי. בסוף השנה מסתיימת לנו הזכאות למענק אכלוס כי בארי עוברת לחצרים, ואני לא יודעת אם גלי תהיה מסוגלת רגשית להתנתק שוב מעוד מסגרת או אזור שאנחנו גרים בו עכשיו. אני פונה עם שאלות ומחכה הרבה פעמים שבועות שלמים לתשובות. אני אתן דוגמה פשוטה מעכשיו, מהשבוע האחרון - גלי מוכרת עד מאי כילדה נכה, אז קושי ראשון זה שאחרי מאי היא תצטרך להיות מול ועדה להמשך הכרה. היא לא מסוגלת להיות מול ועדה, אני יכולה להגיד את זה כבר כרגע. היא לא תצא מהבית לוועדה. היום הגיעו אליי רופאה ואחות כי היא לא הייתה מסוגלת לצאת. היו לנו שבועות מאוד קשים עכשיו, גם גלי עסוקה בחטופים שעדיין שם וזה גם משהו שמשנה לה את מצב הרוח על בסיס יומי. כל עסקה שאולי תהיה או כל אירוע כזה שמתקרב או מדובר - מאוד מאוד משפיע עליה".
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי), הגיבה לדברים ואמרה: ״יש 133 חטופים שעדיין נמצאים בשבי חמאס, חטופות שחזרו מהשבי ובהן נשים שבני זוגן נותרו בשבי. אנחנו מדינה מתקדמת, יושבות פה משפחות מבולבלות ובסוף אנחנו כאן כדי לתקן ביחד״.
ח"כ גלעד קריב אמר: "לפני כמה חודשים חברי הכנסת ולדימיר בליאק (יש עתיד) ויצחק קרויזר (עוצמה יהודית) הגישו בקשה לדיון מהיר בוועדת החוקה, שעסק בזכויות החטופים. הדיון בכוונה נשאר פתוח והדיונים נמשכים. בדיונים האלה אנחנו מסתכלים שם ממעוף הציפור על הזכויות הכלכליות והביטוחיות של החטופים, והדיון הזה ממשיך גם בפגרה. מעבר לדיונים הפורמליים אנו מקיימים אחת לשבוע שיח עם צוות מיצוי הזכויות שקם במטה המשפחות החטופים".
"בנוגע לסוגיית המעגל השני והשלישי - טרם מצאנו לה פתרון", הוא הוסיף. "מה שנאמר כאן, שיש משפחות שמי שמוביל את הטיפול והמאבק הוא מהמעטפת של השנייה והשלישית - הסוגיה הזו לא זכתה לפתרון ראוי במסגרת החוק שאופיר כץ קידם לאותה מעטפת תמיכה במשפחות החטופים והחטופות. זה לא קיבל מענה ראוי במסגרת הפיצויים שאושרו בוועדת העבודה והרווחה, זו לקונה בחוק שאנחנו מוכרחים לפתור. ארבעה חודשים אחרי ראשוני השבים והשבות ועדיין אין מענה חקיקתי בהסכם מסודר של הביטוח הלאומי שאושר בוועדת העבודה והרווחה לנושא השבים והשבות. כיום יש חוק רזה מאוד של פדויי שבי, עם מענה דק מדי לצרכיהם של השבים, ועל זה באו ואספו מן הגורן ומהיקב פתרונות שלא דורשים חקיקה. בשבוע הבא יש מליאה, ואני קורא לכל סיעות הבית להעלות את הצעת החוק בנושא לחקיקה. 80% מהבעיות ייפתרו ברגע שנעביר את הצעת החוק, הפרטית או הממשלתית. זה עלינו".
יעל גורן-חזקיה, ראש אגף מדיניות במינהלת החטופים במשרד ראש הממשלה, הודתה כי החסם העיקרי מהטבות שיוענקו למשפחות החטופים הוא חשש הרשויות מתקדימים רוחביים, והוסיפה כי מקודם תזכיר חוק בעניין פדויי שבי שירחיב משמעותית את זכויותיהם. לדבריה, הפתרונות שמובאים עד שינוי החקיקה נידונו במשרדי הממשלה וניתנו מענים וסעדים זמניים שיוארכו - עד שיהיה חוק. "חוק פדויי שבי מדבר על סכום זעום שלא נותן מענה, אבל כמענה הביטוח הלאומי נותן מענים לילדים והורים, וחטופים יקבלו את שכרם כפי שקיבלו ערב החטיפה עד שיבתם", היא אמרה, והוסיפה שבחוק החדש יוכפל מענק פדויי השבי.