בית המשפט העליון דחה היום (שני) את העתירה שביקשה לקבוע שראש הממשלה בנימין נתניהו ביזה את בית המשפט כשאמר שהוא "נכנס לאירוע" של המהפכה המשפטית. בג"ץ קיבל בהחלטה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שאמרה גם היא שנתניהו לא ביזה את בית המשפט - על אף שהודיע שיתערב במהפכה המשפטית חרף הסדר ניגוד העניינים שעליו הוא חתום.
"בית המשפט קבע שבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט אינה מתאימה לדיון בטענות שהועלו בדבר מעורבותו של ראש הממשלה ביוזמות החקיקה הנוגעות למערכת המשפט", נמסר. "עם זאת, הובהר בהחלטה כי גם במצבים שבהם פקודת בזיון בית המשפט אינה חלה, 'הכל חייבים בכיבוד פסקי דין', ומקל וחומר ניתן לצפות לכך מהמדינה ומכל גורם שלטוני".
בנוסף בית המשפט הדגיש כי בתחום של הסדרי ניגוד עניינים – כמו בתחומים אחרים – חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה מחייבת את ראש הממשלה ואת חברי הממשלה, כל עוד לא קבע בית המשפט אחרת.
השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות שבו למעשה ואמרו כי החלטותיה של היועמ"שית בנושא מחייבות את נתניהו, כל עוד הוא לא פנה לבית המשפט בעצמו. כך, עיסוקו של ראש הממשלה במהפכה המשפטית עדיין מציבה אותו בסכנה של הפרת הסכם ניגוד העניינים והפרת החוק.
השופטים הסבירו כי הצו המוחלט שניתן בפסק הדין שנטען שנתניהו הפר קובע כי "חוות הדעת של היועמ"ש הוצאה בסמכות, והאמור בה מחייב את ראש הממשלה. צודקת, איפוא, היועצת בציינה כי אין מדובר בצו אופרטיבי, אלא בצו 'נורמטיבי' בעל משמעות הצהרתית, אשר הבהיר את סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה ואת היקף חובותיו של ראש הממשלה בכל הנוגע להסדר ניגוד העניינים. המסקנה הנובעת מכך, כפי שהוסיפה וטענה היועצת בצדק, היא כי המסגרת הדיונית של הבקשה שהוגשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, אינה מתאימה לדיון בטענות שהועלו כנגד התנהלות ראש הממשלה".
"אני נכנס לאירוע". הצהרתו של נתניהו
(צילום: לע"מ)
כאמור, בחודש שעבר היועמ"שית קבעה כי דבריו של נתניהו בנאום שבו אמר כי הוא "נכנס לאירוע" ומתכוון לעסוק באופן ישיר ביוזמות שנוגעות למערכת המשפט, מהווים פעולה שנוגעת בניגוד עניינים. עם זאת, בתגובתה לעתירה שביקשה לקבוע כי נתניהו ביזה את בית המשפט, ציינה בהרב-מיארה כי אין מקום להיעתר לכך.
היא ציינה בתגובתה לבג"ץ כי "כדי לבסס, מבחינה משפטית, טענת ביזיון, יש לעמוד בתנאים מוגדרים, שאינם מתקיימים במצב הדברים הנוכחי", אך הבהירה כי "עמדה זו לעניין הבקשה, אינה משנה מחובתו של ראש הממשלה לקיים את הדין ולהימנע מפעולה בניגוד עניינים".
בתגובה הדגישה בהרב-מיארה כי "בית המשפט כבר קבע כי ניגוד העניינים שבו מצוי ראש הממשלה הוא חריג בטיבו ובעוצמתו. במצב חריג זה, על ראש הממשלה להקפיד הקפדה יתרה על הכלל שאוסר על פעולה במצב של ניגוד עניינים".
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "על אף שפורמלית הבקשה נדחתה, יש בפסק הדין אמירה חדה וחשובה מאוד של בית המשפט העליון, לפיה נתניהו - ראש הממשלה הנאשם בפלילים - מחויב בהסדר ניגוד העניינים שנקבע לו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, וחל עליו איסור מוחלט לעסוק בכל נושא הקשור למערכת המשפט ורשויות אכיפת החוק, לרבות כמובן המהפכה המשפטית. אנו נמשיך לעקוב מקרוב ונוודא כי נאשם בפלילים לא מעמיד עצמו מעל החוק ועושה דין לעצמו, ופוגע במערכת המשפט והדמוקרטיה הישראלית".
