"שכבנו על האדמה ועשינו את עצמנו מתים, המחבלים דרכו עלינו וירו בנו כדי לוודא הריגה": כך סיפרה עדי נוה, ששרדה את התופת במסיבה ברעים שבה נרצחו מאות בני אדם בפתיחת מתקפת הפתע של חמאס בשבת בבוקר. "בנס הם פגעו לי בשיער ובין הרגליים של בעלי. ראיתי איך רוצחים עשרות ואיך שורפים אנשים בתוך הרכב שלהם. כל הזמן דאגתי מי יטפל בשלושת הילדים הקטנים שלנו והתפללתי לאמא שלי שנפטרה שתציל אותנו".
תיעוד מאזור מסיבת הטבע ברעים
(צילום: גיל יוחנן)
עדי, במקור מכפר חרוצים, מתגוררת עם בעלה איציק ושלושת ילדיהם (10, 9 ו-3) בתל מונד. היא נסעה עם בעלה למסיבה שבה היה גם אחיה הקטן יקיר. האח הגדול אבירם ביטל את הגעתו למסיבה עוד לפני מתקפת הטרור, ואחותה טוהר הייתה בשבת בבוקר בדרך למסיבה עם בן זוגה. הם עצרו לאסוף חבר ואז קיבלו טלפון ועודכנו שיש ירי ושעדיף להם לא להגיע.
עדי משחזרת בבכי ובקול חלש את השתלשלות האירועים: "נסענו למסיבה ב-02:00 בלילה, והגענו ב-04:00 לפנות בוקר. לפני שש וחצי בבוקר היינו שמחים, רוקדים ומאושרים לחגוג. בערך בשש וחצי פתאום ראינו טילים בשמיים, מאות טילים. לפי הקשת של עשן הטילים הבנו שיורים אותם מקרוב. אז כיבו את המוזיקה ואמרו לכולם להתפנות למכוניות, תוך כדי ההיסטריה אנחנו שוכבים על הרצפה כי אלפי טילים מעל הראש שלנו.
השיחה המצמררת של עדי עם אחותה, כשסביבה מחבלים
"ברחנו עם האוטו. ראינו שיורים עלינו, נכנסנו לשדה, היה שם איזה בית קברות וגם שם ירו עלינו מטנדר, והתקדמו לכיוון שלנו. המשכנו לברוח, ואז על הכביש של קיבוץ בארי ירו על כל המכוניות, היה שם טבח. ראיתי כיתת יורים והרגשתי שאנחנו ברווזים במטווח. קליע פגע בצמיג של הרכב והוא התפוצץ. נזרקנו לתעלה, ברחנו מהרכב בערך 20 מטר והתחבאנו מאחורי שיח.
"בעלי שם עליי גלגל שרוף ועלים, והתפללנו. הראש שלי פנה לכביש וראיתי הכול, ראיתי איך חוטפים שלוש בנות, מעלים אותן על הטנדרים ואחת על אופנוע. ראיתי איך מוודאים הריגה במכוניות, איך הם שורפים אוטו אוטו כשהיו בפנים אנשים חיים. ראיתי נער, שממש נראה ילד, שלא הפסיק לירות עם רובה עוזי על כל מי שברח".
עדי מוסיפה ומספרת איך במשך שעות הם התחזו למתים: "ארבע וחצי שעות שיחקנו אותה מתים, מחבל דרך לי על הראש וצעק 'אללה וואכבר' ואז ירה ופגע לי בשיער, בנס הוא לא פגע בי. הוא דרך על בעלי, וירה לו בין הרגליים, הם היו מאות. כל מי שעבר - הם ירו עליו. ירו על השיח שלנו, לא פגעו וצחקקו, צעקו 'אללה וואכבר' ולא פגעו שוב.
3 צפייה בגלריה
"עברנו בין המכוניות וראינו גופות נזרקות מהחלון". טנדר ששימש את המחבלים
(צילום: יואב זיתון)
תיעוד מהאוויר מאזור המסיבה
"הפנים שלי היו על האדמה, אכלתי חול ונמלים עלו עלינו. מהפחד אני חושבת שאיבדתי את ההכרה והתעוררתי כמה פעמים. כל הזמן אנחנו היינו מחובקים חזק, וכל מה שאמרתי זה 'ששש, שקט, אל תנשום, הם פה'".
עדי מוסיפה: "אחרי ארבע וחצי שעות שמעתי את הצבא. שמעתי משהו כמו 'ביטון, ביטון', רצתי אליהם ובעלי רץ אחריי. עצרו וכפתו אותו, חשבו שהוא מחבל. צעקתי להם שזה בעלי, הם לקחו לו את תעודת הזהות ובסוף שחררו. לא היה אכפת לו, הוא אמר להם 'קחו אותי, תקשרו אותי, העיקר תוציאו אותי מפה'. החיילים שמו אותנו במיגונית, היינו שם שעה עם חיילים ואז לקח אותנו משם ג׳יפ צבאי, פתוח לרווחה. לאורך כל הכביש היו גופות. הורידו אותנו איפה שהיה אמבולנס, והמשכנו לבית החולים ברזילי, למרות שלא נפצענו".
עדי מספרת על מה שעובר לה מאז שניצלה: "אני גמורה בבית, על כדורי הרגעה, רוצה רק את השפיות שלי בחזרה. אין רוע כזה. לא ראיתי סרט אימה כזה בחיים שלי. אני בת 39, אמא לשלושה ילדים שיכלו להיות יתומים. מי היה מגדל לי אותם? אחי הצעיר יקיר, בן 30, היה גם במסיבה. זה היה עניין של שניות, הייתי בטוחה שהוא נרצח, אבל הוא הצליח לעבור את המחבלים דרך השדות. כשכולם ברחו שמאלה, הוא ברח ימינה, וכך ניצלו חייו. כששכבנו בשיח בכיתי על אחי ובכיתי על מי יטפל בילדים הקטנים שלי, שיישארו יתומים. קראתי לאמא שלי שנפטרה לפני ארבע שנים 'תעזרי לי'.
הבריחה ההמונית ממסיבת הטבע
לדברי עדי, הטלפון שלה נשאר ברכב, ו"עד היום רואים את המכשיר בעזה. היום אני כמו רוח רפאים בבית, כאילו אני מתה. אני לא מאמינה שניצלנו, מאתיים פעם היינו צריכים למות. התמונות לא יוצאות לי מהראש. הנער שנראה כמו ילד שיורה עליי עם שכפ"צ ועוזי של הצבא. הוא היה ממש ילד, הוא עצם את העיניים כשהוא ירה עלינו. ראיתי מלא אנשים שנפגעו מהירי, עברנו בין המכוניות וראינו גופות נזרקות מהחלון". לדבריה, "אנחנו לא גיבורים - מי שמת שם גיבור".
