החלטה עם משמעויות מרחיקות לכת: בעקבות מצוקת הכליאה החריפה, הנחה שירות בתי הסוהר (שב"ס) את משטרת ישראל לא להעביר למעצר במתקניו עצורים בגין כניסה לישראל בצורה בלתי-חוקית, כלומר פלסטינים ששוהים בארץ בניגוד לחוק (שב"חים). ההחלטה, שנתקלה בתדהמה וביקורת, מצביעה על תסכול ובלבול במערכת האכיפה והמשפט בזמן שבו המדינה מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים רבים לנוכח המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר.
עדות למדיניות החדשה נחשפה במהלך דיון שנערך ביום חמישי שעבר בבית משפט השלום בתל אביב. בשעת בוקר דווח למשטרה על שני חשודים שמשוחחים בערבית ליד תחנת דלק בחולון. צוות סיור משטרתי שהגיע למקום זיהה כי השניים, קטין ובגיר פלסטינים, שוהים בישראל ללא אישור. השניים נעצרו, נחקרו והובאו לבית המשפט.
שופט הנוער ניר זנו, שהאריך את מעצרו של הקטין ביממה, ציין בהחלטתו כי "שחרורו של החשוד בשלב זה של החקירה עלול לחבל בהשלמתה. כמו כן מדובר בשהייה בישראל בעת מלחמה, כשיש סגר כללי על השטחים ולכן המסוכנות גבוהה יותר".
פרקליטתו של החשוד הבגיר (24) מטעם הסנגוריה הציבורית, אמרה בדיון: "אני לא מצליחה להבין למה הוא נעצר מלכתחילה, אבקש מבית המשפט לבחון את הדיווח. טענה של מצב ביטחוני לא מחזיקה מעמד משפטי לצורך מעצרם של חשודים. מדובר במי שאין לו כל עבר ואין לו כניסות קודמות. הנוהל קובע גירוש במקרים מהסוג הזה. אציין שתחנות המשטרה, חרף המצב הביטחוני, מגרשות נעדרי כניסות קודמות. אין כאן חשש לשיבוש, אבקש מבית המשפט לגרש אותו".
השופטת אביטל אמסלם, שהחליטה לשחרר את החשוד הבגיר בערובה ובתנאים מגבילים, כתבה בין היתר בהחלטתה: "מדובר בחשוד שזוהי הסתבכותו הראשונה עם החוק. הוא נעדר עבר פלילי וגם נעדר תיקים פתוחים נוספים. על אף המצב הביטחוני, בשלב זה בעבירות מסוג זה, גם כאשר קיים חשד סביר, המדיניות היא, לפחות כפי שאני עדה לה באולמי, לגירושו של השוהה הבלתי-חוקי. לציין גם כי לא עולה מתיק החקירה מעורבות בעבירה נוספת אשר בדרך כלל נלווית לעבירות שב"ח או סיכון לציבור באופן זה או אחר".
נציג המשטרה ביקש עיכוב ביצוע על החלטת השופטת, ושחרורו של הפלסטיני עוכב עד לדיון שנערך למחרת בבית המשפט המחוזי בעיר. עו"ד חגית רחמני, שמייצגת את החשוד מטעם הסנגוריה הציבורית, אמרה בדיון כמה דברים חריגים: "אני יכולה להגיד היום שהשב"חים שזו כניסתם הראשונה - אם יובאו או לא יובאו לבימ"ש זה עניין של מזל, ואני מדברת על אזור תל אביב רבתי, למה? זה עניין של הקצאות תחנה".
היא הוסיפה: "לכל תחנה יש הקצאות מעצרים, מי שלא סיים את המכסה יביא לבית המשפט, ומי שלא סיים - לא יביא. ראיתי בבני ברק שב"ח ששוחרר כי לא היו להם הקצאות. לשב"ס אין מקומות, הם ישנו על הרצפה בתחנת משטרה בחולון. אבו כביר לא מוכן לקלוט". לשאלת בית המשפט, החשוד אישר בדיון כי הוא ישן בתחנת משטרה בחולון.
נציגת המשטרה עו"ד לילך לוי אמרה בדיון בתגובה לדבריה החריגים של רחמני: "אני לא יודעת מאיפה חברתי טוענת את הטענות לעניין 'המכסות', אין הנחיה ואין בסיס לזה. מה שנקבע לגבי הקטין יפה ביתר שאת גם לגבי הבגיר, נבקש אפשרות להגיש כתב אישום תוך כדי מעצר". השופט המחוזי דורון חסדאי דחה את ערר המשטרה, ולאחר שהרחיב את רשימת התנאים המגבילים - החליט לשחרר את הפלסטיני הבגיר לביתו.
פעילות למעצר שב"חים
(צילום: דוברות המשטרה )
גורם במערכת אכיפת החוק אישר ל-ynet כי אכן יש מדיניות הקצאת לכל תחנה משטרתית. הגורם ציין כי "בפיקוד הבכיר בשב"ס אמרו למשטרה 'אל תביאו לנו שב"חים רק על עבירות שב"ח בלבד. אם תפסתם שב"ח עם עבירה נלווית - תוכלו להביא לנו'".
גורם בכיר במשרד לביטחון לאומי אמר בהתייחסו לנושא כי "אבו כביר זה כמה חודשים הפסיק לקבל שב"חים 'עצורי ימים', אלא אם מדובר בכאלה עם כתבי אישום, או שלשב"ח יש עבירה נלווית כגון גניבה, פריצה וכו'". הגורם אישר כי פלסטיני שנכנסים לישראל בניגוד לחוק ללא עבירות נלוות לא מתקבלים בשב"ס.
בשל מצוקת הכליאה הקשה, חלק מהאסירים והעצורים ישנים על מזרנים על הרצפה. בשב"ס, כך מתברר, אכן יש הנחיה לא לקלוט שב"חים ללא עבירה נלווית ובמקרה שזאת הפעם הראשונה שבה הם נתפסים. גורמים בשב"ס אמרו כי "אם המשטרה בוחרת לעצור שב"ח ללא עבירה נלווית, וידוע שהוא משתחרר ממילא, שהיא תדאג למצוא לו מקום לינה כעצור בתחנות שלה. למה להעמיס עצורים שלא קורה איתם שלא קורה איתם דבר על בתי המעצר ובתי הסוהר?".
שטחים ציבוריים הפכו לתאי כליאה
מאז מתקפת מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר, מצבת העצורים והאסירים קפצה ביותר מ-50%. כיום כלואים באחריות שב"ס יותר מ-21 אלף אסירים ועצורים, כ-9,000-8,000 מהם אסירים פליליים, והשאר אסירים ביטחוניים ומחבלי נוחבה שנעצרו אחרי תחילת המלחמה. התקן עומד על 14,500 אסירים ועצורים שיש עבורם מקומות כליאה. בעקבות המצוקה, הפכו שטחים ציבוריים בבתי הכלא לתאי כליאה. שב"ס גם מתקשה לקלוט את כמות פעילי הטרור שנעצרים בעזה וביהודה ושומרון.
במג"ב ציינו כי מתחילת המלחמה נעצרו בשטחי יהודה ושומרון 3,500 פעילי טרור - 1,500 מתוכם מזוהים עם חמאס. מ-1 בינואר עצרו לוחמי מג"ב 2,134 שב"חים בישראל. במג"ב מודעים למצוקת הכליאה, ואומרים כי כל שב"ח עובר חקירה ואם מדובר בעצור ללא עבירה נלווית, וזאת הפעם הראשונה שנתפס, הוא מועבר לאחד המעברים ושם משוחרר לשטחי הרשות. במג"ב ציינו כי רק ל-310 שב"חים מכלל העצורים מתחילת השנה יוחסה עבירה נלווית.
הסנגוריה הציבורית פרסמה בחודש שעבר דוח על מצב הכליאה הקשה. בדוח צוין כי "על רקע המצב הביטחוני, בחודשים האחרונים עדה הסנגוריה הציבורית למשבר כליאתי חסר תקדים, שבמסגרתו מצופפים עצורים ואסירים - הן פליליים והן ביטחוניים - למרחב מחיה בלתי אנושי ואף לכדי הלנה על הרצפה. קרוב למחצית מן הכלואים בישראל מוחזקים בתנאי צפיפות קשים"
עו"ד נתנאל לגאמי, המשנה לסנגורית הציבורית הארצית, אמר: "מדינת ישראל נמצאת במשבר כליאה קיצוני שבמסגרתו עצורים ואסירים מולנים על הרצפה ובחלק מהמקרים בתחנות משטרה שאינן מותאמות להלנת עצורים, תוך פגיעה משמעותית בזכויותיהם הבסיסית כבני אנוש. בדוח תנאי הכליאה שפרסמה, הסנגוריה הציבורית הציעה מספר פתרונות עומק למשבר, בהם שינוי במדיניות המעצרים המרחיבה של משטרת ישראל, שימוש מוגבר בחלופות כליאה ושינוי המדיניות בדבר שחרור מוקדם של אסירים שיתרת מאסרם לא ארוכה. הסנגוריה הציבורית קוראת לכל הגורמים לשתף פעולה על מנת לפתור באופן מהיר ואפקטיבי את המשבר הקיים".
