היום (שני), שעות אחרי חשיפת "ידיעות אחרונות" ו-ynet כי בחוזה חריג שנחתם בין שירות בתי הסוהר לבין בנק הדואר סוכם ששב"ס יפצה את בנק הדואר בכל מקרה שייתבע בנוגע להפרת החוק למאבק בטרור - הודיע שר התקשורת יועז הנדל כי "לאור התחקיר אנחנו מבצעים בחינה פנימית בכדי להבין איך ההסכם נוצר ונשמר כל השנים".
השר הנדל הוסיף: "מנגנון העברת כסף מהרשות לאסירים ביטחוניים זו החלטה בעייתית, גם אם נעשתה בשם אנשי ימין לכאורה כל השנים. שורה של שרי ביטחון פנים ותקשורת שאפשרו לתהליך הזה להתקיים - המחשה נוספת לפער העצום שבין הצהרות למעשים בשנים האחרונות". הוא הודיע כי יזמן בימים הקרובים דיון עם ראשי דואר ישראל והגורמים המשפטיים הנוגעים בדבר על מנת לבחון את עמדת המדינה בנושא.
במסגרת החוזה, כפי שפורסם, נקבע כי "שב"ס יישא בתוצאות של כל פסק דין שיתקבל נגד החברה (בנק הדואר) בגין תביעה שעילתה הפרת הוראותיו של החוק לאיסור מימון טרור עקב ביצוע חובות החברה כלפי שב"ס".
בישראל כלואים אלפי אסירים ביטחוניים המשתייכים לפת"ח ולחמאס. כמו כל אסיר בישראל, גם האסירים הביטחוניים זכאים לצבירת כמה מאות שקלים בחודש לקניות בקנטינה שבכלא. חלק מהכסף מופקד על ידי בני משפחות המחבלים, אבל חלק נוסף, כ-400 שקל לאסיר בחודש, מופקד לכאורה על ידי הרשות הפלסטינית כתגמול עבור פעולות הטרור שביצע.
הכסף מועבר אל זכיין הקנטינות בבתי הכלא, וכך יכולים האסירים להשתמש בו. אלא שבניגוד לכסף שמפקידה כל משפחה, הכסף שמועבר על ידי הרשות הפלסטינית הוא בניגוד גמור לחוק המאבק בטרור, שבסעיף 31 בו נאמר במפורש: "עונשו של מי שמתגמל עבור ביצוע פעולת טרור דינו עד 10 שנות מאסר".
בעמודו הראשון של ההסכם בין השב"ס לבנק הדואר נכתב במפורש מדוע נחתם ההסכם: "הואיל ובמסגרת מתן השירותים לשב"ס העלתה חברת הדואר סוגיות הנוגעות למתכונת מתן השירות לאור הוראותיו של חוק איסור מימון טרור". כלומר, בדואר הבינו כי קיים חשש שייתבעו בגין מעשיהם.
מתן פלג, יו"ר תנועת "אם תרצו", אמר כי "מדובר בהסכם כניעה מביש לטרור, ציני ואף עברייני לכאורה".
משב"ס נמסר בתגובה: "חברת דואר ישראל הינה זרוע ביצועית של הממשלה וההתקשרות עימה, כמפורט בחוזה אשר נחתם בשנת 2007, נעשתה לאחר בחינה ופיקוח מלא של פרקליטות המדינה. הפקדות כספים לאסירים ביטחוניים באמצעות חשבונות הקנטינה בבנק הדואר נעשות בהתאם לדין, כאשר כספי הרשות אינם מועברים ישירות לאסירים. נכון לשעה זו, לא מוכר לנו כל פסק דין או החלטה שהתקבלו כנגד בנק הדואר או מי מעובדיו בגין הפרת החוק לאיסור מימון טרור ומעולם, ע"פ הידיעה, לא נעשתה על כך פנייה לשב"ס".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "לאחר דיון מעמיק שקיים המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים דאז, שי ניצן, נקבע מנגנון שלפיו כלל חשבונות האסירים הביטחוניים יירשמו על שם שב"ס, שינהל אותם כנאמן או כמיופה כוח של כל אסיר ואסיר. בעקבות זאת, נחתם ההסכם עם חברת דואר ישראל לאחר שנבדק ונבחן בשעתו ע"י הגורמים הרלוונטיים ואושר מבחינה משפטית. מנגנון זה תואם את הוראות החוק, ועל אופן ביצוע ההסכם מתקיים פיקוח מתמשך".
עם זאת, במשרד המשפטים הבהירו שעל פי המנגנון שנקבע, "שב"ס יוכל להעביר מעת לעת לבנק הדואר רשימה של אנשים המנועים להפקיד כספים בחשבונות, ועל הדואר ייאסר לקבל הפקדות מהם". בעקבות הפרסום, פנה ח"כ איתמר בן גביר במכתב דחוף לפרקליטות ולשב"ס וביקש "לנקוט בהליכים נגד הקצינים והפרקליטים מקבלי ההחלטות שמאפשרים פרס לטרור".
עו"ד יצחק בם, שהגיש את הבקשה לפי חוק חופש המידע מטעם ארגון לביא, מסר בתגובה: "ההסכם בין שב"ס לבנק הדואר הוא בלתי מוסרי, בלתי חוקי ונוגד את תקנת הציבור. ביד אחת מדינת ישראל אוסרת על מימון טרור, וביד השנייה היא חותמת על התחייבות לפצות את בנק הדואר אם זה ייתבע על כך שהוא מעביר את כספי הטרור של הרשות הפלסטינית למחבלים כלואים בישראל. ההסכם מאיין את השפעתו המרתיעה של חוק המאבק בטרור ומאפשר לרשות הפלסטינית להמשיך לשלם למחבלים באמצעות בנק הדואר. חייבים לשים לזה סוף, לבטל את ההסכם, לעקל את כספי הטרור שבידי בנק הדואר ולמנוע העברת הכספים המהווים פרס על מעשי טרור למחבלים הכלואים".
