שכונת שייח ג'ראח לאחר ההחלטה לוותר על הפשרה

המשפחות הפלסטיניות בשכונת שייח ג'ראח שבמזרח ירושלים דחו היום (שלישי) את הצעת הפשרה שהציע בית המשפט העליון בחודש שעבר, שהייתה הופכת אותם ל"דיירים מוגנים" ומשאירה אותם בבתיהם למשך 15 שנים - או עד להשגת הסדר.
"סירוב זה בא מתוך אמונתנו בצדקת ענייננו ובזכותנו לבתינו ולמולדתנו, למרות היעדר כל ערבויות מוחשיות לחיזוק נוכחותנו הפלסטינית בירושלים הכבושה על ידי כל מפלגה או מוסד", נמסר בהודעה שפרסמו תושבי השכונה.
3 צפייה בגלריה
הפגנה מחוץ לבית המשפט העליון
הפגנה מחוץ לבית המשפט העליון
הפגנות נגד פינוי המשפחות משייח ג'ראח
(צילום: רויטרס)
על פי הפשרה שהציע בית המשפט העליון, ארבעה נציגי המשפחות יוכרו כדיירים מוגנים בבתים בשכונה, וכל משפחה כזו תשלם דמי שכירות לעמותת "נחלת שמעון" שרכשה את הקרקעות שעליהן נמצאים הבתים. בהצעה נאמר כי עד להכרעה סופית על הזכויות בקרקע יראו ב"נחלת שמעון" בעלים, והדיירים ייחשבו לדיירים מוגנים.
"אף אחד לא לחץ עלינו לקבל את ההחלטה הזו", אמר עארף חמאד, דובר השכונה. "יחד עם זאת, אנו דורשים מהקהילה הבינלאומית - שתמיד גינתה את עקירתנו וכינתה זאת פשע מלחמה - לעמוד באחריותה כדי להרתיע את בתי המשפט בישראל מלגרש אותנו משכונתנו, שעליה הגנו במשך דורות ודורות".
3 צפייה בגלריה
ההודעה שהוציאו תושבי השכונה
ההודעה שהוציאו תושבי השכונה
ההודעה שפרסמו תושבי השכונה
תושבי השכונה מאשימים את ישראל ב"גניבת הבתים", כמו גם גם הרשות הפלסטינית, סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם (אונר"א) וירדן, שבנתה את השכונה כפרויקט דיור לפליטים בשנת 1956. ברשתות החברתיות הופצו היום כרוזים שקוראים לתושבי מזרח ירושלים להגיע לשכונה בשעה 20:00 כאות תמיכה בהחלטת התושבים.
הסוגייה הנפיצה, שהפלסטינים קידמו בעולם כאחד הגורמים שהובילו לפרוץ מבצע "שומר החומות" בחודש מאי, הגיעה לעליון במסגרת בקשת רשות ערעור אזרחי של דיירים במתחם בשכונה. זאת לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורם של שמונה תושבי מזרח העיר, בעלי תעודת זהות ישראלית, שהם או בני משפחתם מחזיקים דירות בשכונה, במתחם נחלת שמעון, סמוך לקבר שמעון הצדיק.
3 צפייה בגלריה
הפגנה בשייח ג'ראח
הפגנה בשייח ג'ראח
(צילום: עמית שאבי)
התושבים טוענים כי הם רכשו ב-1956 בתים שנבנו בשכונת שייח ג'ראח על ידי משרד השיכון הירדני. לטענתם, הם או אבותיהם קיבלו הסכמים שלפיהם ויתרו על "תעודת פליט" ובתמורה קיבלו לרשותם את הדירות. לטענתם, לא נעשה הסדר לקרקע.
בהמשך השטח הגיע לידיה של "נחלת שמעון" שטוענת כי רכשה כדין את הזכויות מוועדים שהיו בעלי הקרקע לפני 1948 ואף חידשו את הרישום ב-1972. המחוזי כאמור קיבל את טענת "נחלת שמעון", וקבע כי יש לפנות את המשפחות, שערערו על החלטה זו".