גבול מצרים, לא רחוק מניצנה. שני טנקים ניצבים בשטח. משימת הגנה שגרתית. אלא שהתמונה בתוך הטנק איננה שגרתית בכלל. הצוות כולו, מעמדת המט"ק ועד כיסא הנהג – מאויש על ידי לוחמות.
זה אחד הפרויקטים המסקרנים והשנויים במחלוקת שהיו אי פעם בצה"ל: שילוב נשים בשריון, בטנקים מבצעיים. עכשיו, בפעם הראשונה, זוכה צוות "ידיעות אחרונות" להצצה נדירה לתוככי טנק כזה. הכתבה המלאה מתפרסמת הבוקר (יום ו') בגיליון הכפול והחגיגי של "7 ימים".
תכירו את הטנקיסטיות שעשו היסטוריה: דניאל נידם, מפקדת הטנק. הלל פריד ושלומית אטיה (תותחנית וטענת, בהתאמה) וטלי רסקין וענת קורנפלד (נהגות).
כנשים בטנק על הגבול, יש לכן פחד ליפול בשבי? גלעד שליט נחטף מתוך טנק.
הלל: “זה משהו שיושב בראש של כל לוחם ולכן גם בראש של כל לוחמת. זה חלק מהמשמעויות של לשבת על הגבול, והאיום הזה תמיד באוויר. זה שאנחנו טנקיסטיות או בנות זה לא אומר שהאיום גובר. כמו שטייסות או לוחמות חי”ר יודעות להכיל את זה, אז גם אנחנו”.
אני פוגשת את הטנק של דניאל והפקודות שלה ביום לוהט, אבל הן נראות בשיא כוחן. "הסרבל יכול להתחבר למזגן”, דיווחו הלוחמות, “אבל אנחנו מעדיפות את הפשוט”. על השאלה הבנאלית אבל המתבקשת בעניין הצורך הבסיסי להתפנות הן טרחו לענות ברצינות, למרות שזה מה ששואלים כולם: מורידות הסרבל, עושות בשקית ושופכות בחור מיוחד בטנק. “לסרבל יש ריצ’רץ’ קדמי שמאפשר לבנים להשתין בלי להוריד הכול", אומרת טלי, "אבל אין סרבל מותאם לנשים. בצבאות אחרים יש להם סרבל עם ריצ’רץ' מאחורה, זה לגמרי הנדסת אנוש ואת מי מדמיינים בתוך הסרבל כשמעצבים אותו”.
ראיתי נכון, יש לכן עץ ריח קטן בתוך הטנק?
טלי: “זה עוד הבדל בינינו לבין הבנים. אנחנו מלטפות את הטנק. מלקקות אותו, מנשקות אותו, כל חלק בו מקבל טיפול אישי עם מגבונים ומברשות פיציות. אצל הבנים זה לסיים עם זה ויאללה ביי. אני לא מזלזלת בשריונרים, אבל זה באמת יחס אחר. אנחנו רואות את הטנק גם בתור מכונת מלחמה, אבל גם כמו התינוק שלנו”.
הכתבה המלאה: בגיליון הכפול והחגיגי של "7 ימים", היום ב"ידיעות אחרונות"
