בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים הובא בצהריים (יום א') למנוחת עולמים סמ"ר זמיר בורק, בן 20 בנופלו, שנהרג שלשום מירי נ"ט בג'באליה שבצפון הרצועה. בורק ז"ל, תושב בית שמש, היה לוחם צמ"ה בגדוד 601 של חיל ההנדסה. בתקרית שבה נהרג נפצע קשה לוחם נוסף בגדוד. מתחילת המבצע בג'באליה, שהחל לפני כחודשיים, נפלו עד כה 31 לוחמים.
הלווייתו של סמ"ר זמיר בורק ז"ל

1 צפייה בגלריה
סמ"ר זמיר בורק
סמ"ר זמיר בורק
סמ"ר זמיר בורק ז"ל
(צילום: דובר צה"ל)
דני בריל, דודו של זמיר, סיפר על אחיינו בשיחה עם ynet: "זמיר נקרא על שם סבו ז"ל שהיה גלונצ'יק ונלחם בשלוש מערכות ישראל. בדיוק כמו אבא שלי, זמיר היה סקרן בכל נושא. הוא לימד את עצמו לנגן בגיטרה. בשלב מסוים הוא הרגיש צורך לתרום והתנדב בארגון 'עת לעשות' עם ילדים עם צרכים מיוחדים גם בצבא הוא הלך לבקר שם חניכים. הייתה לו אכפתיות לאנשים אחרים, גם כמפקד כיתה. הוא עמד על שלו מבחינת מה הצוות שלו צריך. הוא לא ויתר על שירות משמעותי שהוא רצה לעשות ולתרום. הוא הביא אור לעולם. אין דרך אחרת להגיד את זה".
במשך שישה חודשים נכנס זמיר ויצא מהרצועה. דודו סיפר כי כשזמיר יצא הוא היה בבסיס ואמר ש"משעמם" לו ושהוא רוצה לחזור לעזה. "הוא רצה לתרום. למרות שהיו כמה מקרים קשים שהיו קרובים אליו, הוא לא היסס לרגע. לפני כמה חודשים הוא היה מהצוות שמצאו חטוף באחד הפירים. הוא היה מאוד גאה בזה שהוא היה חלק מזה. הוא לא תמיד סיפר לנו על כל מה שהוא עשה. אבל הבנו שהוא עושה דברים משמעותיים".
דני בריל, דודו של סמ"ר זמיר בורק ז"ל
(צילום: ליאור שרון)

בריאיון לאולפן ynet הוסיף בריל כי רק לפני שבועות אחדים סיפר זמיר שחווה תקרית שכמעט הסתיימה באסון, ואמר לבני משפחתו כי נ"ט פספס את הכלי הצבאי שלו בכמה סנטימטרים. "אבל הוא לא היסס, הבן אדם ידע מה התפקיד, חשב שזה היה מאוד משמעותי והיה פשוט צריך להגן על המולדת, ואין מישהו אחר שיעשה את זה".
לדברי הדוד, "הייתי שמח שאנשים ייקחו את האכפתיות של זמיר. להגיד מילה טובה, לתת חיוך, להתעניין אם מישהו לא בסדר. ככה זמיר היה. הוא פשוט היה רואה אם מישהו לא בטוב ושואל, שם יד על הכתף. זה משהו שיכול לשנות את היום או את החודש של הבן אדם. מאוד קל להיות אדישים בעולם הזה, בתקופה הזאת. אבל צריך להתחבר, במיוחד עכשיו".

"אמשיך לדבר איתך, ואתה תצטרך למצוא את הדרך לענות"

זמיר הוא החלל ה-16 מבית שמש. ג'סי, אביו של בורק, ספד לבנו בהלוויה: "אני רוצה להודות לאלוהים שהביא לי את הבן הזה. כל המשפחה מאמינה שאתה בגן עדן עכשיו ומחייך את החיוך הגדול שלך. ואולי אומר 'יום ראשון היום? איזה באסה'. בחודשים האחרונים דיברנו המון. החלום שלך היה להיות מהנדס. היית צנוע, ידעת שזה הזמן לעשות ועשית. התנדבת ועבדת. כששאלנו אם אתה צריך משהו, תמיד אמרת שיש לך הכול. אנחנו כל כך מודים על 20 השנים שהיית איתנו, אלו היו שנים מדהימות. עשית את הטוב ביותר שאפשר".
מל, האחות הבכורה, נפרדה מאחיה הצעיר: "זמירי, עשית הכול כדי שניפגש. היה לך חשוב כל כך להיות בכל מפגש משפחתי. העיקר להיות ביחד. פעם רציתי להתקשר אליך אז שלחתי לך הודעה אם אתה זמין, ידעתי שאתה בעזה ואמרת לי 'בשבילך, תמיד'. תמיד עזרת לכולם, אף פעם לא אמרת 'אין לי זמן' וכולם סמכו עליך". היא סיפרה: "שאלת אותי פעם 'איך אפשר לעזור לחניך שההורים שלו מבוגרים, מה לעשות?' תכננו שנקים ביחד עמותה לאנשים עם צרכים מיוחדים. היית צדיק נסתר. לא חלמת להיות גיבור, אבל תמיד היית ותמיד תהיה".
סבתו של זמיר ז"ל, רותי, ספדה לנכדה: "זמירי היקר שלי, אני יודעת שאתה שומע ומקשיב לי. תמיד הקשבת לי אז מדוע לא עכשיו? תמיד אמרתי לך להיזהר שם בעזה. אנחנו לא רוצים גיבורים, אנחנו רוצים אותך בבית. אני אמשיך לשלוח לך וואטסאפ כל ערב, ואתה תצטרך לענות לי איכשהו. אני אוהבת אותך לנצח, עוד נתראה שם למעלה. דרך אגב, אם מישהו מעשן שם לידך למעלה, אל תסכים, תעשה סיבוב".
מתחילת המלחמה נפלו 807 חללי צה"ל. 380 מהם נפלו מאז תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה. אמש הותר לפרסום כי בתקרית אחרת בדרום הרצועה, ליד ציר פילדלפי, נפצע באורח קשה לוחם שריון בגדוד 46 מירי נ"ט. בגבול הצפון נפצע באורח קשה לוחם שריון בגדוד 82 בחטיבה 7, במסגרת תאונה מבצעית.