(צילום: אסף חן)
"משרד החינוך שולף תוכניות ממוחזרות מהמגירה במקום מענה אמיתי להתמודדות עם צונאמי תופעות האלימות הקשות בבתי הספר בעקבות הקורונה". כך תוקפים בחריפות מנהלי בתי ספר את התוכנית של שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא-ביטון, להתמודדות עם האלימות הקשה והקיצונית.
מנהלי בתי ספר אמרו כי התוכנית שהופצה השבוע ישנה, רוויה בסיסמאות מוכרות וריקות, ואין בה מענה לפתרון הבעיה. בתחילת השבוע נחשפה ב-ynet וב-"ידיעות אחרונות" תופעה קשה של אלימות פיזית, ונדליזם, שתייה ועישון – גל הדף של הקורונה במערכת החינוך המכה בעוצמה מאז נפתחה שנת הלימודים. שרת החינוך הודיעה על "תוכנית עבודה מקיפה" נוכח העלייה החדה באירועי האלימות וההקצנה שלהם. בדברי ההסבר נאמר, כי התוכנית כוללת חלק מהמסקנות שעלו במסגרת דיון החירום שכינסה.
הסתה לאלימות בבית ספר יסודי בתל אביב
אחת ההמלצות תיושם היום (ה') ובמסגרתה תעצור הבוקר מערכת החינוך את כל הפעילויות הלימודיות והחינוכיות לטובת עיסוק בנושאי האלימות והשלכותיה ההרסניות על חיי החברה. בתוכנית, בין השאר, פתיחת מוקד מיוחד לחרמות, מתן כלים למורים לזיהוי ולטיפול בבעיות אלימות, שיבוץ איש צוות שייתן מענה לבעיות אלימות בשטח בית הספר, איתור בעיות בדידות אצל תלמידים, שיח פעמיים בשבוע על האלימות ועוד.
מנהלי בתי הספר הגיבו באכזבה ודרשו להחזיר סמכויות למנהלים ולמורים במקום המלצות שמרביתן קיימות. המנהלים מדגישים, כי בלי מענה מיידי למחדל המתמשך של מחסור ביועצות חינוכיות, פסיכולוגים ומטפלים, לא ניתן להתמודד עם האלימות.
"בליל תוכניות מהעבר בלי עומק"
דליה פרץ, יו"ר תא המנהלים בהסתדרות המורים ומנהלת בית הספר היסודי מיתר, אומרת כי מדובר בתוכנית שנשלפה בבהילות. "אנחנו זועקים מתחילת השנה, עכשיו התעוררו ושולפים תוכנית נלעגת ולא רצינית", אמרה פרץ. "משרד החינוך מנותק מהשטח, מנהלים ומורים חשים בודדים ומופקרים. זוהי תכנית בהולה שמשדרת היסטריה ומעוררת ייאוש. שלפו בליל תוכניות מהעבר בלי עומק. משרד החינוך חושב שחיכינו להם ושלא קיימנו שיחות עם התלמידים. זה אבסורד. יורים היסטריה ופאניקה רק כדי להגיד 'אנחנו עושים'".
לדבריה, עצירת הלימודים ליום אחד לא תפתור את הבעיות הקשות של המערכת ואת ההתמודדות עם עלייה קיצונית של ילדים שחווים מצוקות רגשיות. “בשנה שעברה בזמן הקורונה קיבלנו יותר משאבים, חילקו את הכיתות לקפסולות, קיבלנו שעות הוראה נוספות ואילו כעת כשאנחנו מנסים להרים את הראש מעל המים, במקום לעזור מפריעים לנו".
מנשה לוי, יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים, אמר כי אחד הגורמים המרכזיים לבעיית האלימות היא העובדה שאין כמעט סמכויות ענישה מול תלמידים אלימים. "משרד החינוך נטל מהמנהלים והמורים כמעט את כל סמכויות הענישה שהיו להם בעבר", אמר לוי. "גם לאחר שמוצו כל ההליכים והוחלט לסלק תלמיד, יכול מנהל המחוז להטיל וטו על ההחלטה".
חיים בדש, מנהל תיכון מקיף יהוד, אמר כי החזרה לשגרה לאחר שנה וחצי שבהן שהו התלמידים בבית, הביאה עימה קשיים ואתגרים רבים. "אני שומע קללות ורואה הרבה יותר ילדים עצובים. הקשרים החבריים נפגעו באופן מהותי וזה מוביל לאלימות ולאובדן משמעת. אני מנסה להחזיר תלבושת אחידה וגם זה לא קל", אמר בדש. לדבריו, עצירת חירום ליום אחד לא תעשה את השינוי. "הגיע הזמן שייתנו למנהלים ולמורים כלים להתמודד עם תלמידים ולא תוכנית שמסתובבת סביב עצמה".
אמיר פוני, מנהל בית הספר היסודי "יד לבנים" בפתח תקווה: "לא ניתן לפתור כאלה תופעות רחבות של אלימות בכך שמייחדים יום לשיח על אלימות. המנהלים צריכים לקבל חופש פעולה, משאבים, סמכות ואמון וגמישות ניהולית אמיתית. אנחנו מרגישים מופקרים ומזה זמן זועקים זעקה קשה שאינה נשמעת. אנחנו רואים התמוטטות של מערכת החינוך, והמצב הולך ומידרדר.
"כדי להבין את המצב צריך להיכנס לתוך בית הספר ולראות עם מה אנחנו מתמודדים. אנחנו זקוקים לפסיכולוגים באופן תדיר, יום-יומי. לאחר חזרה מתקופת הקורונה קיבלנו תלמידים במצב מאוד מורכב. לא אגזים אם אומר שאחד מכל שני תלמידים נמצא במצב נפשי של כניעות, הורים לא מצליחים לתפקד, תלמידים משתמשים באלימות פיזית ומילולית אחד כלפי השני וכלפי צוותים".
