שנתיים לפרוץ מגפת הקורונה, ישראל רושמת ציון דרך עגום נוסף: 10,000 נפטרים. הם היו הורים, אחים, סבים וסבתות - ומאחורי המספרים הקשים, לכל אחד מהם יש סיפור.
לאלף נפטרים מקורונה הגיעה ישראל כחצי שנה אחרי פרוץ המגפה, ב-2 בספטמבר 2020. המספר זינק ל-2,000 תוך כחודש בלבד - ליתר דיוק ב-11 באוקטובר אותה שנה. ל-3,000 נפטרים הגיעה ישראל ב-12 בדצמבר. ל-4,000 - ב-16 בינואר 2021. ל-5,000 - ב-4 בפברואר. ל-6,000 - ב-14 במרץ. לאחר חודשים ארוכים שבהם מספר הנפטרים היה גבוה מאוד, ל-7,000 הגיעה ישראל כעבור קרוב לחצי שנה - ב-27 באוגוסט 2021, כמובן הודות לחיסונים. עם זאת, הגל הרביעי שוב הוביל למספר נפטרים גבוה, ותוך פחות מחודשיים, ב-18 באוקטובר אשתקד, נמנו עוד אלף נפטרים. ב-3 בפברואר הגיע מספר הנפטרים ל-9,000, וכעת - תוך פחות מחודש - הגיעה ישראל ל-10,000 נפטרים. זה הסיפור של חמישה מהם.
"תומר כתב מכתבי פרידה לכולם"
הרב תומר בן שטרית נפטר מקורונה לפני כחצי שנה, כשהיה רק בן 39. הוא הקים ועמד בין היתר בראש עמותת "תשובה וישועה", והיה רב בית הכנסת בבית החולים אסותא. בעברו, לפני שחזר בתשובה, היה שחקן כדורגל. בן שטרית הותיר אחריו שבעה ילדים: שש בנות ובן שבחודש הבא יחגוג בר מצווה.
בני משפחתו של בן שטרית מספרים שהיה זהיר מאוד בכל הקשור לקורונה, וככל הנראה נדבק במהלך ניחום אבלים. "אני עדיין לא מאמינה ולא מקבלת", סיפרה הילה אחותו. "הוא חטף את הקורונה בריאות, יותר קשה מכל המשפחה. אחים שלי ורבים אחרים התחסנו בעקבות המקרה שלו".
אמו של בן שטרית, יפה, סיפרה כי ההידרדרות במצבו הייתה מהירה. "תוך שבוע הוא הלך", אמרה. "הוא היה אדם בריא וצעיר, לא מעשן ולא שותה". הילה אמרה כי "כשנכנסתי אליו לבית החולים בימים הראשונים, הוא היה לחוץ וחרדתי והרגעתי אותו. לקראת סוף השבוע הוא כבר הרגיש יותר טוב וחשבנו שיש שיפור, ואז שוב הייתה הידרדרות". לדבריה, רגע לפני שהנשימו אותו, בן שטרית התקשר אליה וסיפר לה שהוא לא מצליח לנשום.
"הוא כתב מכתבים לכל המשפחה", אמרה הילה. "הוא כתב מכתבי פרידה וגם מכתב בינו לבין בורא עולם, שהוא עוזב את העולם והוא מבקש מחילה. תוך שעה-שעתיים, אפילו לא הספקנו להיפרד, הנשימו אותו. "לפני כן הוא אמר לי שהוא חלם חלום ושבישרו לו בחלום שמחכים לו למעלה. הוא ידע מה הולך להיות. עוד הספקתי לקרוא את כל התהילים בלילה שלפני מותו וברגע שסיימתי את כל הספר הודיעו לנו שהוא נפטר. עד היום יש לי חזיונות שלו ואני מאמינה שהוא ממשיך בעשייה שלו למעלה. הוא החזיק את כל המשפחה וכולם נשברו לאחר מכן".
האם יפה הוסיפה: "הוא נתן את הנשמה לאנשים, האכיל בסתר ונתן את כל כולו לאחרים ולנזקקים. אני לא משלימה עם זה עדיין. עד היום משתפים אותי איך הוא עזר לאנשים והציל אותם. לא עובר יום שאני לא פוגשת אדם שחווה איתו חוויה בכל הארץ בלי שום תמורה".
"לולא הקורונה, אמא הייתה ממשיכה בחייה"
ילדיה של איילה רונד (75) מספרים על אמא שאהבה את החיים ותמיד ידעה לחזק ולאחד את המשפחה, גם בשנים שעברו מאז שבעלה אוריאל (אורי) נפטר ממחלת הסרטן. לפני כחודש לא חשה בטוב, ובבדיקת PCR התברר שנדבקה בקורונה. "אמא הייתה מחוסנת ארבע פעמים, אז הדאגה שלנו - לפחות בהתחלה - לא הייתה גדולה", סיפרה בתה רונית.
במהלך הימים שחלפו, בני המשפחה ניסו לתת לרונד את התרופה של חברת פייזר - אך בגלל ההיסטוריה הרפואית שלה היא לא יכלה לעשות בה שימוש. "בשבוע הראשון ביקרנו אותה מרחוק והיא הרגישה טובה", אמרה רונית. "אחרי שבוע המצב החמיר. זה קרה בסוף השבוע, אחותי הייתה איתה בחמישי, שישי ושבת. שבוע לאחר מכן, ביום רביעי לפני כחודש, הזמינו אמבולנס כי מצבה החמיר שוב. היא השתעלה המון והתקשתה בדברים רגילים".
רונד אושפזה בבית החולים הדסה עין כרם, ובשבוע הראשון לאשפוזה עוד הייתה בהכרה מלאה - אך בשבוע השני כבר נזקקה לסיוע נשימתי והוחלט להרדימה. "הריאות היו במצב לא טוב, ואחרי שבועיים שהייתה מורדמת ומונשמת התקשרו מבית החולים, ביום שבת לפני שבוע וחצי, ואמרו לנו שאלו השעות האחרונות", אמרה רונית. "קראתי לכל האחים שלי, שהתחילו לשיר לה שירי שבת סביב המיטה. אני לא יודעת אם היא שמעה משהו, אבל אלו היו רגעים קשים, כואבים ומחזקים. אמרנו וידוי והיא נפטרה".
רונד גרה בבית אל במשך שנים רבות, אחרי שליחויות מארה"ב, והיא ובעלה אהבו את היישוב, את החינוך, את הציונות ואת העשייה. לפני חמש שנים עברו לגור בקטמון בירושלים. "אמא הייתה מורה לילדים לקויי ראיה", אמרה רונית. "היא ואבא שלי עבדו מאוד קשה וידעו גם לבלות וליהנות".
"אמא שלי הייתה אישה מלאת חיים, לא היה לה ביומן יום אחד ריק", סיכמה רונית. "היא אמנם הייתה מושתלת כליה, וזה נחשב 'מחלת רקע', אבל היא נפטרה מקורונה ורק בגלל הקורונה. הרבה מאוד אנשים חושבים שמי שנפטר מקורונה היה מת בכל מקרה, אז חשוב לי להגיד שזה ממש לא כך. בלי הקורונה אמא שלי הייתה חיה היום. היא הייתה אישה מלאת חיים ומלאת עשייה, ועכשיו היא איננה לולא הקורונה היא הייתה ממשיכה בחיים המלאים והעמוסים".
פרח הלך לעולמו בגל הראשון: "עדיין לא מעכלים"
פרח חלבי (58), נשוי לדליה, אב לשלושה ילדים וסבא לשניים, היה איש חינוך ותקשורת, מנהל האקטואליה והספורט בשפה הערבית בתאגיד השידור כאן. הוא חלה בקורונה בגל הראשון, וכמה ימים לפני מותו פרסם בעמוד הפייסבוק האישי שלו על הידבקותו בנגיף - וביקש מכולם להישמע להנחיות משרד הבריאות. שישה ימים לאחר מכן, נפטר.
אוסיימה, בתו הבכורה, סיפרה על אביה שהיה לדבריה כל עולמה. "עד היום אנחנו לא מעכלים", אמרה. "קשה להשלים עם זה. רק לפני שבועיים הוא היה אמור לחגוג 60".
לדבריה, הלווייתו של האב הייתה קשה. "בכלל לא נפרדנו ממנו", אמרה. "הוא היה מהראשונים שנפטרו מהנגיף, עוד בגל הקורונה הראשון, וזה היה מאוד כואב. עד היום זה קשה".
בזמן שחלבי חלה אשתו נדבקה גם היא, והוא אושפז לבדו בבית החולים - אך כמעט עד הרגע האחרון היה בקשר עם משפחתו. "הבשורה נחתה עלינו כרעם ביום בהיר", אמרה בתו אוסיימה. "דיברנו איתו כל הזמן, גם הילדים שלי דיברו איתו, ואמרנו שייקח זמן והכול יהיה בסדר. לא ציפינו שהוא יילך ככה".
חלבי, כאמור, היה בין הנפטרים הראשונים בישראל מקורונה. הלווייתו נערכה בדליית אל-כרמל ללא טקס הקבורה ההמסורתי, בשל ההגבלות, וכך משפחתו לא יכלה להיפרד ממנו בהתאם למנהגים המקובלים - ולדברי אוסיימה, הדבר משפיע עליה עד היום.
בני הזוג נפטרו באותה מחלקה, תוך 4 ימים
67 שנה היו רחל (85) ויצחק (86) נאה נשואים. הם הביאו לעולם ארבעה ילדים, 11 נכדים ושלושה נינים, ונפרדו מן העולם בהפרש של ארבעה ימים בלבד - לאחר שנדבקו בנגיף הקורונה. "בחייהם ובמותם לא נפרדו", אומרים בני משפחתם, שראו בהורים דמויות להערצה. בני הזוג אושפזו במרחק של מטרים ספורים במחלקת הקורונה בבית החולים רמב"ם - ושם הלכו לעולמם.
בנם, קובי (55), סיפר שהוריו היו מחוסנים בשתי מנות - ונפטרו לפני החיסון השלישי. "אבא היה בן אדם פעיל ובריא שבכל בוקר קם, עושה קניות, מכין ארוחת בוקר לאמא שהייתה סיעודית ואז מטפל בגינה".
לדברי קובי, "אבא הרגיש לא טוב במשך יותר משבוע וחצי, אבל אף אחד לא קישר את זה לקורונה כי הוא היה מחוסן. הרופאה רשמה לו אנטיביוטיקה, שלא עזרה, וכשהמצב שלו היה כבר מאוד קשה אחותי לקחה אותו לרמב"ם". רק בבית החולים, יממה לאחר שהגיע, גילו הרופאים שיצחק נאה חולה בקורונה. שבוע לאחר הגעתו, ב-8 ביולי 2021, נפטר.
קובי סיפר שאמו רחל אושפזה גם היא מספר ימים לאחר אביו. "אמא לא ידעה שאבא נפטר, לא סיפרנו לה", אמר. "ארבעה ימים אחריו, ב-12 ביולי, היא גם נפטרה".
אור נאה, נכדתם של בני הזוג, כתבה בדף הפייסבוק שלה לאחר פטירת סבה: "סבא התחסן כבר בחודש הראשון לחיסונים. הוא היה קם כל בוקר ונוהג בעצמו לסופר, קונה ירקות ופירות לכל המשפחה וחוזר הביתה ומבשל. כמעט כל יומיים היינו מקבלים קופסאות של בישולים (הכי טעימים שבעולם, באמת!) ותמיד צנצנת חמוצים. אחרי הבישולים סבא היה יורד לגינה לטפל בעציצים שהוא כל כך אהב, ובזמן הפנוי היה קורא באינטרנט כל כתבה פוליטית שנכתבה".
"המוות שלהם יחד פגע בנו מאוד", אמר קובי. "היינו משפחה מאוד מאוחדת, כזו שנמצאת כל הזמן בקשר עם ההורים. בכל שבת נפגשנו האחים אצל ההורים. לא הספקנו להתאושש מהמוות של אבא, ואז אמא נפטרה. למזלי הספקתי לראות את אבא לפני פטירתו ולהיפרד מאוד, בעקבות אישור מיוחד שקיבלתי, מאחר ואובחנתי כחיובי לקורונה. כמה שעות אחרי שהייתי אצלו הוא נפטר".