רק עובד סוציאלי אחד ללהט"בים הערבים - הדיון בכנסת
(צילום: ערוץ כנסת)


בית משפט השלום בנצרת האריך הבוקר (יום רביעי) בשמונה ימים את מעצרם של ארבעה מתוך חמשת החשודים ברצח שרית אחמד בת ה-18 בחודש שעבר. אחמד, תושבת הכפר הדרוזי כסרא שבגליל העליון, ספגה בעבר איומים מבני משפחתה לאחר שחשפה את נטייתה המינית. במקביל להארכת מעצרם של החשודים, בכנסת התקיים דיון בעניין הלהט"בים הערבים בישראל - בלי השתתפות של אף ח"כ ערבי.
בדיון, שהתקיים בוועדת הכנסת לענייני צעירים, נחשף חוסר-המענה המקצועי ללהט"בים הערבים: רק עובד סוציאלי אחד בארץ הוקצה לטיפול בסוגייה, ומשרד הרווחה לא רואה צורך בעובדים סוציאלים נוספים. יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי (העבודה), מתחה ביקורת על קביעת המשרד: "כאשר 80% מהערבים הלהט"בים נמצאים בארון, משרד הרווחה לא יכול להגיד שאין צורך בשטח". לזימי הוסיפה כי "לא הכרתי את שרית אחמד, אך הסיפור שלה כואב, לא-צודק ומספר את הסיפור של הקהילה הלהט"בית הערבית".
1 צפייה בגלריה
שרית אחמד
שרית אחמד
שרית אחמד
יו"ר השדולה הגאה בכנסת, ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) אמר כי "הרצח המזעזע של שרית הציף את השנאה, את ההרחקה ואת האלימות שחווים להט"בים בחברה הערבית. הם צריכים לדעת שיש נבחרי ציבור שרואים אותם ושמחויבים לצעדים מעשיים שימנעו את האלימות הבאה נגדם, או את הרצח הבא חלילה". הוא מתח ביקורת על היעדרות הח"כים הערבים מהדיון: "אני מצטער שאין פה נבחרי ציבור מהחברה הערבית, כי דווקא הם יכולים לסייע בהתאמה ובדיוק של המענים הממשלתיים ללהט"בים ערבים בהסברה נכונה לקבלת האחר בחברה".
עורווה אדם, מנהל "בית אל מים" באגודה למען הלהט"ב, תקף בדיון כי "חברי הכנסת הערבים ישבו וקידמו קמפיינים נגד הקהילה הלהט"בית". בעניין מענה ללהט"ב בחברה הערבית אמר: "יש אופציה לעובדים סוציאלים ללהט"בים ברשויות, אבל אף רשות ערבית לא תעשה את זה". היו"ר לזימי, מצדה, ציינה כי שר הרווחה יעקב מרגי (ש"ס) "כבר אמר שהוא מעוניין לפתוח עוד מוסדות שיתנו מענה".
בדיון נחשפה כאמור תמונת מצב קשה בחברה הערבית שהציג המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב, שבה נראה כי להט"בים ערבים סובלים מגילויי להט"בופוביה קשים כמעט בכל מעגלי הקיום, מתקשים לחיות את חייהם באופן חופשי (81% 'בארון', בהשוואה ל-35% בקרב להט"ב יהודים), רוב מכריע ללא כל תמיכה משפחתית (כ 80%), פסימיות גוברת ביחס לעתיד של להט"ב ערבים (37% אינם מאמינים שניתן יהיה לשנות לטובה את מצבם, בהשוואה ל 28% במחקר קודם מ-2022), זועקים לשינוי במניעת הטרדות, אלימות ואפליה במרחב הציבורי (98%), בבית הספר ( 96%), ובמשפחה (95%), וזקוקים לשיתוף ותמיכה בשפה הערבית.