משרד הביטחון הכיר בחייל ששירת במחסומים כנכה צה"ל, אחרי שלקה באנמיה אפלסטית - מחלת דם קשה שבה מח העצם מפסיק לייצר מספיק תאי דם לצורך תפקודו התקין של הגוף. הצעיר סיפר שבמסגרת שירותו הצבאי הוא נאלץ לבצע בדיקות ביטחוניות יסודיות לאלפי מכלי דלק של משאיות ומכוניות של פלסטינים שביקשו להיכנס לישראל. לטענתו, הוא לא קיבל כל ציוד מגן מתאים לשם כך - ובהמשך, כשהתלונן על שטפי דם בידיים ודימום מהפה, זכה ליחס צונן מיחידתו.
פרקליטו של החייל, עו"ד יואב אלמגור, ציין בבקשת התביעה למשרד הביטחון, כי כאשר החייל התגייס לצבא נקבע לו פרופיל 72. הוא עבר הכשרה כלוחם והוצב לשרת במחסומים. העבודה במחסומים הייתה במשמרות של ארבע עד 12 שעות למשמרת ולפעמים אפילו משמרות של 24 שעות עד 48 שעות, בגלל חוסר בכוח אדם או צורך מבצעי מיוחד.
לפי תצהיר שצירף החייל לתביעה, העבודה במחסומים הייתה כרוכה בין היתר בחשיפה מתמדת לאדי דלק ולגזי פליטה ממכוניות. בעוד החייל וחבריו חויבו באופן שוטף לפתוח מכלי דלק ולבדוק אותם ביסודיות, הם לא צוידו במסכות מתאימות. החייל מציין כי סבל מאדי הדלק והריחות הקשים אך לא הייתה לו ברירה אלא לבצע בדיקה יסודית בכל משאית.
"הייתי בעמדה של המשאיות שהבדיקה שם קשה יותר, כי היינו צריכים לבצע בדיקה מעמיקה יותר. כשטנק הדלק גדול יותר ומאפשר לפעמים הכנסת חלק מהראש פנימה", טען החייל.
4 צפייה בגלריה
"לא ניתן לשלול שהחייל לא נחשף לרמה שיכולה הייתה לגרום למחלת דם חריפה". משרד הביטחון בתל אביב
(צילום: shutterstock)
שלוש שנים לאחר הגיוס לצבא הוא אובחן כמי שסובל משטפי דם בידיים ודימום בפה. הרופא הצבאי לא התרגש, כנראה, יתר על המידה כי קבע לחייל תור לבדיקת דם לעשרה ימים אחר כך. התעקשות החייל הביאה בסופו של דבר לכך שנשלח בדחיפות למיון בבית החולים הדסה בירושלים. שם הוא עבר בדחיפות סדרה של בדיקות, כולל בדיקת מח עצם. לנוכח מצבו, הוזעקה לבית החולים רופאה מומחית למח עצם על מנת בדוק אותו, כך נטען בתצהיר של החייל.
אותה מומחית אבחנה את מחלת הדם הקשה ממנה סבל החייל, בדרגת חומרה קשה. נאמר לו שהטיפול היחיד שהוא יעיל למצבו הוא השתלת מח עצם. לטענתו הוא סובל עד היום מתופעות לוואי שונות הנלוות לטיפול הכימותרפי שהוא קיבל, בהן חולשה כללית, בחילות, דלקות באברים פנימיים, חוסר תיאבון וירידה דרסטית במשקל הגוף.
מומחית להמטולוגיה שהתבקשה על ידי משרד הביטחון לבדוק האם יש קשר סיבתי בין שירותו הצבאי של החייל למחלת הדם ממנה הוא סובל, אימצה ואישרה מסקנות של רופאה תעסוקתית שבדקה את החייל לפיה, "קיים קשר סיבתי בין מחלת הדם החריפה בה לקה החייל לשירותו הצבאי".
עוד נקבע, כי "חשיפה לאדי בנזין מוכרת כגורם למחלת דם, ולא ניתן לשלול בוודאות התפתחות למחלת דם גם ברמות חשיפה נמוכות. כמו כן, לא ניתן לשלול בוודאות שהחייל לא נחשף לרמה שיכולה הייתה לגרום להתפתחות מחלת דם חריפה".
עכשיו, לאחר שמשרד הביטחון הכיר בו כנכה צה"ל, יעבור החייל בדיקות לגבי הנזק שנגרם לו לצורך קביעת גובה אחוזי הנכות שלו.
