בסוף יוני יצאו תלמידי ישראל לחופש הגדול, לאחר שנה מאתגרת ותוך כדי מלחמה שטרם הסתיימה. כמחנכים, כהורים, כמורי דרך - היינו זקוקים לחופשה הזו כמו אויר לנשימה. יחד עם זאת, עולות השאלות: אילו תלמידים נזכה לקבל חזרה בבית הספר ב-1 בספטמבר? מה עתידות להיות ההשפעות של השנה המאתגרת הזו על דור העתיד שלנו? ומה נדרש מאיתנו, צוותי החינוך וההורים, במסגרת משולש ההצלחה בית ספר-תלמידים-הורים?
נראה כי תקופות משבר מחדדות יותר מכול את תפקידם של הצוותים החינוכיים וההורים ומהוות הזדמנות פז לחיזוק הקשר המיוחד בתוך משולש ההצלחה. וכשהזדמנות כזו, נקרית לפתחינו אנחנו רוצים להיות במוכנות מלאה לתפוס אותה בעשר אצבעות.
הצורך של בני הנוער בשנים האחרונות הוא במורי דרך, ולא במורים על הדרך. באותם צוותים חינוכיים שרואים בחינוך ייעוד ושליחות, ושהעיניים שלהם בורקות בכל בוקר מחדש כשהם פוגשים את הילדים. מדובר באותן דמויות שמאמינות בילד, ביכולות שלו, בכוונה הטובה שבבסיס מעשיו. יחד עם הילד הן משרטטות את השביל להצלחה, צועדות בו לצידו, תומכות בו ותוחמות יחד עימו גבולות ברורים - כי הנוער של ימינו, עד כמה שזה מפתיע, כמה לגבולות.
הכל יעשה במשותף. נגמרו הימים שבהם הנחתנו על הילדים את ה"אני מאמין" שלנו בלי לקחת בחשבון מה החלומות, השאיפות והרצונות שלהם
הכל יעשה במשותף. נגמרו הימים שבהם הנחתנו על הילדים את ה"אני מאמין" שלנו בלי לקחת בחשבון מה החלומות, השאיפות והרצונות שלהם. בניגוד לימי ההורים של פעם, היום התמונה התהפכה: הילד במרכז, ואם הוא לא מהווה חלק משמעותי בתהליך - לא יהיה תהליך. יש בינינו שעסוקים בתלונות על המציאות שהשתנתה, אבל זו הזדמנות לשיח משמעותי שמביא בחשבון סוף סוף את הצרכים של הילד, את הרצונות שלו, את תחומי העניין שלו - ומהווה הזדמנות פז לליווי משמעותי עבור הילד. אסור לשכוח שבסוף הוא המטרה.
הנוער של היום שונה בתכלית מזה של העבר. הוא יודע היטב מה נכון עבורו. זה נוער שנחשף למציאות עוד לפנינו דרך הרשתות החברתיות, והוא אינו זקוק עוד לתיווך המציאות - אלא לכלים שלנו לעיבוד המציאות. וזה הבדל עצום. על כן נדרש מאיתנו לתת בידיו, מתוך ניסיון החיים שלנו, כלים לעיבוד המציאות. נדרש מאיתנו ללוות אותו, להאמין בו וללחוש לו בכל יום מחדש כי אם הוא נכשל - מחר יום חדש, וכל עוד יבוצע תהליך נכון ומקדם, הוא יתקדם, ילמד מהטעות. נזכיר להם בכל יום מחדש כי אנו שם עבורם כהורים, כצוות חינוכי ובעיקר כמורי דרך. איש החינוך של 2024 נדרש לקבל כלים נוספים מעולם האימון והמנטורינג, ועתות המשברים האחרונים רק הבליטו צורך זה ביתר שאת.
אז אילו תלמידים נזכה לקבל ב-1 בספטמבר? נקבל תלמידים שכמהים למורה דרך אמיתי שמודה על הזכות לעצב בהם משהו, אפילו קטן, שמוכן להליך משותף של סלילת הדרך, שתומך בנוער לכל אורך הדרך ומאמין בכוונה הטובה בכל פעולה שעושה, והכל תוך תחימת גבולות ברורים. זה מאתגר, זה לא יהיה פשוט - אבל זו השקעה משתלמת.
בהתרגשות עצומה ובהודיה על הזכות, נאחל שנה מוצלחת לתלמידים, לצוותים החינוכיים ולהורים - ובעיקר נתפלל לימים שקטים למדינה היקרה שלנו.
רועי קריב הוא מנהל ובעלים של בית ספר פרטי בתל-אביב, עו"ד בעל תואר שני בתקשורת פוליטית, בוגר תוכניות מנטורינג ותוכנית גישור
