בעלי הנכס עדיין לא נתנו מענה לכל הליקויים, בית המשפט מתמהמה, משרד התחבורה "זרק עצם", העירייה מתבצרת בעמדתה התקציבית - והתושבים באזור ממשיכים לסבול: סוגיית אי פינויה של התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, שתושבי דרום העיר סובלים בעקבותיה מזיהום אוויר, לא מתקרבת לפתרון. מעקב ynet מגלה כי הפערים בין כל המעורבים בנושא עדיין גדולים.
כרוניקת ההזנחה בתחנה המרכזית - דיווחים נוספים:
מאז כניסתה של מרב מיכאלי למשרד התחבורה מסכימים אנשיה להוביל מהלך של מימון מרבית הסכום שנדרש כדי להביא לפינוי התחנה הוותיקה, אולם בעיריית תל אביב-יפו מסרבים להקצות תקציב לטובת המהלך בטענה שאף רשות מקומית לא נדרשה להזיז מסוף. במשרד התחבורה טוענים כי תושבי העיר יהיו המרוויחים העיקריים מפינוי התחנה, ולכן על העירייה לשאת בעול המימון. בחוק ההסדרים שיובא לאישור הכנסת במקביל לתקציב המדינה אין התייחסות למהלך.
לפי סיכום ישיבה בין משרדי הממשלה הרלוונטיים לעירייה, שפרטיו פורסמו ב-ynet, עלות התוכנית לפינוי התחנה המרכזית נאמד בכ-150 מיליון שקל. במשרד התחבורה מוכנים כאמור לממן את מרבית הסכום הנדרש למהלך, אולם במקביל דורשים מהעירייה להשתתף בעלות הפינוי בסכום של 40 עד 50 מיליון שקל. אם הוויכוח בין הרשויות לא ייפתר בקרוב, חלון ההזדמנויות לפינוי התחנה עלול להיסגר.
המצב הקשה שמעיב על אורח חייהם של התושבים באזור חלחל כבר מזמן בקרב מקבלי ההחלטות. העירייה, משרד האוצר, משרד התחבורה והמועצה הלאומית לכלכלה סיכמו על פינוי התחנה המרכזית ב-2023, אז מסתיים הזיכיון של חברת נצב"א להפעלתה. ואולם, נכון לעכשיו לא נמצא עדיין השביל שדרכו המהלך יצלח.
גדי טונס, ראש אגף סביבה במטה למאבק בתחנה המרכזית, פנה למנכ"ל העירייה מנחם לייבה בעקבות ההתנגדות לשאת בנטל התקציבי לפינוי. "אנו מבקשים שתשקלו בשנית את עמדתכם ותצטרפו למאמץ למיגור המפגע הסביבתי החמור ביותר בעיר, שגורם לתחלואה עודפת ותמותה מוקדמת בקרב תושבי דרום העיר", כתב טונס למנכ"ל. "כפי שציינו בעבר, העירייה תרוויח הון תועפות מפריחת האזור, מהיטלי השבחה וארנונה, לא רק של מתחם התחנה עצמו אלא של כל דרום תל אביב שיפרח בעקבות השינוי".
בשיחה עם ynet אמר טונס כי "40 מיליון שקל הם סכום זניח הן למשרד התחבורה שמתקצב פרויקטים במיליארדים והן לעיריית תל אביב, העירייה העשירה בישראל. עיריית תל אביב שיפצה אצטדיון בחצי מיליארד שקל, בנתה קאנטרי ב-100 מיליון שקל, ומקבלת מהציבור 120 מיליון שקל בשנה מקנסות על נת"צים. אבל לשים 40 מיליון שקל על פרויקט מציל חיים? זה כבר יותר מדי עבורם".
נציג התושבים תקף: "האם זה בגלל שהדרום הוא לא האלקטורט של חולדאי? לא ברור מה עומד מאחורי האינטרסים של בכירי עיריית תל אביב וראש העיר להכשיל את הפינוי. מי מרוויח מהשארת התחנה המרכזית? עבור בכירי העירייה זה רק נתונים ומספרים, עבורנו בדרום תל אביב זה המשפחות שלנו, זה החיים שלנו".
ואם לא די בכך, נזכיר כי התחנה המרכזית בתל אביב פועלת ללא רישיון עסק מאז 2014. כתב אישום שהגישה העירייה נגד ההנהלה היה אמור לסיים סאגה של שנים ארוכות בגין אי מילוי דרישות גופי החירום בבניין. ואולם, בקשות חוזרות ונשנות לארכות גרמו לכך שפסק דין שניתן לסגירת התחנה עדיין לא מומש והסחבת נמשכת.
בדיון האחרון שנערך בשבוע שעבר בבית המשפט לעניינים מקומיים, הציגה הנהלת התחנה המרכזית סקירה של החנויות שאין בהן מערכות להגנה מפני שריפות. נציג הכבאות, טפסר-משנה אילן נועם, זעם על כך שהפרטים הוצגו בפניו רק שעתיים לפני הדיון. בהמשך התברר כי נדרשה סקירה של מאות חנויות בנוגע לאמצעי המיגון בהן.
קצין הכבאות ביקש מבית המשפט ארכה של 30 יום על מנת לבחון את הסקירה שביצעה הנהלת התחנה המרכזית. פרקליט ההנהלה הנאשמת התלהב: "אני חושב שמעולם מצבה של התחנה המרכזית מבחינת רשות הכבאות וההצלה לא היה טוב יותר".
נציגת העירייה הגיבה: "מדובר בפסק דין של צו שנכנס לתוקפו מזמן. למה לא בוער למבקשים (התחנה המרכזית. א"ז) לפעול ביתר נמרצות כשיש את החרב של צו סגירה לתחנה המרכזית? כל זמן שאין אישור כיבוי אש למתחם, הסכנה בעינה עומדת. אם חלילה תהיה שריפה, מי יישא באחריות? אנחנו לא ניקח אחריות במקום שבו הרשות המקצועית (כיבוי אש. א"ז) לא נותנת עדיין היתר".
השופט בנימין הירשל דורון הסביר בסופו של דבר כי גם אם יינתן צו סגירה - הוא ישליך על פעילות המתחם כקניון ולא כאל תחנה מרכזית שאליה ימשיכו להיכנס נוסעי התחבורה הציבורית. "עדיין הסיכונים הנשקפים למשתמשי התחבורה הציבורית יישארו על כנם", אמר השופט אך במקביל החליט לתת הזדמנות נוספת לתחנה המרכזית אחרי עשרות החלטות קודמות לארכה.
"חיינו אינם מטבע עובר לסוחר"
שולה קשת, חברת מועצת העיר ויו"ר מטה המאבק לפינוי התחנה, אמרה: "השבוע הגיע נושא פינוי התחנה לנקודת שפל נוספת. בפעם המי יודע כמה בית המשפט לעניינים מקומיים שוב נתן ארכה לחברת התחנה המרכזית להסדרת רישיון העסק, זאת למרות התנגדות רשות הכבאות ועיריית תל אביב-יפו. שוב אנו רואות שלא למדנו דבר מהאסונות שקרו בעקבות מחדלים של אי עמידה בתקנים של בטיחות ונראה שחייהן וביטחונן של אוכלוסיות מוחלשות מופקר ושקוף".
קשת אמרה עוד: "אם לא די בכך, הרי שמשרד התחבורה ועיריית תל אביב-יפו רבים ביניהם על מימון פינוי התחנה שעומד בסך הכל על 150 מיליון שקל. לא יעלה על הדעת שב-2021 עדיין קיימת משוואה של חיים של תושבות ותושבים מול צבע הכסף. כל דקה שעוברת כשהתחנה לא מפונה מעמידה את חיינו בסכנה. אנחנו קוראות ודורשות ממרב מיכאלי, תמר זנדברג ומרון חולדאי - חיינו אינם מטבע עובר לסוחר, פנו את הצחנה המרכזית לאלתר!".
בספטמבר בשנה שעברה פורסמו ב-ynet נתוני התחלואה בסרטן בשכונות סביב התחנה המרכזית. משרד הבריאות חשף אז כי נכון ל-2016, תחלואת הנשים בדרום תל אביב הייתה גבוהה פי שניים מהתחלואה בקרב כלל נשות העיר. לפי ניתוח סטטיסטי של הנתונים, על כל 100 אלף נשים שגרות בשכונות הצמודות לתחנה המרכזית יש כ-46 נשים שחלו בסרטן ריאות. בכלל העיר יש כ-23 חולות על 100 אלף נשים.
נתוני זיהום האוויר גבוהים וחריגים בסביבה. בשנה שעברה נמדדה בתחנת הניטור ברחוב לוינסקי, שסמוכה לתחנה המרכזית, חריגה שנתית של חנקן דו-חמצני בערך של 51.5, בעוד התקן לאוויר נקי הוא 40. כמו כן נמדדו 27 חריגות של חלקיקים נשימתיים, לעומת התקן שמתיר 18 חריגות בשנה.
נוסף לבעיות אלה, השכונות הסמוכות לתחנה מתקשות להתרומם לנוכח המפגע הסביבתי והעירוני הכבד. אל התחנה נכנסים מדי יום עשרות אלפי נוסעי התחבורה הציבורית, שרבים מהם מעידים על מצוקה בביטחון האישי. נוסעות רבות מעדיפות להאריך את דרכן ולא להיכנס לתחנה. ההתמצאות במתחם בלתי נסבלת, דרגנועים מושבתים ותאי השירותים סובלים מהזנחה.
אלעד הוכמן, מנכ"ל ארגון "מגמה ירוקה", אמר כי "התחנה המרכזית בתל אביב-יפו מהווה את אחד ממוקדי זיהום האוויר הקשים בישראל מצב שגורם לתחלואה ומוות בטרם עת וכן למצוקה חברתית חריפה, סחר בנשים וסחר בסמים. במשך כהונתו של רון חולדאי, דרום תל אביב הפכה לחצר האחורית של מדינת ישראל עם אפס השקעה של העירייה העשירה בארץ.
"איפה היו כל השנים האלו סגניו של ראש העיר - לדיאנסקי המחזיק בתיק איכות הסביבה או להבי המחזיקה בתיק התחבורה? זוהי שעת כושר היסטורית לפני חידוש החוזה עם חברת הניהול הכושלת נצב"א בסוף השנה כדי לעשות צדק עם התושבים ולהשקיע את התקציבים הנדרשים על מנת להחזיר את איכות החיים באזור".
תגובות
עיריית תל אביב-יפו: "טרם התקבלה פנייה רשמית בנושא ממשרד התחבורה. בכל מקרה, ההצעה כפי שעולה המכתב נבחנת. יש לציין כי מימון מסופים חדשים הוא באחריות המדינה ובסמכותה הבלעדית ואף רשות מקומית במדינת ישראל מעולם לא נדרשה לממן הקמת מסופים".
משרד התחבורה: "מתקיימת עבודת מטה מסודרת סביב מפגעי התחנה המרכזית בתל אביב. משרד התחבורה עושה ככל יכולתו כדי להביא לפתרון מוצלח לתחבורה הציבורית ולתושבים. אך כדי שזה יתרחש, על כל בעלי-העניין לקחת חלק במהלך מורכב זה, ובוודאי הגורמים אשר עתידים להרוויח מכך יותר מכל האחרים".