"אפשר להחזיר אנשים חיים. יש שם אנשים חיים", אמר יואב גלנט לחבריו בקבינט השבוע. הוא דיבר על החטופים. לנתניהו הוא העיר – אם הצלחת לשחרר יותר מאלף אסירים עבור גלעד שליט, לא תשחרר הרבה פחות עבור 33 חטופים?
גורמים פוליטיים טוענים שנתניהו קושר בין השלום עם סעודיה לבין עסקת חטופים. שהוא דורש שהאמריקאים יספקו "חבילה מלאה". "אין שום קשר", אמר לי ביובש גורם שבקיא בפרטים, "אלה תזמונים שונים לגמרי".
ראשי מערכת הביטחון אומרים בכל הזדמנות, מישיבות קבינט ועד למשפחות החטופים, שאסור להחמיץ את ההזדמנות להשיב את החטופים; היא אולי האחרונה. זו עמדת הרמטכ"ל, ראש השב"כ וראש המוסד. באופן מפתיע, למסר הזה יש קונים. אריה דרעי, שנשבע למשפחות החטופים שיעביר עסקה כאשר זו תהיה על השולחן, שלח מכתב לנתניהו ביום רביעי. המסר היה ברור: לך לעסקה. השרות גילה גמליאל ומירי רגב אותתו שהן מקבלות את הניתוח הכללי של מערכת הביטחון.
הנה הוא, בתמצית: הנשיא ביידן הציג את עמדת ישראל. בעניין אחד הוא סטה מהתסריט הישראלי הרצוי – ההתייחסות למעבר משלב 1 לשלב 2 של הפסקת האש. מהניסוח של הנשיא אפשר היה להבין שמדובר בסוף המלחמה, ולא יהיה אפשר לחדשה (סעיף 14). בנוסף, חמאס דרש שבתחילת המגעים יתנהל מו"מ על מפתחות שחרור אסירים ומיקום כוחות צה"ל – ביחס לכל השלבים. במילים אחרות: סוגרים את המלחמה כעת. הנושא הזה הוא סעיף 8. משני המרכיבים, חמאס התקפל: ברור לגמרי כעת שמעשית, המלחמה יכולה להתחדש בין השלב הראשון לשלב השני. למערכת הביטחון זה היה חשוב כדי לשמור שוט מול חמאס, כדי להשיב את שאר החטופים. לנתניהו זה היה חשוב כדי לשמר את הקואליציה שלו, ולטעון שהמלחמה לא תמה.
כך או אחרת, חמאס רוצה עסקה. אפשר לסגור אותה. יש פתרונות לרפיח, ולכל השאר. בין היתר, ישראל הסכימה שפלסטינים שיאושרו בידה, ואינם חמאס, יפעילו את המעבר.
הטור המלא היום ב"ידיעות אחרונות" וב־+ynet
