4 צפייה בגלריה
מתוך 60 הסעיפים כ-55% לא יושמו או יושמו באופן חלקי בלבד. מחאת יוצאי אתיופיה ב-2015
(צילום: ג'ורג' גינסברג)
על רקע התחדשות העלייה מאתיופיה, דוח מיוחד של "המרכז להעצמת האזרח" חושף כי כשש שנים אחרי שהתקבלו המלצות ועדת פלמור למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, כ-55% מהן לא יושמו תחת אחריותם של המשרדים הממשלתיים. זאת למרות שבשנת 2019 משרד המשפטים טען שכ-84% מהמלצותיו כבר מורגשות בשטח. מנגד, בדוח מצוין כי ישנה ירידה במעצרים בקרב בני נוער יוצאי אתיופיה ושינוי בנהלי המשטרה.
כזכור, בפברואר 2016, אחרי המחאה הגדולה של קהילת יוצאי אתיופיה, הקימה ממשלת ישראל ועדה בין-משרדית תחת השם "הצוות למיגור גזענות נגד יוצאי אתיופיה". הוועדה, בראשה עמדה מנכ"לית משרד המשפטים דאז אמי פלמור, הגישה את המלצותיה באוגוסט 2016 - שאומצו במסגרת שתי החלטות ממשלה. בדוח מיוחד של "המרכז להעצמת האזרח" העוקב אחר יישום החלטות הממשלה, עולה כי לאחר למעלה משש שנים, מתוך 60 הסעיפים, כ-55% לא יושמו או יושמו באופן חלקי בלבד.
4 צפייה בגלריה
פלמור מגישה את דוח הוועדה לראש הממשלה לשעבר נתניהו ב-2016
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
כך, לדוגמה, לא נבחן הצורך בשינויי חקיקה הדרושים למניעת גזענות ואפליה; הסיוע המשפטי שניתן למי שסבלו ממקרים של אפליה על רקע גזעני הופסק עם תום הוראת השעה שהסדירה אותו; לא הוקם מאגר מועמדים יוצאי אתיופיה להשמת אקדמאים בשירות המדינה; ולא הוקמה קרן להכשרה ראשונית לכל תחומי האומנויות לעידוד יוצרים יוצאי אתיופיה. בנוסף, לא התקיימה הכשרה מחייבת לעובדי הוראה, הנהלה ומטה במשרד החינוך ולא נבנו תוכניות עבודה הכוללות השתלמויות חובה בנושא שוויוניות וטיפול ומניעת גזענות ואפליה ועוד.
מאפיין ייחודי נוסף שעלה מן הדוח הוא העובדה שהבעייתיות ביישום ההמלצות נוגעת למשרדים ממשלתיים רבים, ובהם משרד החינוך, משרד התקשורת, משרד התרבות והספורט, נציבות שירות המדינה, וגופים ממשלתיים נוספים.
לצד זאת, בדוח הודגש כאמור כי נרשמו הישגים לא מבוטלים ביישום ההמלצות בכל הנוגע להתנהלות המשטרה. בין היתר, כך לפי הדוח, נרשם צמצום ניכר במספר המעצרים של נערים יוצאי אתיופיה; הוקמה יחידה לתיאום המאבק בגזענות, הוטמע השימוש במצלמות גוף; והוסדר נוהל השימוש בטייזר ונוהל המורה לשוטרים באילו מקרים ניתן לבקש מאזרחים להזדהות.
כחלק מדוח המעקב של המרכז להעצמת האזרח, נערך גם סקר השוואתי שבוצע על ידי מכון "דיאלוג" ועובד על ידי פרופ' גיא בן פורת וד"ר יריב פניגר מהמחלקה למדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון. מהסקר, בו נשאלו למעלה מ-1,000 אנשים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, עולה שכ-11.8% בלבד מקרב יוצאי אתיופיה עדיין חושבים שהמשטרה נוהגת באזרחים בצורה הוגנת, וכ-72.2% מהנשאלים יוצאי אתיופיה סבורים שלעתים קרובות מאוד המשטרה עוצרת בסביבתם אנשים ללא סיבה מוצדקת. כ-18.5% בלבד מקרב יוצאי אתיופיה מאמינים בגופי האכיפה, וזאת לעומת כ-44.3% שחשבו כך בשנת 2016.
עו"ד אלי מוגילבסקי, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח אמר כי "הנתונים העולים מהדוח מראים תמונת מצב מורכבת: מצד אחד, יישום של חלקים חשובים מהתוכנית הממשלתית למיגור הגזענות במקביל לתמונת המצב עגומה, וניכרת מגמת התדרדרות חדה בכל הנוגע לאמון יוצאי אתיופיה בגופי השלטון בישראל". עוד הוסיף "יישום הסעיפים הללו מהמלצות הוועדה הכרחי על מנת להעלות את רמת האמון של יוצאי אתיופיה וקבוצות נוספות בגופי האכיפה. עלינו לדרוש מנבחרי הציבור לייצר את המנגנונים הנדרשים על מנת לוודא שכלל הממשל בישראל עובד עבור האזרחים מכל קבוצות האוכלוסייה".
מהיחידה הממשלתית לתאום המאבק בגזענות נמסר בתגובה כי "החלטת הממשלה שאימצה את מרבית דוח פלמור כללה כ-50 המלצות, ורובן מיושמות. היחידה פועלת בכל העת להטמיע יישום מהותי של החלטות הממשלה למיגור גזענות ממסדית ואפליה בשירות הציבורי".
עוד הוסיפו כי "ישנן מספר המלצות שטרם יושמו או שיושמו באופן חלקי, והיחידה עוקבת אחר יישומן ופועלת עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, לצד קידום מהלכים משמעותיים נוספים במטרה למגר את תופעות הגזענות והאפליה בשירות הציבורי".
