אילנה ראדה, אמה של תאיר ראדה שנרצחה בבית ספר נופי גולן שבקצרין לפני יותר מ-16 שנה, התייחסה היום (שני) להחלטת פרקליט המדינה שלא לערער לבית המשפט העליון על זיכויו של רומן זדורוב ברצח, ואמרה בריאיון ל-ynet radio כי "השכילו לעשות. הם התבזו במשפט החוזר עם שקרים וטיוח והמצאה של דברים - ממש ברמה של ארגון פשע, אבל זה לא העיקר בשבילי".
היא הסבירה כי מטרתה היא אחת - למצוא את מי שרצח את בתה. "במשך 17 שנה לא ישבתי על זרי דפנה. הלכתי ובדקתי, עכשיו יש לי גושפנקה משפטית ואני יכולה להתחיל. אני אומרת כאן - אני עם כדור בקנה, אני אירה בכל מי שכשל, במי שרצח את תאיר. זו אמירה קשה, אבל יש כל כך הרבה אנשים שהעבירו אותנו עינויי נפש במשך 17 שנה. אנחנו נמשיך עם הכאב שלנו, זה יישאר איתנו לכל החיים. כל אחד מהם ישלם את המחיר".
מה זה אומר בפועל? איך תדעי מי החשוד, מי אשם?
"זו אמירה. בוודאי שלא אלך וארצח מישהו, אבל לא אוותר. חקרתי ובדקתי את כל הדברים שהסתירו בתי המשפט, שהסתירה הפרקליטות. קחו את הטלפון של תאיר, הם מסרבים לקחת אותו. לפני חודשיים הגשתי תלונה על חמשת השוטרים שכמעט וחיבלו בראיה הזו באופן מכוון. הם קיבלו את התלונה שלי, אבל מושכים אותי עם תשובה".
אולה קרבצ'נקו. אמרת שאת חושבת שהקו הזה לא נבדק מספיק, למרות טענת המשטרה.
"אחרי 17 שנה איך אאמין למשטרה? עכשיו במשפט האחרון עשו מהלך, הפרקליטות סגרה את התיק בעניינה. פסק הדין קבע שיש לחקור אותה באופן יסודי על הרצח. יש סימוכין הפניות. עכשיו אני מחליטה לתת שוב אמון במערכת המשפט, אחרי 17 שנה גיליתי אנשי אמת וצדק".
מה התחושות שלך ביחס לאפשרות הזאת שהעלה השופט שאולי הרוצח לא ימצא לעולם?
"לא בבית ספרי. אמרתי לך, עם כל הכבוד שלי לשופט, ידיו היו כבולות. הוא היה אמור לדבר רק על הראיה שהובאה בפניו ולא דיברו עליה בכל ה-17 שנה. הוא גילה דברים, הוא קיבל הלם, אבל הוא לא יכול היה לבוא ולהגיד לי 'אלו הרוצחים', זה לא היה תפקידו. אני עדיין לא התייאשתי, אני לא אוותר לאותו אדם שרצח את הבת שלי בצורה מחרידה".