ג'ידא רינאוי זועבי הגיחה לעולם הפוליטי בזכות מפלגת מרצ ובן לילה הפכה מפעילה ציבורית אלמונית בציבור היהודי לחברת כנסת שמכתיבה מהלכים ברומה של המדינה, עד כדי הכשלת חוק הגיוס שעליו נאבקת ישראל החילונית כבר עשורים. ועדות על גבי ועדות הוקמו לצורך הסדרת גיוס החרדים (או אי-גיוסם), והנה הגיעה רינאוי זועבי, כביכול נטולת כל קשר לסוגייה, והצליחה לעכב חקיקה שעומדת בלב אחד הנושאים הכי טעונים בציבור היהודי.
ההתנהלות שלה גרמה להרבה גבות להתרומם. למה שח"כית ערבייה, שאמורה להיות מחויבת להצלחת הקואליציה שבה היא חברה, תפגין את שריריה הפרלמנטריים כדי להכשיל חוק שלכאורה אין לה בו עניין אידיאולוגי או פוליטי?
ההסבר שלה למהלך ("היה חשוב לי להעביר שהפוליטיקאים הערבים בקואליציה הם לא גוי של שבת"), נשמע מופרך מלכתחילה, ועובדה שהיא שינתה את עמדתה כעבור שבועיים כאשר החוק הובא להצבעה חוזרת. רק שוטים חשבו שלא קרה דבר בין שתי ההצבעות, וכיום כבר לא צריכים אפילו לנחש: התשובה ניתנה כאשר יצאה ההודעה שלפיה שר החוץ יאיר לפיד מינה את ח"כ רינאוי זועבי לקונסולית הכללית של ישראל בשנגחאי, סין.
היא תדרבן את משרד החוץ לפתוח את שעריו בפני צעירים ערבים, ולאו דווקא בתחומים המדיניים העלולים להעמיד אותם בפני דילמות לאומיות. יש מספיק תפקידים ניטרליים
קשה להשתחרר מהרושם שהיא סחטה את התפקיד על ידי כך שהבהירה לקואליציה שהיא לא נמצאת בכיס שלה, ושהיא יודעת להיות זאבה בודדת בין זאבים. התנהלותה בפרשת חוק הגיוס – נגד הקואליציה ונגד מפלגתה - רמזה שכפי כמו שהפילה את אותה הצבעה, היא עלולה להפיל גם את הממשלה ולסכל בבוא העת את המינוי לפיד לראש ממשלה. לא נותרה לו ברירה אלא להקדים תרופה למכה.
עד כאן על הדרך החתרנית שהביאה אותה לתפקיד. ועכשיו למהות: נציגה ערבייה בשירות החוץ של מדינת ישראל.
אנשי ימין מהקואליציה והאופוזיציה, כמו יועז הנדל ויואב גלנט, תהו איך תוכל רינאוי זועבי לייצג נאמנה את ישראל הציונית שעה שהיא טוענת שמדובר במדינה כובשת. אבל אני סבור שמדובר בצעד מבורך. הגיעה העת שישראל היהודית תשלב את הערבים בשירות החוץ שלה. גם מהסיבות הברורות – ייצוג לגיטימי של אזרחים לגיטימיים – אבל גם מהסיבה שכיום חוששים אזרחים ערבים בחו"ל להסתייע בנציגויות ישראליות מחשש שיזכו לכתף קרה. כעו"ד טיפלתי בעבר במקרים כאלה.
- לכל הטורים של עו"ד שקיב עלי - לחצו כאן
הערבים אזרחי ישראל משתלבים בכל תחומי החיים ונוכחותם ניכרת, אבל להבדיל מהדרוזים למשל, עד כה לא כמעט היה להם אף נציג בשירות החוץ. אפשר לראות את זה באופן סמלי בדור הצעיר: הסטודנטים הערבים מתרחקים ממקצועות מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים. בנוסף, מעבר לשוויון הנדרש, ייצוג על ידי ערבים יכול להמתיק את שמה של ישראל בעולם.
עו"ד שקיב (שכיב) עליאך לצד זאת, ובמקרים מסוימים, עלולה להתעורר התנגשות בין הזהות הישראלית של רינאוי זועבי לבין הזהות הלאומית שלה. בעיקר יבלוט הדבר בזמנים של מתח על רקע לאומי כמו מלחמה או מאבקים פנימיים בין ערבים ויהודים, דוגמת המאבק על שיחי ג'ראח. בשלב זה נראה שרינאוי זועבי לא תצטרך להתמודד עם קונפליקטים שכאלה, מאחר שעיקר תפקידה יהיה קידום אינטרסים כלכליים של ישראל, ובעניין זה היא תוכל למלא את תפקידה על הצד הטוב והנאמן ביותר.
ככל שתטיב למלא את שליחותה, היא לבטח תדרבן את משרד החוץ הישראלי לפתוח את שעריו בפני צעירים ערבים, ולאו דווקא בתחומים המדיניים העלולים להעמיד אותם בפני דילמות לאומיות. יש מספיק תפקידים העונים על ניטרליות שכזו.
- עו"ד שקיב (שכיב) עלי הוא פעיל חברתי העוסק בחברה הערבית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
