"אזרבייג'ן גאה לנהל את מדיניות החוץ הריבונית שלה וההחלטה לפתוח את השגרירות בישראל היא החלטה ריבונית שלנו. אנחנו לא בוחנים את ההחלטה לפתוח שגרירות בגלל לחצים כאלה או אחרים וגם לא רואים בה סוף של תהליך. זה לא ההישג האולטימטיבי או היעד ביחסים. אנו רואים בזה יצירת כלי חשוב כדי לפתח את היחסים הבילטרליים. זה אבן דרך, אך בוודאי ובוודאי לא סוף הדרך".
כך אומר פאריז רזאייב, סגן שר החוץ של אזרבייג'ן, בריאיון מיוחד ל-ynet לאחר שאזרבייג'ן הודיעה על פתיחת שגרירות בתל אביב, צעד שיקרה כבר בחודש הבא. אזרבייג'ן, שתהיה המדינה המוסלמית שיעית הראשונה שפותחת שגרירות בישראל, כבר מינתה את מוכתר ממדוב, המכהן בתפקיד סגן שר המדע והחינוך, לשגרירה הראשון בארץ.
אזרבייג'ן היא שכנתה מצפון של איראן, ולעובדה זו יש משמעות דרמטית בנוגע ליחסים עם ישראל. ישראל, שנחשבת מדינה נערצת בדעת הקהל האזרי, מייחסת עקב כך חשיבות אסטרטגית לקשרים שלה עם אזרבייג'ן. בטהרן לא אוהבים את היחסים בין ירושלים לבאקו ובעבר דווח ששירותי הביטחון האזרים סיכלו ניסיונות פיגוע ביעדים ישראליים במדינה.
ב-14 בנובמבר פרסם השב"כ האזרי הודעה על חשיפת תא ריגול איראני שפעל במדינה, אסף מידע על פעילויות של שגרירויות שונות באזרבייג'ן, ועקב אחרי יחידות ומפקדים בצבא. אז לא נמסר באילו מדינות מדובר, אבל גורמים אזרים אמרו ל-ynet שאחת השגרירויות שהייתה יעד של אותו תא היא שגרירות ישראל. אחד הפעילים, אזרח אזרי, גויס על ידי משמרות המהפכה בעת שלמד לימודי דת באיראן.
אזרבייג'ן היא ספקית האנרגיה הגדולה ביותר של ישראל, ואילו ישראל היא אחת מספקיות הנשק הגדולות של אזרבייג'ן, ובראייתם נשק זה תרם רבות לניצחון במלחמה ב-2020 מול ארמניה, מלחמת נגורנו קרבאך השנייה.
בסוף השבוע שעבר שוחח שר החוץ אלי כהן עם שר החוץ של אזרבייג'ן ג'ייהון ביירמוב, הודה לו על החלטת באקו לפתוח שגרירות בישראל והזמין את השר האזרי לארץ. ביירמוב צפוי להגיע לישראל בחודש אפריל.
השר כהן ביקש למסור לנשיא אילהם אלייב את הערכת ממשלת ישראל על הצעד והביע תקווה כי אלייב יגיע לביקור בישראל בהמשך השנה. כהן אמר לביירמוב כי אזרבייג'ן היא "ידידה קרובה ועוגן אזורי חשוב, והיא מוערכת מאוד בישראל גם לאור יחסי הסובלנות בין הדתות וקיומה של קהילה יהודית עתיקה במדינה". בנוסף שוחחו השרים על המצב האזורי, וכמובן גם על עניין איראן.
סגן שר החוץ רזאייב, המחזיק בתיק ישראל במשרד החוץ האזרי, אומר בריאיון ל-ynet כי הפוטנציאל לקידום היחסים בין המדינות הוא עצום: "ישראל ואזרבייג'ן מרוחקות גיאוגרפית, אך מחוברות בקשרים הדוקים, כולל קשרים היסטוריים. אזרבייג'ן גאה שמעולם לא הייתה אצלנו אנטישמיות ותמיד היה כבוד גדול לקהילה היהודית שתמיד הייתה חלק אינטגרלי של החברה. הסחר בין המדינות גדל והיחסים מתפתחים ומתרחבים לתחומים אחרים כחינוך ומחקר. אנחנו לומדים מהניסיון המוצלח של ישראל בתחום החדשנות, בהתפלת מי ים. הפוטנציאל אדיר".
רזאייב סירב לאשר שחברי התא שנעצרו בנובמבר על ידי שירותי הביטחון של אזרבייג'ן תכננו לפגוע ביעדים ישראליים או יהודיים. כל מה שהסכים לומר בנושא הוא זה: "אחת המשימות העיקריות שלנו הוא לספק ביטחון בכל השטח שלנו לאזרחים שלנו, לקהילה הדיפלומטית ולאורחינו, ונמשיך לנקוט בכל הצעדים הנדרשים בהקשר זה".
עד כמה מדינת ישראל מוערכת על ידי העם האזרי?
"מדינת ישראל והעם היהודי לא נתפסו מעולם באזרבייג'ן כמשהו זר. יש לנו קהילה יהודית ייחודית, היו מורים יהודים, רופאים, מדענים, ועוד ועוד. במלחמות נגורנו קרבאך הראשונה והשנייה היו קצינים יהודים שנולדו באזרבייג'ן ונלחמו להגנת המולדת. המקרה המפורסם ביותר הוא של אלברט אגרונוב, מפקד טנק במלחמת קרבאך הראשונה. יש ריאיון מפורסם איתו שבו הוא נשאל 'אתה יהודי, למה אתה נלחם כאן? אתה יכול לעשות עלייה ולחיות ברווחה בישראל. הוא ענה באזרית: 'אני נלחם על האדמה שלי. גדלתי פה וזאת האדמה שלי'. אגרונוב נהרג למחרת. יש אנדרטה לזכרו וקברו נמצא בפנתאון הלאומי שלנו. יש אנשים שמגדירים את היחסים של אזרבייג'ן וישראל כנורמליזציה. זה לא נכון. אין מה לנרמל, מעולם לא היה סכסוך בינינו".
מה היה חלקה של אזרבייג'ן בפיוס בין ישראל לטורקיה?
"אזרבייג'ן תמיד קראה ליחסים טובים בין כל חבריה ושותפיה. בכל פעם שאנחנו מרגישים שאנחנו יכולים לתמוך בתהליך כזה ניסינו להציע תרומה צנועה. אנו מאמינים שיחסים טובים בין ישראל לטורקיה הם פקטור חיובי לאזור שלנו. יש חוסר יציבות בעולם, כולל באזורנו, ויחסים טובים וקונסטרוקטיביים בין ישראל לטורקיה זה תהליך טוב וחשוב".
אתה יכול לאשר שישראל סיפקה לאזרבייג'ן מערכת כיפת ברזל?
"אין לי פרטים על זה".
מדוע אזרבייג'ן עדיין מצביעה נגד ישראל באו"ם?
"אזרבייג'ן חברה בכמה ארגונים בינלאומיים כמו ארגון מדינות האיסלאם וארגון המדינות הבלתי מזדהות. לארגון זה עמדות מסורתיות שאנחנו לא יכולים להתעלם מהן או לצאת נגדן. לצד זאת, חשוב לזכור שאזרבייג'ן כוננה קשרים עם ישראל כבר ב-1992, ושגרירות ישראל באזרבייג'ן פועלת עשרות שנים. אזרבייג'ן לא הייתה חלק מחרם או אמברגו נגד ישראל".
מסע לקרבאך
הדרך לנגורנו קרבאך, מרחק שש שעות נסיעה מבאקו הבירה, עוברת בכביש חדש המכונה "כביש הניצחון". בצדיה שלטים עם תמונות של חיילים אזרים שנהרגו במלחמה, והכיתוב "שהידים".
מדובר באזור עימות כבר יותר מ-100 שנה. ב-1924 הוכרז האזור כרפובליקה אוטונומית בתוך אזרבייג'ן, ובה רוב לארמנים הנוצרים. בסוף שנות השמונים, לפני התפרקות ברית המועצות, החריפו העימותים – והן ארמניה והן אזרבייג'ן תבעו בעלות על חבל הארץ.
הכיבוש ב-1991 של קרבאך על ידי ארמניה נחשב טראומה לאומית באזרבייג'ן, עם 30 אלף הרוגים ו-800 אלף אזרחים שנעקרו מבתיהם. אזרבייג'ן הייתה אז מדינה צעירה, וארמנים בתמיכת יחידות של הצבא הסובייטי כבשו 20 אחוז משטחה.
במשך עשרות שנים בנו האזרים צבא חזק בתמיכת טורקיה וישראל, ובמלחמת קרבאך השנייה בספטמבר 2020, שנמשכה 44 ימים, הם כבשו בחזרה 95% מהשטח. הרוסים יצאו מיד להגנת בני בריתם הארמנים וכפו על האזרים הפסקת אש.
כיום אזרבייג'ן משקמת את קראבך ומשקיעה מיליארדי דולרים בסלילת כבישים, הקמת שלוש שדות תעופה, מסילות ברזל ומבני מגורים. נגורנו קרבאך נחשבת לשווייץ של האזור, עם הרים מושלמים ונוף עוצר נשימה, ובאזרבייג'ן מאשימים את ארמניה בהפיכת קרבאך לעיי חורבות, בהרס בתי קברות עתיקים ובהפיכת מסגדים לאורוות.
הבדלנים הארמנים שולטים עדיין על 5 אחוז מהשטח ומחוברים לארמניה באמצעות "מסדרון לצין", ציר באורך 60 ק"מ שמאובטח על ידי הכוח לשמירת שלום של רוסיה שמונה כ-2,000 חיילים. באזרבייג'ן מאשימים את רוסיה בכך שהיא מאפשרת בעצימת עין העברת ציוד צבאי מארמניה לבדלנים בקרבאך, וטוענים כי הבדלנים "שודדים" זהב ומחצבים מהאזור, וגורמים נזק אקולוגי. בחודש האחרון פעילי סביבה אזרים מפגינים ליד העיירה שושה שצמודה ל"מסדרון לצין", תוך שהם מניפים את דגלי אזרבייג'ן אל מול החיילים הרוסים.
שושה היא בירת התרבות ההיסטורית של אזרבייג'ן. הארמנים כבשו את העיר ב-1992, ובימים האחרונים של מלחמת קרבאך השנייה האזרים כבשו אותה בחזרה. שם מספרים על קרב הירואי. לדבריהם, "ניתנה הנחיה לא להשתמש בארטילריה ומל"טים כדי שלא לפגוע בעתיקות. כוח קומנדו שמנה עשרות חיילים טיפס בחבלים על מצוק כשהוא מצויד רק בסכינים ונשק קל, וניהל קרבות פנים אל פנים מול חיילים ארמנים".
אזרבייג'ן מתכננת להחזיר את החלק האחרון מחבל נגורנו קרבאך שעדיין בשליטת ארמניה? ייתכן פתרון של שלום או שנראה שידור חוזר של המלחמה?
פאריז רזאייב: "האזור שלנו חווה מספיק מלחמות, הרס וסבל, ואנחנו מאמינים שהקונפליקט הסתיים בחתימה על המסמך בנובמבר 2020 על ידי אזרבייג'ן, ארמניה ורוסיה. הארמנים עדיין צריכים להסיג את כוחות הצבא שנותרו באזרבייג'ן. אנחנו עובדים קשה על שיקום האזור והשקענו בכך מיליארדי דולרים. בנינו שני שדות תעופה בשטח המשוחרר ועכשיו בונים עוד אחד, סללנו מאות קילומטרים של כבישים מהירים, אנחנו בונים מחדש מסילת רכבת לאזור. אם וכאשר הצד הארמני יציית ליישום ההסכם – הקשר הישיר בין אזרבייג'ן וארמניה יחודש".
רוסיה היא מתווך הוגן בין ארמניה לאזרבייג'ן?
"רוסיה מובילה ערוץ הידברות אחד, גם האיחוד האירופי מוביל ערוץ ויש ערוצים נוספים. הבעיה נוגעת בראש ובראשונה לארמניה שנראה שתקועה במנטליות של עימות. הם חושבים שיש אג'נדה סמויה בהצעות שלנו, אנחנו חושבים שהצעת השלום שהצענו היא הדרך הטובה לאזור כולו. הצענו לארמניה נורמליזציה, ייסוד קשרים, פתיחת כבישים. ארמניה פושטת רגל, זה יעזור לה לשקם את הצבא והכלכלה. בזבזנו שנים רבות בסכסוך הזה ועכשיו הוסרה ולא קיימת עוד בעיית המפתח. יש בסיס טוב להמשיך את הנורמליזציה".
בכיר במשרד החוץ המקומי, פאריד שפייב, אומר שכיום לארמניה אין כוח צבאי מול אזרבייג'ן: "המשבר נפתר כי ארמניה כמעט נעלמה צבאית משטח אזרבייג'ן למעט שטח קטן מאוד. אני לא חושב שתהיה מלחמה. אני חושב שאזרבייג'ן צוברת כוח וארמניה תשקול מחדש את גישתה ותחתום הסכם עם קשרי כלכלה. הארמנים לא יכולים להילחם בנו היום. אין להם כוח צבאי או דמוגרפי להילחם בנו".
שפייב סבור שטכנולוגיה ישראלית יכולה לעזור בשיקום נגורנו קרבאך. בתשובה לשאלה הוא מאשר שאיראן מסייעת לארמנים אך לנוכח מה שקורה היום באיראן מול גל המחאות, ספק אם לסיוע האיראני יכול להיות ערך מוסף לארמנים.
פורסם לראשונה: 23:36, 20.01.23