יותר משהאזהרה החמורה שקיבל ראש הממשלה נתניהו מראש השב"כ ביולי 2023 שולחת אצבע מאשימה כלפי נתניהו - והיא בהחלט שולחת - היא משגרת אגרוף קפוץ עמוס בהאשמה כלפי ראש השב"כ עצמו. הרי אם רונן בר האמין באמת בדברים שאמר לנתניהו - "אני מוסר לך היום התרעה למלחמה", כפי שחשף הבוקר נדב איל ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet – כיצד ניתן להבין את אפס הצעדים שהוא נקט בהם מאז מתן ההתרעה, ובמיוחד בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר?
אמת, בזמן ההתרעה בר הדגיש שאינו יודע לתת יום ושעה מדויקים - אבל אפשר להניח שכשהתרבו הסימנים המעידים באותו לילה נורא, הוא בקלות יכול היה לחבר את הדברים ולצלצל מייד בכל פעמוני ההתרעה שברשותו ש"היום תפרוץ המלחמה!" (כפי שעשה תא"ל ישראל ליאור, המזכיר הצבאי של גולדה מאיר, ביום פרוץ מלחמת יום הכיפורים). מה עוד שכראש השב"כ, האחראי על עזה, היה בכוחו לנקוט גם בצעדים מבצעיים לקדם את פני הסכנה - ולסכלה החל מלהרים כוננויות על הגבול ובחיל האוויר, וכלה בשליחת יותר משני צוותי טקילה מצומצמים לעוטף.
מי שבאמת מזהיר מפני מלחמה ומקבל התרעות רבות על סכנת התממשותה בטווח הזמן המיידי לא מאפשר לילדינו במסיבת הנובה להמשיך ולרקוד באין מפריע, לחיל האוויר להמשיך בכוננות רגילה ולצה"ל להמשיך בהדממת החג עם 300 חיילים בכל הגזרה ובלי כוננות עם שחר
מי שבאמת מזהיר מפני מלחמה ומקבל התרעות רבות על סכנת התממשותה בטווח הזמן המיידי לא מאפשר לילדינו במסיבת הנובה להמשיך ולרקוד באין מפריע, לחיל האוויר להמשיך בכוננות רגילה ולצה"ל להמשיך בהדממת החג עם 300 חיילים בכל הגזרה ובלי כוננות עם שחר כשראש אמ"ן מבלה באילת. מצטער, זה פשוט לא הגיוני. אינך מתריע על מלחמה ואז מקבל איתותים כה מסנוורי עיניים שהיא תפרוץ בשעות הקרובות - ולמרות זאת ממשיך בנוהל החג כהלכתו.
לטובת הסבר שמיטיב יותר עם ראש השב"כ, אני מניח שכשהוא נתן את אותה "אזהרת אמת" הוא עצמו לא התייחס אליה ברצינות רבה, בשל השפעתה המזיקה של השגרה. כי זאת יש לדעת: באזורנו ההנחה ש"אנחנו מתקרבים קרבה מסוכנת לעימות אלים" היא השמש שזורחת במזרח. היא נקודת המוצא היומיומית. המובן מאליו. אנו תמיד קרובים למלחמה ואנחנו תמיד חייבים להיערך כלפיה. אלא שללא קונקרטיזציה אין לה משמעות אמיתית - כי המערכת הצבאית, שעברה דיאטה מסכנת חיים בשל פנטזיות ה"צבא קטן וחכם", לא יכולה באמת להימתח כל בוקר לקראת מלחמה. היא תקרוס בזמן קצר.
מכאן עולה השאלה: אם ראש השב"כ לא התייחס אליה ברצינות יותר מאזהרות השגרה, מדוע היא ניתנה? כאן מספקת החשיפה הסבר אפשרי שמטריד לא פחות. לפי איל, האזהרה ניתנה בסמוך לפני ההצבעה על עילת הסבירות כדי לשכנע את הממשלה לסגת מההצבעה על מנת "לשדר לאזור הסכמה לאומית רחבה כדי למנוע את האפשרות למלחמה". בהערת אגב אציין שגם אני סברתי (וכתבתי כאן) שזה מה שהיה על נתניהו ולוין לעשות: לסגת מתוך אחריות לשלום הבית בשל הנכונות השערורייתית של חלק מהמוחים לפגוע בביטחון אם עמדתם לא תתקבל. בעיני זה חלק מכריע מאחריותו הראשונה במעלה של נתניהו למה שאירע לנו. אבל זו לא הנקודה בה עסקינן.
באזורנו ההנחה ש"אנחנו מתקרבים קרבה מסוכנת לעימות אלים" היא נקודת המוצא היומיומית, אלא שללא קונקרטיזציה אין לה משמעות אמיתית
מה שמטריד הוא החשש שההתרעה הייתה אך כלי ביטחוני נוסף שנעשה בו שימוש במשחק הפוליטי לבלימת הרפורמה, ולכן רשב"כ עצמו לא העניק לה משקל מיוחד ומשכך - כשהגיעו הסימנים המעידים נמנע מלצלצל בפעמונים.
במילים ברורות יותר: ראשי הצבא הזהירו שההרתעה נפגעה, ראש שב״כ התריע שהמלחמה בפתח ואז כולם - הממשלה והשב"כ והצבא - המשיכו להתנהג רגיל. זה פשוט לא הגיוני, ובעיקר מסוכן - כי במקומות שבהם נעדר ההיגיון, נולדות תיאוריות קונספירציה שעלולות לאיים על קיום חברה דמוקרטית שמבוססת על אמון הציבור. ואני בטוח שאת זה גם ראש השב"כ יודע.
